{048 אור הנוכחות האלוקית}

לחנך לאור של אלוקות

ח' טבת תשפ"א

בואו ונשנה את השיטה של חינוך ליהדות, בעצם לא נשנה, אלא נתחבר לאור קדום ואמיתי שהיה בעולם. הסתובבו כאן בעולם הגשמי דמויות הוד של דבוקים באלוקים חיים, הם ראו אותו פנים אל פנים, הם דבקו את ישותם המתכללת בהארה האינסופית שקיימת בעולם, במקום להטיף הבה נשתף, נספר לילדים על אור שקיים בעולם, על אלוהים אמת, שבוער בלבבות, שרוצה אותנו באהבה קיומית, הוא נופח בנו את החיות בכל רגע ממש, הוא משקיע, כביכול, באהבה הענקית הזו, מישהו פעם ברר אצל ילד מהו אלוקים? נראה שהם הכי יודעים, בשבילנו יש ספרים שמסבירים לנו, יש כאלו ספרים שאפילו נותנים קרדיט לכופרים, כששער היחוד מקדיש לאתאיסטים מספר שורות, ומתעסק עם כופרים מסוג אחר, הילדים, לעומת זאת, באים משם, לבבם הטהור נמשך אל אלוקות בטבע, כי אלוקים עשה את האדם ישר, וכל אדם בטבעו ותולדתו הוא חי אלוקות, אלא שבמקום שילמד את השפה שמבארת את החיים שלו, הוא מקבל את חוקי האלוקים ותורותיו כחוקים מגבילים או כחניקה במקרה הפחות מזמין, אם מתייחסים לאדם גשמי, ומתערבים לו בנקיות ידיו למשל, זה אומר, שהמציאות שלו בעולם, תנועותיו ותנודותיו חשובות לאין ערוך, עד אשר האלוקות רוצה בו כשותף פעיל בעבודת הגילוי, אם האורות של היהדות לא מאירים, ההלכות שלה מאבדות את הטעם, ומשם הדרך קצרה להפרתה, חס ושלום. הלכה היא חיבוק אלוקי אוהב מאד, וככל שהוא נראה חונק ומגביל, זהו חיבוק יותר עז, יותר מבקש שייכות ותשומת לב, התפישה שלנו מול הקריאות לדקדוקי הלכה, אמורה להיות קריאה לשייכות עם הבורא, פחות מזה אתם מחללים את הקודש, ובחזור לחינוך, ילד יהודי ששומע על המציאות האלוקית מתוך מקום של אמת, הוא זה שיבקש לדעת את המעשה אשר יעשה והמגלב של המלמד בקיתונו העתיק ישאר ביתמותו, כי אהבה לא קונים עם מגלב, וכשאוהבים באמת לא צריכים איומים. בואו נאהב, צריכים לקרוא לכל הנשמות, הפסיקו אתם את ההסתרה האלוקית המתעתעת בנו, הרימו נס של אור בעולם, דברו עם הילדים על אור אמת, ועם הילדות על התחברות לתורת הלב הקדוש, עובי הגרביים יספק את רצונכם, כי החניכות תרוצנה להתכסות מפני פחד ה' והדר גאונו, ככלות שמחות תרגשנה בבואן לשרת בקודש, אין מי שיסגור פיכם ממלמד חוקי אמת, ודברי הלכה ברורים. אבל תהיו מוארים בדברכם, הקשיבו אל חזון הנביאים האלמותי, אור ה' שזרח פעם בעולמנו לא כבה לעולם. ההתפתחות האנושית המתקדמת, אינה כר להתעלמות מהבעל הבית של העולם, ההיפך הוא הנכון, החיוך האלוקי מרחיב את שמחת הבורא בבריאתו, והברואים עוורים מלראות זאת, כי הם מאד עסוקים בלקבל את הכל, בלי לזכור שצריך פעם להגיד תודה. או לכל הפחות לפתח הכרה במה שקורה פה. אם היה מותר – הייתי מת לשמוע את הדעה המוזרה שלהם, אני באמת לא מבין את האנשים, וכי אפשרי בכלל להתעלם מנוכחותו הכי גלויה של בורא עולם? והלא הוא אתנו כאן ממש, רועש כל כך, ממש מדבר אתנו מתוך האש הגדולה, הכל גלוי כל כך, ולמה שקט כל כך, טוב, את זה לא נדע להסביר, אבל הנתון הכי פשוט שיש כאן עולם, ומישהו נורא מאד מנהל את הסיפור הזה. קצת בושה לאנושות המסקנות האויליות האחרות. מול אור איך אתה יכול לדבר על החושך, הרי חושך בא רק כשאין אור. ויאמר אלוקים יהי אור. יש פה אור, תכלס. איך באמת קוראים את הפסוק הזה עם ילדים, ויאמר אלקים יהי אור… צריך שכולם יעמדו דום, שקט, הרכנת ראש, התבוננות, ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור, מישהו יכול לעכל את הדבר הנורא הזה, מישהו פעם התבונן במלים – ויאמר אלקים, מהי אמירתו של קודשא בריך הוא? מה הן המלים הנוראיות האלו של לבדו ימלוך נורא. טוב, נעזוב את הילדים, באמת, אבל מה אנחנו חושבים לעצמנו? הלוא המציאות שלנו רדודה כל כך, אנו יכולים לקפוץ למנין ולצאת מרוצים כל כך. התפללנו. שמישהו יסתכל לי בעינים ויגיד לי שהוא התפלל. תפילה זה משהו שאפשר להסביר מהי? זהו קשר מיוחד מיוחד, אישי, אינטימי, בין האדם לאלוהיו. והנך אחד בכל דמיונות. הקשרים שלנו אתו, נראים כדמיונות, כי אדמך אכנך ולא ידעתיך, אך אנו מדמים את האמת הכי צרופה, כאילו מדמיינים דברים שאנו רואים באמת, כשהבהקיץ והחלום כבר אינם הגדרות, משום שהאלוקות ביטלה את התדרים של כן ולא, והכל כן גמור כל כך. הבה ונשאף פנימה את אברהם אבינו, את ראשית האמונה, את הדבקות הכי פנימית בחי החיים בהשם יתברך, הבה ונעבוד את מלכנו, מתוך הארה פנימית של קול דודי דופק, של קול אמת בתוך ים עכור של שקר נורא, אנו יודעים את האמת, בני אל חי, בעולם מלא תהיות יש ודאות אחת ברורה, שיש אלוקים חיים ומלך עולם. מלכותו בכל משלה, והוא ממש אתנו ואנו חיים את חי החיים, מאן דנפח מתוכיה נפח. אם אנו לא נהיה ספקנים, אפילו ברמת הנוכחות הבולטת ועינים רואות ומעידות, אז נחנך דור של קדושי אמת, של תאבי קרבת אלוהים, אם אנו נדע אודות התענוג העליון והעילאי הזה, הילדים שלנו יסתקרנו מה פשר תבערת העינים הזאת שיש לאבא שצוהל את צהלת האלוקות, הריקוד הנפלא הזה שיכול לסחוף את כל הברואים אל מעגל שירה מהמם, שירו לה' שיר חדש, קחו את הפנימיות שלכם, לימדו אודותיה, פשוט תכירו את עצמכם, את האור הקדוש שבוער בכם. לחיים, לחיים…