ערב שבת קודש לסדר נצבים וילך, כ"ב אלול תש"פ.
לכבוד האברך היקר המשתוקק לילך בדרכי רבנו ז"ל – ר' … נרו יאיר ויזרח.
כעת בא לעולם ערב שבת חדש, ואז מתעוררים כל מיני בוסמין דבגן עדן, וזכי ההרגש חשים כל מיני נעימות שבעולם, שעוד מעט יורדת שבת קודש על העולם, ואור האהבה העליונה של שבת מאיר את העולם, וכל נשמות ישראל מכינין את עצמם על שבת, וגודל ההתעוררות שאפשר להרגיש אז – זה אין לתאר ולשער כלל, כי שבת הוא מקור האמונה, מקור הדבקות, והשמחה באלוקות, יומא דנשמתא, יום שבו אפשר לראות אלוקות בגלוי, בסוד ראו כי ה' נתן לכם את השבת, ובשבת מאירים כל מיני גוונים עלאין ונהורין, ונהוריה עמיה שריא, והמון אורות קדושים מחופפים את כל איש ישראל השומר שבת קודש, וצריך להחיות את עצמו עם שמירת שבת, בסוד ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג, ובזה שאנו שמחים עם השבת, אנו מכינים כלים בנפשנו לקבל את אור השבת, את הקדושה הגדולה שבאה לעולם.
בשבת קודש האדם שב בתשובה שלימה, ובפרט השבת הזו, שהיא השבת האחרונה של כל השנה, שלבטח הכל הולך אחר החיתום, וממילא עלינו להחיות את עצמנו מאד עם השבת הזו, וכל פרט ופרט מהשבת עלינו לייקר ולכבד מאד, התפילות הקדושות, שצריך שתהיינה באהבה גדולה ובאריכות ובמתינות, בשמחה ובהשתוקקות אל א'ל חי, ולבוא מוקדם דייקא אל הבית הכנסת, ולהיות מהעשרה ראשונים, ולחכות, לצפות, להמתין ולהשתוקק אל התפילה, לדעת שהתפלה של שבת עולה למקום גבוה מאד מאד, אחר לגמרי מימות החול, ויש עליה גדולה אז וכו', וכל פסוק ופסוק מהתפלה לאמרו בנעימות גדולה של אהבה עצומה התקועה בתוכיות הלב, וכן הסעודות הקדושות, שצריך לישב בישוב הדעת ובשמחה, ובהכרת קדושת שבת שתהיה חופפת על כל תנועה ותנועה, ושלא יהיה דבורך של שבת כדבור של ימות החול, ולהתעסק רק בדברים קדושים של דבקות ואמונה ושמחת אלוקות, אשרי עין ראתה את הצדיקים הקדושים, הדבקים בו יתברך, איך שהיו מנהלים השולחן הטהור בשבת קודש. וכבר ידעת איך שמתאר מוהרנ"ת ז"ל את סדר השולחן של רביז"ל בהפלגות גדולות – ועיניו היו מאירים כשמש וכירח… וכל זה להורות, שהיה שם ענין גבוה מאד בדבקות השבת של הצדיק האמת, וכל זה סיפרו לנו לא בכדי, אלא שנקח מזה מוסר והתעוררות לקדש את עצמנו בשבת קודש בתכלית הקדושה והדבקות.
והנה האדם שהלך שובב בדרך לבו, והיה סר מדרך השם כל השבוע, מטבע הדברים שאין לו הרגשה בשבת קודש, ונדמה לו שהוא יום ככל הימים, שרק נח ביום הזה, וישן הרבה ואוכל וכו', ומתייאש לגמרי מלהרגיש את כל האורות האלו. אבל רבינו ז"ל לימד אותנו דרך מדהימה של התקרבות בהתחדשות, היינו שעצם הדבר שבא שבת לעולם, צריך לדעת שהשבת משפיעה בתוכיות הנפש, ורק צריך להחליט את עצמו, די די די, כעת שבת, ואני אדם אחר לגמרי, ואני אומר קריאת שמע שעל המיטה של שבת, בשיא המוחין והחיות, ואני מברך ברכת המזון בשמחה ובמתינות, שהלוא זו ברכת המזון של שבת קודש, ואני יושב עם שטריימל בסעודת שבת – כי קדוש היום לאדונינו, ואיני אוכל ארוחת ערב אלא אני יושב בדבקות ובאהבה כחתן ביום חופתו, כי גדול יום ה' ומי יכילנו… זה יום שקידשו וברכו השם יתברך בעצמו, וגם בעולמות העליונים יש שבת! וכל הבריאה כולה מתעטפת בשבת, ומעידה על היוצר יתברך שמו שהוא ברא את העולם ומחדשו בכל עת ורגע.
