יום שני לסדר נצבים וילך, ח"י אלול תש"פ.
לכבוד אהובי אחי היקר, אשר מרחוק נראה לי להתקרב יחד אל הנחל נובע מקור חכמה זי"ע, האברך ר' … שיחי'.
מאד מאד שמחתי שדברת בסעודה שלישית בבית מדרשינו, ואני מקוה שתשלח לי הדיבורים הקדושים שדברת, כי אני גם רוצה לקבל ממך, וגם אתה צריך להרגיל את עצמך להשפיע לזולת אור רבינו המאיר בך, כי כל יהודי יש לו חלק בקדושה הזו, ואין ריבוי השנים שלי עדיפים על מיעוט עונות שלך וכו'. ואתה צריך לחגור מתניך ללמוד הרבה את ספרי רביז"ל עד שתהיה טופח על מנת להטפיח, אך לא בדרך של פרסום והתנשאות של שקר חס ושלום, ואצל אנשי רבינו אתה רואה את האור הזה, שאפשר להיות פשוט ותם, בתכלית הפשיטות, שלא על מנת לקבל שום כבוד ושררה בהאי עלמא, ורבינו ז"ל אמר שאת כל ההתנשאות כבר לקח מאתנו, ולכן אזור כגיבור חלציך להיות מאנשי הצדיק האמיתיים.
הנה נסעתי מן המקום הקדוש מעזיבוז, וכעת אני בעיירת נופש קסומה אי שם בהרים, והדעת נוחה לחשב הרבה חשבונו של עולם, ואור האמת, ומה משמעות החיים שלנו בהאי עלמא, איך שהימים פורחים ועוברים במהירות גדולה כל כך, ואין עם מה לתפוש אותם כי אם על ידי חטוף ואכול, חטוף ואכול, תורה ומצוות ומעשים טובים, ובכל רגע נתון צריך אדם לשאול את עצמו, איך אני יכול לעבוד את השם יתברך, איך אני יכול לעשות לו נחת רוח, איך לא אטעה את עצמי כעת ואעשה מה שאני צריך לעשות, ובכך החיים נהיים ממש חיי גן עדן בהאי עלמא.
הרבה בחורים ואברכים שלמדו בישיבות, לאו בהכרח מקבלים במתנה חמידו דאורייתא, כי לפעמים רואים שאחר החתונה אין להם חשק לפתוח ספר, והענין, שלא למדו את התורה כהתקרבות לבורא עולם, אזי האור של התורה לא האיר בהם כראוי, כמו שכתוב: זכה נעשה לו סם החיים וכו', ואם לא זוכים וכו', ומי שבוער בקרבו אור קרבת אלוקים, הוא יודע שבכל משנה ששפתותיו דובבות הוא מתקרב על ידי זה להשם יתברך, ואינו רואה בלימוד התורה איזו מטלה של חובה, ששמח להפטר ממנה, אלא כל לימוד ולימוד, יהיה באיזה מקום שיהיה, הוא רואה בו קרבת אלוקים, דבקות הבורא, שזה הלימוד הקדוש של הבעל שם טוב, לימוד של דבקות הבורא, לימוד של אהבת הבורא, לימוד של אחדות ישראל והתכללות באחדות הבורא יתברך שמו.
אני מאד מפחד על הימים והשנים שעברו, יש לי חשבון עמוק של הרהורי תשובה, לחדש נפשי מעתה, בזכות הצדיק שאני נוסע אליו לראש השנה, ואמר, שהוא עושה תיקונים כאלו, גם עם כאלו שאינו יכול לתקנם כל השנה, ואני מקווה מאד, שהשנה הזאת תשתנה כל בחירתי לטובה.
אל תהיה שבור כלל מהקושי הגדול של הנסיעה לאומן, ומהחשש שזה לא יתאפשר, כי רצון השם יתברך הוא טוב תמיד, ואין משהו רע, שאין לנו קשר אליו, יורד מן השמים, הרי אם כך יהיה ברצונו יתברך – זה התיקון הכי טוב. ואתה יודע, שאין זה מניעה מלהיות אצל רבינו ז"ל על ר"ה ולהתקבץ עם אנשיו האמיתיים במקום שתהיה שם, והלואי שתהיה באומן, ויהי רצון שיפתח הגבול, ונראה את שמחת אנ"ש בלי שום מחלוקת כלל, ויש בלבי הרבה לדבר על למה שזה קרה בעולם, ולמה כך מתנהל ענין הנסיעה לאומין, אבל אני שם סכין בלועי שלא לדבר מזה כעת, כי הזמן מתאים רק לעורר רחמי השם יתברך, וללמד זכות על כל אנ"ש שיבואו אל הצדיק האמת על ר"ה, עין לא ראתה.
תהיה חזק בדבר זה, שאף שאתה משתדל, והלואי ותזכה לבוא, שלא תשבר כלל ממה שקורה, כי את זה לא צווה רביז"ל, להיות שבור ולדאוג, ויש מכתב של מוהרנ"ת זי"ע לבנו, שאמר לו, שהוא דואג על ר"ה, וענה לו, שאמנם זה טוב כל הענין של ר"ה, אבל לדאוג על זה, ובפרט זמן רב מקודם, זה אינו טוב כלל, וכשאמצא הלשון אעתיק לך, והעיקר המכוון שלא לדאוג כלל.
וזו המשמעות של "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד", שהלב יהיה מסוגל להיות שמח גם כשעובר מה שעובר, וזו מומחיות שהנחיל רבינו לעולם, וצריך לחיות את החיים כך, ואתמול כבר כתבתי לך על מוהרא"ש ז"ל, שראינו בעינינו שהוא חי כך באמת, וזה קוטב לימודיו הקדושים בקונטרסים הנפלאים, שמדבר אל לב האדם שיראה איך שהקב"ה מנהל אותו בחיים, ואין לו מה לדאוג כלל על עולם שאינו שלו וכו', אשרי מי שחזק בכל יום בקריאת הדברים הללו שיוצרים בקרבנו חיים חדשים בכל פעם.
אקוה לכתוב לך עוד, כי יש הרבה מה לדבר בזה העולם, ובודאי אתה מתמיד בשיעורים כסדרן, ובפרט בחודש אלול שהמנהג אצל אנשי שלומנו להרבות בהרבה לימודים, תנ"ך, תיקוני זוהר, משניות וכו' וכו', והעיקר תעשה קביעות חזקה שלא יעבור יום בלי התבודדות ולימוד שולחן ערוך, ששני הלימודים הללו הם בחינת משפט, סוד ר"ה, סוד רבינו ז"ל שאמר כל הענין שלי הוא ר"ה, והוא עולה על הכל, ויש הרבה מה לדבר מזה.
ההכרח לקצר כעת במקום שאמרו להאריך
אחיך אוהבך
שלמה ברוך בן רבקה