בעזרת השם יתברך, יום חמישי לסדר נצבים וילך, כ"א אלול תש"פ.
לכבוד אהובי אחי ורעי היקר, ר' … שיחי'.
אודות מה ששאלת בענין ההתקרבות לרבינו ז"ל, מה אומר לך אהובי אחי, כל זה הוא מסתרי נפלאות הבריאה, למה אדם אחד זוכה להתקרב לרבינו ז"ל ואחד לא זוכה, ואדרבה וכו', וזה דבר שאי אפשר להלמו, כי הנה יש כאן צדיק נשגב שיכול להאיר באדם את מה שהוא רוצה, לזכות לכל המדרגות ולכל ההשגות ולהיות איש כשר באמת ולתקן את מעשיו ולבוא אל תכליתו, ועל זה בעצמו יש עדיין בחירה אם להאמין בזה, אם להתקרב לזה, או שמא לחדול מכל זה, ואנחנו, בתוקף הפגם הנורא שלנו – יש לנו שייכות לאור צח ומצוחצח כזה, וזהו חסד חנם מהקב"ה שאין לתאר ולשער, ועל זה מוטלת עלינו חובה שלא להיות שוטה המאבד את מה שנותנים לו, אלא לנצל את ההזדמנות ולהיות איש כשר באמת, להמשך אל האמת של רבינו ז"ל, ופחות להתעסק מה אומרים אנשי העולם, ולהתווכח ולהוכיח צדקתנו, כי עיקר גדולתינו ותפארתינו יראו הכל בעת ביאת המשיח, שאז הכל יראו את תפארת האנשים הכשרים אשרי להם.
אתמול היתה לי תובנה מדהימה שרציתי לחלוק אתך, כי אני נמצא כאן בהשגחה פרטית בהרי הקרפטים, בעיר הנופש בוקאוועל יצ"ו, וגודל יופי תפארת הדר והוד הנוף הנפלא הנשקף כאן מיופי הבריאה של הקב"ה – אין לתאר ולשער, וכאן אנו מכינים את עצמנו לראש השנה הקדוש של רביז"ל, שבעוד כמה ימים אנו נזכה ברצות ה' לילך ולנסוע ולהשתטח במקום שנשתטח שאין לנו שום השגה בזה וכו', והמקום כאן מושך אנשים שרוצים לפוש, כי הוא מקום נהדר ומדהים לפי כל קנה מידה. ואתמול ישבתי בסוכה נפלאה על ההר, וגודל המוחין שיש שם – אין לשער… וכל הריאות שלי התמלאו שאיפת אויר נקי וכו', והנה אני רואה מרחוק, שבונים איזה בית מלון חדש, ומטבע הדברים יש שם פועלים שעובדים בזיעה ובלכלוך, ובנרגנות של פועלים שצועקין זה לזה, מקללים וכו', והכל היה כה אחרת מהנוף הפסטורלי והנקי שמסביב, השקט הנורא והנפלא הזה וכו'. ואז עלה במחשבתי, אודות כח הבחירה הגדול מאד, עד אין שיעור וערך להבנת עומקה האיום והנורא מאד, כי הנה אדם יכול להסתובב בזה העולם כפועל שחור, מלא טרוניות וכעסים, כאבים ועגמות נפש, והנה הוא יכול להתדבק בחי החיים בו יתברך, ולהכלל בו לגמרי, ולראות את כל התענוגים הרוחניים, ולחיות חיים מתוקים ממש, וההפרש ביניהם מה הוא? רק גודל כח הבחירה הנורא כל כך, וזה הכה בי בעוצמה כזו, עד שהתעוררתי מאד אליו יתברך, כי כל ענין הנוף ויופי העולם, הוא רק סימן לאור האלוקי שהוא תענוג כל התענוגים, ואיך נחיה לצד כל זה כשפנינו נפולים ומת לבנו בקרבנו, כמו שאמר רביז"ל שיש בחינה של מיתת הלב, רחמנא ליצלן.
ועוד חשבתי באחד הטיולים כאן, שהנה המקום הזה הוא כולו רק של בתי הארחה ומלונות וכו', ועיינתי למה בני אדם אוהבים מאד לבוא אל הטבע ולהיות שם, על כל פנים פרק זמן כלשהו בשנה, כדי לנוח, ולמה אי אפשר לנוח בעיר הסואנת, בדירה שקטה וכו', וחשבתי, שהאלקים עשה את האדם ישר, ובמקום הטבע הפראי הבראשיתי שם שורה האמת של הבריאה, האמת של הקב"ה, האור הפשוט של כל המציאות, שלא נהרסה ונחרבה על ידי תאוות בני אדם ושגיונותיהם, ועל כן אדם לא יכול למצוא מנוחה כי אם בשקט האמיתי הזה דייקא, ולא בשקט אחר כלל, כי אדם רוצה את האמת, רוצה את הנוף השקט, את הטוהר שניבט מכל עץ בבריאה שעומדת במאמרו של יוצר בראשית.
ככל הדברים הללו וככל החזיון הזה רוצה רביז"ל להחדיר בנו, תראו את העולם האמיתי – אומר הרבי, משכו עצמכם אל האמת, אל תהיו כפועל הזה, שעובד פשוט לצורך היום הזה וזהו (איני מזלזל חס ושלום בעמל כפיים, אלא רק כמשל), תחיו את המרחב האמיתי, תהיו מחוברים אל ההארה של הבריאה שאתם חלק ממנה, עבודת השם יתברך, היא עבודה של אמונה, אור של דבקות והמשכות אחר האמת של הקב"ה המסתתר בכל פינה בבריאה, אלוקים חיים ומלך עולם. אבל זו הבחירה האכזרית שיש לנו, שברגע אחד אפשר להכריע לכאן או לכאן.
אשרינו ואשרי חלקנו שיש לנו איזו נגיעה בדיבורים קדושים אלו, ואני חוזר ואומר לך, שרק ספרי רבינו ז"ל יכולים להביא אותך אל הקדושה האמיתית שאתה רוצה אותה בזה העולם, ואף שאתה חושב שאתה לא רוצה אותה, הנשמה שלך משתוקקת לזה, ואין זה זלזול בשאר ספרים קדושים, של ספרי מוסר, יראה וחסידות, כי אדרבה, הליקוטי מוהר"ן הקדוש הוא המפתח שפותח את שערי המח להבין ולהשתוקק בכל הספרים, הרבי עושה אותך אדם חדש, יהודי חדש, יהודי מתלהב ומשתוקק אליו יתברך, ואז אפשר ללמוד ולהשכיל בכל מקום שבעולם, אשרי עין ראתה זאת.
אשריך ואשרי חלקך שיש לך השתוקקות גדולה כל כך להשם יתברך ולצדיקיו האמיתיים, שבזכות זו אנו זוכים לכתוב דברים נוראים כאלו, והעיקר שיכנס בלבנו באמת ושלא נטעה את עצמנו בזה העולם.
הכ"ד אחיך אוהבך
שלמה ברוך בן רבקה