בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר נצבים וילך, כ' אלול תש"פ.
לכבוד אהובי אחי היקר, רעי וידידי, אשר יחדיו נמתיק סוד, להתקרב אל הדרך התם והפשוט של הצדיק האמת מקור החכמה העליונה, ה"ה האברך כמדרשו ר' … שיחי'.
הנה ברוך השם אנו מתקרבים אל הזמן הקדוש והנורא של ראש השנה, שהוא יומא דדינא רבה של כל השנה, וכל חיי האדם תלויים בימים אלו, וכל העולם כולו תלוי בראש השנה של הצדיק האמת, ואז מתחילים עשרת ימי תשובה הקדושים, שבהם אנו עושים תשובה, והקב"ה מקבל תשובתנו, ומשפיע על כל העולם שפע טוב וחיים ארוכים וכל הברכות והישועות, שנזכה להם באמת במהרה בימינו.
בטח ידעת שהיום היארצייט של הרב החסיד מאנשי שלומנו, הגאון והקדוש רבי אברהם שטערינהארץ זי"ע, שהיה נכד מוהרנ"ת ונכד הרב מטשהרין, והיה בעצמו מלא וגדוש בתורה בעומק וברוחב בדרך שמבהיל על הרעיון, והיה בקי בספרי רבינו כמו באשרי יושבי, והוא היה סמל ודוגמה לכל אנשי שלומנו, איך רבינו עושה מתלמידיו צדיקים נוראים ממש, וחשבתי הרבה אתמול, אם אכן אנו רוצים ומרוצים ומוכנים ללכת בדרך הזו, דרך של קדושה וטהרה עליונה כזו, עד שנהיה צדיקים באמת, כי הכל תלוי ברצון, והרבה פעמים אנשים מדברים ממדרגות, ויש להם כיסופים בעינים לזכות לזה, אבל באמת, אינם מרוצים באמת להשליך את כל תאוות העולם הזה, ולזנוח את מנעמיו המדומים, למען שלם את המחיר של העבודה הקדושה.
וכבר כתבתי כמה פעמים, שהדבר הראשון שצריך ליידע את הרוצה להכנס אל הקודש פנימה הוא, שאין עבודת השם איזה דבר שיוצר חייץ בין תאוות החיים של האדם, וגורמת לו מיתה בחייו, אלא ההיפך הגמור הוא הנכון והמדוייק, שעבודת השם עושה את החיים נעימים יותר, וגודל התענוג שזוכים לחוות בעת שעובדים אלוק שאין כמותו – אין לתאר ולשער כלל, ואם היו בעלי התאווה יודעים איזו תאווה היא זו – לדעת את השם, היו זונחים מיד את כל התאוות, והיו נמשכין אל התאווה הנפלאה הזו, שממנה כל התאוות נובלות ומטפטפות כטיפה מן הים, והוא תענוג כל התענוגים, כשזוכים להעמיק בשכל דקדושה לפני מי אנו עומדים בעולמנו, ומה מהותנו, ומה הוא ענין "לעבוד" את השם, ומי הקדימני ואשלם, וכו', ואעפ"כ אנו שותפים לבריאה היפה הזו, על ידי שאנו מושכים את עצמנו אל האמת, שבשבילה היתה כל הבריאה, נורא נוראות!
