דבור של התחזקות
מוצאי שבת חנוכה תשפ"א
אַתָּה הוֹלֵךְ לְהִשְׁתַּבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ בְּמֵרוּץ – זֶה הַמִּכְשׁוֹלִים הָאַחֲרוֹנִים לִקְרַאת הַנִּצָּחוֹן, מַעֲרִימִים עָלֶיךָ קְשָׁיִים, וְאָז אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּפוֹקוּס יוֹתֵר, וְזֶה נָכוֹן שֶׁזֶּה דּוֹרֵשׁ הַרְבֵּה כֹּחוֹת בַּמַּרַתּוֹן, אֲבָל זֶה לִקְרַאת הַסּוֹף, וְזֶה רַק יַעֲשֶׂה אוֹתְךָ יוֹתֵר גָּדוֹל, וְיוֹתֵר מְחֻשָּׁל לַחַיִּים, כַּנִּרְאֶה תֵּדַע יוֹתֵר לַעְזוֹר לַאֲחֵרִים, גַּם בְּמַצָּבִים הֲכִי שֶׁנִּרְאִים שֶׁאֵין לָהֶם פִּתְרוֹן, כִּי אַתָּה עָבַרְתָּ אֶת זֶה בְּעַצְמְךָ.