דיבורים ברמז דק
כ"א טבת תשפ"א
כששרף האילן הופך למאכל המרכזי, מה מזון נותנים להם לאנשים? אדמה חרוכה מזמינה בניה שנחרבת תוך כדי בנייתה, למה אתם בונים בתוהו, מי מהלך על מים כבספינת מבטחים, בורות פעורים שנראים כארמוני יהלום, ודמיונות ששוה להלחם עליהם, אנשים מאבדים ארנק וחרב עליהם עולמם, שאינו מורכב בכלל מארנק ודומיו, החיים שאדם קיבל גדולים ממנו והוא מחריב אותם בשיטתיות, במקום לנסות להבין מה זה בכלל, למה אתה זורק מוצר לפני השימוש, תציץ במתנה ואולי תאהב, המזון הרוחני של הנשמה לא תוכל להשיגו בסופר, ובעצם באף מקום משום שמזון הנשמה בא מתוך הנשמה עצמה, היא חייבת להיות מודעת ולגלות את הדרך שלה, דרך של נשמה, דרך החיפוש המתמיד, אחר השכינה החמקמקה, האור האלוקי שישנו, ורק מעטים רואים אותו, הכל נהנים ממנו ולא מכירים בו, ומי כמוהו באלמים.