ועל כן עוד לפני שאדם מתחיל לסגל לעצמו גינוני השגות ומדרגות, צריך לבחון את עצמו היטב היטב האם הוא מוכן לכך, ואם הוא רוצה בכך, וכמה הוא מוכן להשקיע על זה, ואם הוא רואה בנפשו שאין הדברים כנים באמת, עליו לעבוד על הכנות, וכמו שרבינו ז"ל אמר לאחד: ווילסט אבער וועלן… היינו שאתה רוצה לרצות, שזו גם מדריגה, וצריך לדעת איפה הוא אוחז, האם ברצון עצמו או ברצון של הרצון, וכן כמה וכמה וכמה מדרגות עד אין שיעור, אבל על כל פנים, כאשר יכיר אדם את עצמו באמת, ולא יטעה את עצמו כלל, וכמו שאמר רביז"ל, את זה תקבלו מאתי שלא תניחו להעולם להטעות אתכם כי העולם הזה מטעה מאד; ועיקר הטעות שאין אדם יודע את המדרגות שלו, הוא חושב שהוא רוצה להיות ערליכער יוד, רק שזה לא הולך לו וכו', אבל אם היה יודע שהוא נמצא הרבה לפני זה, כי הוא לא רוצה באמת להיות ערליכער יוד, אולי הוא רוצה את התוצאה, או שמא הוא רוצה את הפוזה של זה, אבל את הפנימיות והמהות של ערליכער יוד, הוא אינו רוצה כלל וכלל, ואף שזה מבהיל ומפחיד מאד, כשאדם מגלה בעצמו את הנטיות הללו, את עומק נקודת הפריקת עול שבו וכו', אך ההכרח לא יגונה, והוא מחוייב לעשות את הבירור החד בנפשו, ואז, כאשר ידע באמת מי הוא, הוא יכול להתחיל לעבוד על נקודת הרצון, ובכל דרגה שהיא להשתוקק יותר ויותר אל מה שאפשר לזכות בזה העולם.
כשקוראים בתולדות ימי חייו של רביז"ל רואים את המסע העמוק שעשה רביז"ל בחייו הקדושים, שרצה ללכת בכל רגע מדרגה לדרגה, כי אינו יכול לעמוד על מדרגה אחת, וכל פעם היה משתוקק יותר ויותר, הרי חשבתי אתמול שכבר השגתי, ולפני אתמול לא היתה לי השגה זו, ומי יודע מה עוד אפשר להשיג בעולם, כי לגדולתו יתברך אין חקר, ואת האמת הזו שלו, הוא הנחיל לנו, להשתוקק ולזעוק מגעגועי נפש אליו יתברך, לרצות את האמת של הקב"ה מתוך עומק פנימיות נפשו הכוספת. ודעת לנבון, שלכל זה אי אפשר לזכות ביום אחד, כי אם על ידי תפלה והתבודדות של ימים ושנים, שאדם הולך בתמימות עם הקב"ה ומספר לו את כל לבו בשיא הכנות והאמת הפנימית, והוא רוצה לרצות להיות איש כשר באמת, ומפתח את האמונה שלו, שאין באמת שום תכלית אחרת בעולם כי אם לעבוד את השם יתברך באמונה ובאהבה ובתכלית השלמות, ולהקדיש על זה את כל החיים ממש, ואין עוד דבר אחר נחשב בעולם כי אם התכלית האמתית הזו, ואת כל זה צריך לחקוק היטב היטב בתוכיות ופנימיות לבבו, על ידי ריבוי דיבורים וטענות על זה עם חי החיים בעצמו, ולרצות אותו יתברך בתכלית הרצון, ולהשתוקק ולהתרפק עליו באמת בלי להטעות את עצמו.
וכשאדם מתבודד בכל יום, אבל עם כנות פנימית אמיתית, הוא זוכה לישוב הדעת אמיתי, הוא רואה את העולם אחרת, הוא מרגיש דבר ה' בכל פינה שהוא פונה, הוא מרגיש את האור העליון מסובב אותו, ולאט לאט נכנסים בלבו רצונות אמיתיים, לרצות באמת להתקרב אליו יתברך ולהיות איש כשר באמת, ואז את עולמו רואה בחייו, כי הנקודה הקדושה הזו עושה מאד טוב לאדם, היא עושה אותו שמח, היא מקרבת אותו גם לעצמו, היא מאזנת את כל היסודות שלו, והוא אדם רגוע ושלו, ובעל תובנה של חכמה אלוקית מתיישבת ומיישבת את הלב ומעצבת את כל האישיות.
את כל האמת הזו נקבל על עצמנו בראש השנה אצל הצדיק, כי הוא עושה אותנו אז זכאים ומוכנים אל האמת הפנימית שלנו, וכל המהות שלנו מתחברת אל המהות האלוקית, בסוד "אני אמרתי אלוקים אתם".
היה שלום, היה איש כשר, והלואי שנזכה לזה.
הכ"ד אחיך אוהבך
שלמה ברוך בן רבקה