אהובי אחי, עלינו לשבח לאדון הכל שאנו זוכים לשמור שבת ולפרוש מן המלאכה ביום הקדוש הזה, ולהתאסף בסעודה שלישית עם אנשים כשרים וכו', וכל פרט מן השבת צריך להחיות אותנו מאד, ומוהרנ"ת ז"ל כותב, שכשעובר על האדם איזה משבר וכו' במהלך ימות השבוע, עליו להזכיר את עצמו בשבת קודש, וזה יחיה אותו, ורואים זאת בחוש, שעצם הזכירה משבת, זכור את יום השבת לקדשו, מביאה נעימות ללב האדם. וראיתי כתוב, שאליהו הנביא בא למלוה מלכה לסעודת הודאה על זכות שמירת שבת.
ועל כן אל תהיה בטלן, אל תתעסק בקטנות, הקב"ה הביא אותנו לגדלות דגדלות כשצווה עלינו לשמור את השבת, ועשה ברית בינינו לבינו, וכל דקה משבת היא הברית שבינינו לבין הקב"ה, ואנו קרובים אז אליו יתברך מאד, ואפשר לפעול באכילת שבת מה שפועלים בצום, כמו שאמר רביז"ל, ומוהרא"ש היה חוזר על דברי המדרש תנחומא, שכבוד שבת עדיף מאלף תעניות, ובודאי אין המדרש אומר גוזמא כלל, חס ושלום, והוא ממש ככה בלי כחל וסרק. ואיתא בזוהר הקדוש, שבעת הקידוש מכפרים כל עונותיו של אדם, ואין הזוהר אומר דברים סתם. ועל כן צריך להתעורר מאד לפני הקידוש להרהר בתשובה שלימה לפניו יתברך, שאני רוצה לעשות את כל המעשים שלי רק לפי רצונו, ואני מתחרט מאד על כל תנועה שעשיתי שהיא שלא כרצונו יתברך, ואז בעת הקידוש תתעורר מאד מאד, ותאמר כל מילה לאט לאט במתינות ובכובד ראש, לחשוב על פירוש המלות, ובפרט כשתגיע למלים "כי רצה בנו", תכניס במחשבתך שעצם מציאותנו כנשמות ישראל היא הרצון העליון, ובנו ועל ידינו מוציא השם יתברך מן הכח אל הפועל את כוונת הבריאה, וזה יביא אותך לשמחה גדולה ועצומה, שמחת השבת קודש, שמחת הדבקות באלוקות, אשרינו מה טוב חלקינו.
נכון לרגעים אלו אין יודעים אם יזכו אנ"ש שנוקשים על שערי המדינות אטומות וערלות הלב, שיכנסו לאוקראינה כדי לבוא לאומין על ר"ה, וכואב לי הלב לראות את שבירת הלב הזו, כי זה באמת דבר נורא ואיום, שמונעים אנשים מלהיות אצל רבינו בר"ה שזהו תיקון העולם וכו', אבל עם זאת תדע, שאין זו דרך לבלות הימים הקדושים הללו בעצבות ומרירות, צריך אדרבה, להמתיק הדינים על ידי שמחה עצומה, שבכל זאת, אנו עושים השתדלות לבוא אל רבינו בר"ה, ועצם היגיעות על זה הוא דבר נורא ונפלא עד מאד, שאין לשער, ורבינו ז"ל אמר שהוא מאחל לעצמו לראות את אור בהירות הדרך שאנו באים אליו, וכל מה שקורה עכשיו בעולם – הוא אור בהירות הדרך, אשרינו שאנו יודעים מרחוק מרבי אמת כזה, שבודאי עצם האמונה בו – תועיל לנו להתקרבות אליו יתברך, כי קרבת הצדיקים מביאה לקרבת הבורא, בזה ובבא, ועוד נזכה על ידי זה להמון דברים בחיים, רק אסור להיות עצוב כלל.
המאחל לך ברכת שבת שלום ומבורך באהבה רבה מאד
שלמה ברוך בן רבקה