האהבה העליונה אינה נקמנית
יום רביעי דחנוכה תשפ"א
כשאנו קוראים על אל נקמות השם אל נקמות הופיע, הנשא שופט הארץ השב גמול על גאים, אנו עשויים לתהות, למה אנו לא קוראים לצד האהבה שבו, שיגן עלינו באהבתו, עד שלא יהיה רע בעולם כלל, ואז אנו מבינים כמה אנו מאנישים את האל, בכך שאנו מפרשים אל נקמות כאל נקמן ולא זה הפירוש כלל וכלל. אלוהינו רחמן הוא בעל הרחמים שאין כמותו, והוא אל נקמות וזה לא יהיה סותר כלל וכלל, כי הוא אל נקמות ולא נקמן, ואת זה צריך לשנן שוב ושוב, שאין שום תכונה אנושית לאלוהות, וגם לא תכונת הנקמה, אדרבה, בגלל שהוא אלוקים חיים, נקמותיו אינן מצד נקמנות אלא מצד האהבה העולמית, כאשר הוא ישיב גמול על גאים, תהיה האהבה הפשוטה בעולם, התלבשותו בנקמת חרון אף, אינה מצליחה לאפיין את האלוקים הגדול מכל זה, אין נקמותיו כנקמת איש, אשר מתעורר להשיב מלחמה על כבודו או רכושו האבוד, נקמת השם בעולם – תיקון הוא, עצם הלשון נקמה באה רק כתיאור על ההתרחשות, שיש פעולות שנפעלות בעולם הנראות כנקמת איש באויבו, כן יחוו משחיתי העולם את ההשחתה שתתנקם להם בפרצוף, משפטי ה' אמת ואינם מונעים מאגו אנושי, ועל כן הרובד הרך של הרחמים בעולם מאפשר את הדין והצדק, ומי שנגעה בו יד ההשגחה ידע שלטובה גמורה מתעסקים עמו, ואין שום רע מצד עצם המרע לו, חס ושלום. ועם זה תבינו יהודים לומדי התורה, שיש לאהבה הרבה פנים וסגנונות, והתורה הקדושה משתמשת בכולן, אבל כולן פני האהבה העליונה הן.