בעזרת השם יתברך, יום רביעי של סליחות, כ"ז אלול תש"פ, פה אומין יצ"ו.
לכבוד אהובי אחי היקר והנעלה, אשר נפשו משתוקקת לעבודת השם יתברך על פי הדרך התם והפשוט שקבלנו מהנחל נובע מקור חכמה זי"ע – ר' … שיחי'.
הנה כבר נקפו הימים, וקול דודי דופק, הגיע עת דודים, בה נשמות ישראל נכספות אל שרשן הקדוש, ורוצים להתקרב אל השם יתברך, כי בראש השנה מתחילים עשרת ימי תשובה, ודרשו את ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, שאז הזמן של קרבת הנשמות הנכספות אל השם יתברך, ואסור להיות בטלן כלל בעת הזאת, אלא אל תתני דומי לו יתברך, לבקש ולבקש ללא הפוגה, כי הנה ימים באים, ואור המלכות מתגלה בעולם, ואשרי העם יודעי תרועה, אשרי מי שיודעים לפתות את בוראם בתרועה, ועלינו להכין את עצמנו הכנה דרבה אל הקדושה הזאת, כי מחר בערב הוא כבר ליל "זכור ברית", ופחד ופלצות אחזתנו היאך אנו באים לפני המלך ה' בקומו לערוץ את הארץ, ואן נטמן בנקיקי הסלעים מפני פחד ה' והדר גאונו יתברך, והפחד הכי גדול שאין שום יראה אמיתית בלב, ועל דא ודאי קא בכינא, שאנו נמצאים בחוץ ממש, וכדלים וכרשים דפקנו דלתיך, דלתיך דפקנו רחום וחנון.
צריך לדעת, שימי הסליחות הם ימים גדולים מאד, בהם כל כך הרבה יהודים שופכים צקון לחשם על סליחת עונות, ומבקשים מאת ה' הטוב שיתן להם הזדמנות חדשה לתקן את מעשיהם, ועצם הדבר שבעולם כולו מלא מאותיות של תשובה והתרפקות אל השם יתברך – זהו דבר גדול ועליון מאד, כי התדר של העולם הוא תדר של תשובה, של התחזקות והתעוררות אל השם יתברך, לעשות רצונו יתברך באמת, מתוך לב נקי לגמרי, לב בלי תשוקות לא מדוייקות עם הקדושה, לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי.
פעמים רבות באמצע השנה, אנו חווים חושך רוחני, והכל תלוי בימים הקדושים הללו, שאיך שנתנהג בהם – זו תהיה הוראת חיינו למשך כל השנה, שיום הדין הגדול אינו דבר פשוט כלל כמו שאנשים חושבים, ובאמת צריך הכנעה ותשובה, ולבכות אליו יתברך על המצב הרוחני שלנו, והבכיה צריך שתהיה מתוך שמחה כמו שאמר רביז"ל, כי אנו שמחים שאנו שבים וחוזרים אל אבינו שבשמים, שרוצה בנו, וכמו שאנו אומרים בכל יום בתפלה – הרוצה בתשובה, שהוא יתברך רוצה שנשוב אליו יתברך, ואם הוא יתברך רוצה – בודאי כך צריך להיות, ובודאי יהיה לנו אור גדול בתשובה של אלול, וצריך להאמין בזה ולחוות את זה מתוך עומק פנימיות ותוכיות הלב, שענין התשובה הוא לא רק הזדמנות לתקן שנותן בורא עולם לברואיו, אלא תשובה הוא לשוב אל המקום המתאים לי, אל מי שאני באמת, ולזה מסייע הקב"ה, כי הבא להטהר מסייעין בידו, ובפרט שבזה תלוי כל קיום העולם שנברא רק בשביל שיהיו בעולם בריות שיכירו אותו יתברך.
אחי היקר, עלינו לעבוד על נקודת היראה, ואפילו יראת העונש, כמו שרביז"ל אמר, שהעיקר הוא יראת העונש, ואף שהעולם צוחקים מזה, כך אמר הרבי שלנו, וכך קבלנו שזו האמת לאמיתה, ויראת העונש, כפי דברי מוהרנ"ת, צריכה להביא את האדם לשמחה גדולה, שמחמת יראתו מהעונש דלעתיד, מבין היטב, איך שצריך לברוח אל השמחה ולהנצל מכל עצבות שהיא אם כל חטאת, וכשרוצים להתקרב אליו יתברך בורחים משורש הרע שהוא העצבות והעצלות.
אני מאד מקוה, שחרף כל האכזבה, תהיינה לך תפלות קדושות בימי ראש השנה הקדוש והנורא, ותזכור מאד מאד, שאתה בוחר איך יראה הראש השנה שלך, אם בעצבות ובהשלכה עצמית אם בשמחה גדולה והתקרבות אל השם יתברך, ואם תבחר נכון – שתהיה בהתרוממות המוחין בכל ימי הר"ה, אז תראה איך יפתחו לך השערים, ותכלה נפשך אחר השם יתברך, ויהיה לך ראש השנה כזה טוב כמו שלא היה לך כל השנים, והכל תלוי בכח הבחירה, ורביז"ל אמר, מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. וכמו שמובא בסיפורי מעשיות, שהמלך אמר לבנו להיות שמח גם כשמפילים אותו מן המלוכה, וזה ראיה שהוא מלך אמיתי, עיין שם והבן, כמו כן אנ"ש שהפילו אותם מן המלוכה, ההכתרה הגדולה שבעיר אומן, אבל יש להם בחירה איך לשמוח עם זה, ולעבוד כך את השם יתברך.
בברכת
וידע כל פעול כי אתה פעלתו…
בכל הלב
שלמה ברוך בלוי