אין ההסתרה מכסה את ההתגלות
מאת הרב דוד ברייטקוף
מוצאי שבת שמות תשפ"א
אל מסתתר בשפריר חביון, ובוודאי שההסתר האלוקי הוא גם ההסתר הפנימי שלנו, שאנו לא מסוגלים להבחין באור האלוקי שאנחנו ולא מצליחים לעורר אותו ולהאיר אותו בשלימות ובגלוי . והבורא יתברך כוסף ומשתוקק לראות באורנו, שהרי האור שלנו הוא האור שלו, והגילוי של האור שלנו הוא גם גילוי של האור שלו. ופונה לפמליה דיליה, מתי אבוא ואראה, מתי אזכה לראות באורו של אהובי שזורח, מתי אזכה לראות את האור שלי מתגלה דרך בני ? עד מתי הוא יסתתר ? איכה ? אייהו ?הוא רוצה את האור שלי ואני רוצה את האור שלו. וזה אותו האור ממש.
הוא יכול לגלות את האור שלי, בעצם זה שיזריח את האור שלו. זה הרי האור שלי. הוא האור שלי ממש.
ונופלים על צוואריהם ובוכים, בחינת מקדשות שחרבו בחלקו של כל אחד.
וכל ההשתוקקות שלנו, לראות באור פניו יתברך, היא רק מעין בבבואה מהרצון העליון האינסופי, לזכות לראות באור שלנו.
ועוד, אם תרשה לי, אוסיף מה שאמרתי לפניו יתברך, בשעת קירבת אלוקים, בבחינת דברי בדחנות לפני המלך.
אם אין אתה מאיר לי את אורך, ובחושך תשימני, ואין אתה מתגלה בשום אופן, הרי שאוכל להשתמש בכוח הבריאה שנתת לי, הכוח שאיתו אני יכול להאיר, שהוא כוח ההתבוננות, והאבחנה, (אור הוא גם עניין של אפשרות ראיה, ולכן ההשגות העליונות נמשלות לאור, שהאדם זוכה להבחין בנוכחותו יתברך, ובעניינים האלוקיים העליונים הנסתרים ממנו בדרך כלל בבחינת חושך), ועל ידי כוח ההתבוננות שחננת אותי, אגלה את מציאות קיומך הודאית כאן ועכשיו. ובכך אעורר את השגת קיומך בתודעתי, ותהיה מוכרח באותו הרגע, להיות מגולה אצלי על ידי ההתבוננות והגילוי שאני מכיר בך ובקיומך.
זו זכות שנתת לי.
ואם כן, אם אני יכול להאיר בתוכי את קיומך, למרות שאתה מסתתר, ואני יכול לגרום לך להתגלות בדרך שנתת לי, אם כן, למה שלא תתגלה כבר לבד ? למה להטריח אותי להכריח אותך ?..
ושמחנו בזה מאוד…