מכתב ששים ותשעה
בעזרת השם יתברך, יום רביעי קודם חג הסוכות תשפ"א.
לכבוד אהובי אחי היקר, ידיד נפלא ר' … שיחי'.
אודות שאתה שואל אותי איך נזכה להכין את עצמנו אל הימים הקדושים של חג הסוכות, האמת אומר לך, שבדיוק היום חשבתי על זה, איך שאין שואלים אותנו כלל, ומכינים אותנו מן השמים בדרך ממילא אל הקדושות הנפלאות הללו, לזכות להתקרב להשם יתברך באמת ובאמונה, ובתכלית השלימות, לא שניפול בכל פעם שוב ושוב אל הקיא צואה של תאוות העולם הזה המגונות, כאשר היה עד הנה, ועלינו לשבח לאדון הכל, שיש לנו חלק בקדושת ישראל, וצריך להחיות את עצמו בכל פעם בזה עצמו שאנו זוכים להיות אנשים כשרים שומרים תורה ומצוות לפי ערך, ובודאי צריך לעשות עוד הרבה טוב בעולם, אבל צריך להזהר לשמוח מאד ולהחיות את עצמו עם הקדושה של התורה והמצוות שהוא חוטף בצל העובר הזה, אשרי מי ששמח עם נקודת היהדות שבו, שרביז"ל אמר שעל ידי זה זוכים לישוב הדעת.
צא וראה באנשי העולם, כמה דעתם מבולבלת בכמה מיני בלבולים עד אין שיעור, ומהו העיסוק העיקרי של מי שמנותק מן הדבקות בו יתברך, והרבה סובלים בחייהם סבל מר מאד, וכל החיים שלהם עוברים תמיד ביגון ובאנח, בכעס ובטרוניא על כל העולם, ואינם רואים טוב בחייהם, והכל נגדם וכו' וכו', ובאמת יש בחירה לאדם איך לחיות את החיים שלו, כי ממילא הם יעברו, כך או כך, אז למה לבכות כל היום ולהצטער על עולם שאינו שלו. והנה מגיע חג הסוכות זמן שמחתינו, שאז אנו עושים סוכה קדושה ונוראה מפסולת גורן ויקב, שהם הדברים הכי זניחים שאספנו באיזו פינה לחצר כדי להעיף אחר כך לאשפה, והנה זה בא לתועלת… מסככים עם כל זה את הסוכה הקדושה, ועושין מזה דפנות, היינו שאפשר לקחת את המקום הכי נמוך בחיים ולהפוך אותו למקום עליון וגבוה מאד עד אין שיעור, בסוד סוכה ברוח הקודש, כי זה ענינו של חג הסוכות, חג האסיף, לאסוף את כל מיני הקדושות שיש בעולם, והן גנוזות ונחפות בתוך אשפת העולם, כלליות ההסתרות הנוראות שאין יכולת בגינן להכיר את מי שאמר והיה העולם, והנה בחג הסוכות הכל מתהפך לגמרי, וזוכים להתקרב להשם יתברך בתכלית ההתקרבות, לידע שיש השם יתברך בעולם, אבל בידיעה מוחלטת, שמשפיעה על תכונות הנפש, שמכאן ואילך תמשכנה בשיא המשיכה אל השם יתברך, לזכור את הזכרון האמיתי שצריך לזכור בעולם, כל רגע לעמוד מול השכינה הקדושה, אשר מי ימלל ומי יתאר את גודל העונג של זה, שאדם גשמי, מלא צרות ויסורים מתפשט מגופא משכא דחיויא שלו ומתדבק במקום שמתדבק אל האין סוף ברוך הוא, מרגיש ממש שאין עוד מלבדו, שיש רק הקב"ה בעולמו. ואף שהעולם צוחקים מדיבורים כאלו, שנראים כדמיונות תלושים מן המציאות, כנגד זה תדע ידידי, שזו היא המציאות האמיתית, וכל בני העולם, ועל כל פנים רובם – חיים מתוך דמיון חולף, וכל אחד יכול לראות בעצמו איך שהחיים טסים ופורחים ולא נשאר לנו מאומה כי אם הלחם אשר אנו אוכלים בכל יום, תורה ותפלה ומצוות מעשיות, וקרבת אלקים לנו טוב.
והעיקר הוא לעובדה ולמעשה, לקבוע לעצמנו שיעורים כסדרן בכל חלקי התורה הקדושה, בשיא הרצינות והעקביות, לא לאבד אף יום אחד מן התורה הקדושה, אלא להמשיך את עצמו אל האמת הזו שמקננת בלב, היינו, שאם אחד לומד כסדרן ואינו מקשר את הלימוד אל השם יתברך, ורק רמות רוחא להיות למדן בעיני עצמו וכו', אזי אין לו כח לעמוד כנגד פיתויי היצר והחיים החומריים, לא כן אם יודע בידיעה פנימית שהוא לומד את תורת השם ממש, והוא מנענע ומזעזע שרשי העולמות בלימודו, אזי הוא זוכה שהלימוד מביאו לידי מעשה, היינו לידי דבקות הבורא באמת, והוא מרגיש איך היצר הרע מרפה ממנו, ומתחיל לעשות את הרצון העליון בקיום השולחן ערוך בתמימות ובפשיטות ועומד כתריס בפני תאוות ניאוף, ממון וכבוד וכו', ותאוות המחלוקת והמריבות וענין קבלו דעתי ועוד וכו', והכל על ידי לימוד קדוש, שלפני הלימוד אומרים להשם יתברך – אני מתחיל כעת ללמוד את התורה הקדושה שלך, עשה מה שתעשה ברחמיך הרבים שהלימוד יביאני לידי מעשה, לעשות רצונך יתברך, וכן באמצע הלימוד, כמה וכמה פעמים יזכיר לעצמו מה הוא לומד ולפני מי הוא לומד.
עליך להיות בשמחה עצומה שזכית להיות אצל רביז"ל בראש השנה, כי אמר רביז"ל בעצמו שמי שזכה להיות אצלו, צריך להיות בשמחה כל השנה, ונמצא, שאם אין אנו בשמחה – הרי שיש לנו פגם אמונת חכמים בו ז"ל, וכן להיות בשמחה שהשם יתברך מזכה אותנו לחיות חיים רוחניים נקיים וטהורים וכו', שעל זה לבד כדאי להיות כל החיים בשמחה.
בברכת חג שמח מעומק הלב
ידידך
שלמה ברוך בלוי