בעזרת השם יתברך, מוצאי שבת קודש (האחרונה של השנה) שהיתה כ"ג אלול, שבת פרשת נצבים וילך, תש"פ.
לכבוד אהובי אחי היקר, ר' … שיחי'
הנה עברה עלינו השבת קודש האחרונה של השנה, בהרי הקרפטים, וברוך השם התקבצו כמה אנשים והיה לנו מנין ברווח, ותהלה לאל, השם יתברך הביא בפי דיבורים נפלאים שבקעו ממעמקי נפשי האומללה, מתוך כיסופים וגעגועים לאור האמת והאמונה, ואם הייתי בא לכתוב את כל מה שדברנו בשבת – יכלה הזמן והם לא יכלו, כי היו לי מוחין גדולים השבת הזו, כאשר מתקרבת עת דודים, לבוא ולהראות ולהשתטח במקום שנשתטח. אבל אני רוצה לקיים רצוני שהוא רצונך לכתוב לך קצת מהני מילי מעליותא דאיתאמרא בבי מדרשא.
הפסוקים הקדושים של פרשת נצבים וילך הם פסוקים של מוסר והשתוקקות נפלא להשם יתברך עד אין לשער, ובפרשה הזו כתוב, ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו, בפשטות הוא קול ה' המובא בתורה הקדושה, אבל יש לומר שקאי גם על הקול המהדהד בלב פנימה ומעורר אותנו לתשובה, הקול שאומר לנו את האמת בתוך הלב, שלא נותן לנו להטעות את עצמנו ולומר תירוצים בלי סוף. דברתי בשבת, שהצדיק האמת מחולל בנו מהפך בחיי חיותנו, ואז מובן גם התיקון שלאחר זה וכו', כי באמת זו זכיה גדולה שאדם יכיר את עצמו בכלל, וידע באמת מי הוא, ומה הם רצונותם האמיתיים. ואם נבהל כשרואה שבעצם אין לו רצונות טובים, והוא נמשך אל היפך הטוב, ואת האמת הזו שלו – עליו לשפוך בפני הקב"ה, ולומר לפניו את האמת באמת, שיש לו קשיים אלו ואחרים, ולא להטעות את עצמו תוך כדי תפילה כאילו הוא רוצה להיות איש כשר, כי זה מחמם את הלב שלו לחשוב ככה, אבל בפנימיות הלב אינו רוצה, והוא לא מגיע לשם, כי הוא ירא לגעת בזה, אבל על ידי התפלה והתבודדות בשיא הכנות ומעומק הלב, פותחים את כל המורסות והמוגלות שעל הנפש הקדושה, כאשר האדם אמיתי עם בוראו, הוא מקבל שפע מן השמים, של התעוררות אמיתית הבאה מעומק פנימיות הלב, הוא פתאום מרגיש שהוא כן רוצה באמת את הקב"ה ואת מצוותיו ותורתו הקדושה, כי העיקר הוא באמת רק הרצון הפנימי, הכנה והאמיתי – להתקרב אליו יתברך, לעשות רצונו, כשהרצון הוא שלם, אזי האדם דבוק בהשם יתברך, כי עצם הדבקות בהשם הוא הרצון והשתוקקות אליו.
אהובי אחי, בעוד שבוע נכנסים לתקפם עשרת ימי התשובה הקדושים, שבהם נמצא הקב"ה אתנו, ממש שוכן אתנו, ורוצה לשמוע את הרצון הפנימי האמיתי הזה, וזה כל הסוד של ראש השנה של רבינו ז"ל, לא כפי שהוא בשרשו שאין לנו שום השגה בו, אבל לפי המקבלים, אני רואה בראש השנה של רבינו – אמירה של גילוי הרצון הפנימי, שכל יהודי שייך למלכות ה' שמתגלה בראש השנה הקדוש, כשכולם מתקבצים רק בשביל דבר אחד, אמונת חכמים והרצון להתקרב באמצעותם אל השם יתברך.
במקום שתהיה שם בר"ה – תקשר את עצמך את הצדיק האמת, ותתפלל את כל התפילות הקדושות, הסליחות, והתפלות של כל השבוע הזה, בתמימות ובפשיטות, בכוונת פירוש המילות, בהשתוקקות ואהבה, ופרשתי בשבת, שהפסוק מונה אתם נצבים היום כולכם וכו', והולך ומונה ראשיכם שבטיכם כל איש ישראל, ואם כתב בסוף כל איש ישראל למה צריך למנות ראשיכם שבטיכם וכו', אלא בא להורות לכל יהודי, שאינו עוד איזה 'סתם' אדם, אלא כל יהודי הוא בסוד ראש שבט, כי נמשכים ממנו ענפים וענינים אחרים בלי סוף, והוא ממונה בתפקיד מאד מיוחד על הבריאה, וממילא זהו הפירוש של כל הפסוק, שכל איש ישראל שייך בו כל אלו התארים שבעולם, ועוד יש הרבה להאריך בזה, אבל זה נוגע אל האמת של ר"ה, שאדם צריך לדעת שעם תפלותיו ותשובותיו – תכון המלכות דקדושה בר"ה, ואין הדבר הזה ריק כלל, כי אם האמת לאמתה.
אסתפק בזה כעת, ואולי היום אכתוב לך המשך.
בברכת שבוע טוב קדוש וטהור מאד
שלמה ברוך בן רבקה