לכבוד אחי ורעי היקר, ר' … שיחי'.
הנה היום הוא יום קדוש ביותר, כמובא בספר הקדוש 'נועם אלימלך' (פרשת נח) על הפסוק: "ותנח התיבה בחדש השביעי" וכו', רמז שעיקר הוא לאדם לתקן את מעשיו בחודש השביעי הוא תשרי, ואז תפילתו רצוי יותר משאר ימות השנה, כמו שדרשו חז"ל: "דרשו ה' בהמצאו – אלו עשרת ימי תשובה", שאז הוא כח יותר השראת השכינה. וזה "ותנח התיבה כו' בשבעה עשר יום לחודש", דהיינו לאחר שעברו גם כן ימי החג שני ימים הראשונים, וקיים בהם מצות סוכה ולולב, ואז יש כח להקדושה לשלוט "על הרי הררט" רמז להקליפות – לשבר אותם על ידי הקדושה.
וכיון שהיום הוא יום התגברות הקדושה בעולם, היינו שכבר פעלו כל התפלות, התקיעות, הצומות, התשובות, השמחות והבכיות בעולם, והשרישו שרשים ועשו פרי, והגדילו עשות לעורר רחמים רבים לעילא ולעילא, הרי שגם לנו יש חוב להתקרב אל הקדושה הנוראה הזו, חוב וגם זכות, כי מה היינו עושים אם לא היינו יודעים מכל אלו הדיבורים הקדושים, ומה עלינו לעשות כעת, כאשר אנו מוצאים את עצמנו מול קדושה גדולה כזו, ואנו חשים שהשלימות הנדרשת מאתנו היא גדולה לאין שיעור, והפער הזה מבהיל ומפחיד את עובדי הוי"ה בתחילת עבודתם, עד שרבים פרשו מן האמת הזו, משום שחשבו שהיא משהו שצריך לוותר על חיים שלמים בשביל האמת הזו, ולא כל אחד מוכן לכך. אבל האמת היא שיש כאן טעות מהותית, כי ויתור על חיים הוא ענין של הגדרה, ואדרבה, אפשר לומר בפה מלא ובביטחה, שהזוכה לקדש את עצמו בחיי חיותו, הוא זוכה לחיים שלווים ונעימים אף בעולם הזה, מכל שכן מה שמובטח לו נצחיות מתמשכת לכל ימי עולם וכו' וכו', והעונג של קרבת אלוקים הוא יותר גדול מכל העינוגים שבעולם, וכל אחד יכול לומר זאת מעצמו, מהקצת דקצת שזיכה אותו השם יתברך לראות בחייו, איזו התנוצצות של התלהבות קדושה, שאדם זוכה לראות את האור של השם יתברך לפרקים, במדרגה נמוכה מאד, ואף על פי כן זה מביא את האדם לשמחה וחיות אמיתיים. וכל מי שאינו מרגיש זאת, לא טעם מעולם טעמה האמיתי של עבודת השם.
הנה היום אנו זוכים לאור של יעקב אבינו, שהוא סוד סוכות, בבחינת ויעקב נסע סוכתה, והוא זה שקרא לענין התפילה בבחינת בית, כמו שאומר רביז"ל בתורה י', שהחדיר את ענין התפילה בעולם גם בבחינת בית, וכעת בבחינת סוכה, הוא להוציא את הקדושה אל החוץ, לכבוד מקום חיצוני ולעשות אותו בבחינת בית, דירת ארעי, להורות על התפשטות הקדושה גם במקומות רחוקים וגבולים שהיו מגבילים את התפשטות הקדושה, וכעת הם נכנעים תחת הקדושה, והם רוצים להכלל באור השם יתברך המאיר בכל העולם כולו, ואין אפשרות למנוע את ההתפשטות וההארה הזו, וכל הקליפות נכלות ומתבטלות לגמרי, כי אין להם קיום בעת אשר קול דודי דופק, ורוצה לקרב את כל דרי העולם אל האור המאיר בעולם, שהוא אור הבורא בנבראים. והנה יעקב מכונה יעקב שלימא, כי הוא שלם בתכלית השלימות, כי יצאו ממנו י"ב שבטי י"ה עדות לישראל, ואחר שהסיגים התבררו מאברהם ויצא ממנו ישמעאל, והתבררו מיצחק ויצא ממנו עשו, הרי שיעקב הגיע לשלימות בכוח אבותיו ובכח עצמו, ויעקב איש תם יושב אהלים, שזכה לתמימות שהיא השלימות, ושלימות היא שאינו נוטה לשום צד, כי כל נטיה היא הקצנה של צד על חשבון הביטוי של הצד האחר. ויעקב איחד בחובו את שני הקצוות של אהבה ויראה, וזכה להיות מרכבה למדת התפארת, שמן האדם הגשמי יוצאת התפארות נפלא בשמי השמים, שנמצא בעולם הזה, אדם שמסובב בכל כך הרבה פיתויים והפרעות, ובכל זאת הוא מושך את עצמו, ועוקר את עצמו מהביצה הטובענית הזו, אל תוככי הקדושה, ומזעק זעקות נוראות ואיומות, בעת התבודדותו ותפלתו שרוצה בכל זאת שיקרבו השם יתברך ברחמים, ומרבה להפציר ולהתחנן על זה, וגם זוכה שבזכות הדיבורים הפשוטים שלו והתפלות שלו, הקב"ה מאיר את פניו אליו ומקרבו ברחמים, הוא מעלה התפארות ותפארת נוראות בבית גוואי, שהקב"ה מתפאר עם נשמות ישראל הקדושים, וצריך לזכור זאת כל הזמן, שאנו בני השם יתברך, והוא רוצה לראות נחת מאתנו, על ידי תורה ותפלה לשמו ולזכרו תאוות נפש בלי שום פניה ואגו עצמי כלל, חס ושלום.
האיש השלם בטוח בעצמו, הוא חף מכל מיני חיפושים עצמיים, הוא הגיע לדרך, הוא יודע את האמת שלו, תתן אמת ליעקב, אמת כזו בטוחה ורגועה בלי סערות מיותרות, בלי ספקות מכרסמות, האמת של האמונה, היא אמת מוכחת, רק תנקה את הלב שלך מהרעבון התאווני, ותראה מיד את מציאותו של הוי"ה ברוך הוא בעולם, כי זו האמת, שאין לך גרגר חול בהאי עלמא, שאינו מושגח בהשגחה נוראה ונפלאה ממנו יתברך, ויעקב אבינו היו לו לימודים נפלאים על זה, והיה מרבה להפיץ את האור שלו על ידי נפתלי בנו ותלמידו, שהוא אילה שלוחה הנותן אמרי שפר, אל תקרי אמרי שפר אלא אמרי ספר, שהיה מפיץ, מפרסם ומגלה את האור של הצדיק האמת, אביו הקדוש, לגלות לכולם שאין בלבנו אלא אחד יחיד ומיוחד, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד.
הדיבורים והמחשבות של חג הסוכות הם דיבורים ומחשבות אחרים לגמרי משאר ימות השנה, שאנו מגלים את רצונינו לראות את מלכנו, אנו ממש משתוקקים לעשות רצונו, ותוך כדי לראות אותו יתברך, כי לשם כך נועדנו, והלואי ונזכה לזה, ובאמת הכל תלוי בבחירתינו.
באהבה רבה ובהערכה
ידידך שלמה ברוך בלוי