הרהורי חג השבועות
ערב שבועות תשפ"א
איך יכול אדם אנושי לקבל דעת אלוקים? והלא אנו בשר ודם, ואיך תשכון בנו האורה הזו? זהו פלא בלתי נתפש, הרהורי חג השבועות תופסים אותנו בעומק הדעת, לחשוב באמת, איך יתכן שאדם ילוד אשה על כל מגרעותיו ותאוותיו יזכה לאור האלוקי הקדוש והטהור הזה. אבל כן, זו המציאות, ואם היינו מודעים למשמעות הפנימית הזוהרת הזו, לא היינו מתבטלים מן התורה בכלל, לא רק בדרך לימודה המתמיד והשקדני, אלא בענין הפנימיות שלה, שנחיה חיי תורה מלאים, ועל כן אנו מוצאים שרק על מצוה זו אנו מבקשים עריבות, נעימות, ידידות, בברכת והערב נא בכל בוקר, משום שזה עיקר סיבת היותנו בהאי עלמא, בשביל הבחירה והניסיון, ואם באמת נראה מיד את האור של התורה, אזי לא תהיה שום בחירה כלל, כי כמו שאומר האור החיים הקדוש היו הכל משתגעים ומתלהטים אחריה, אלא מאי, בוא נתפלל על זה, עד שנשתגע עליה באמת, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש פרשת משפטים, שהתורה אינה מתגלה אלא למי שאוהב אותה.
איך אוהבים את התורה לפני שלומדים אותה, ואם זה בא בד בבד, מי יתן את התשוקה הראשונית לאהוב את התורה אהבה עזה, עד שאפשר לתת את כל מה שיש לך על מזבח התורה הקדושה, אלא שאהבת התורה קשורה באהבת השם יתברך, ככל שאתה אוהב את השם יתברך אתה אוהב את תורתו, אתה רוצה להכלל בדעתו וחכמתו יתברך, והאמת שהתורה כבר חרותה בלבנו בהיותנו במעי אמנו, נר דלוק על ראשנו ומלאך מלמד אותנו את כל התורה, הביטוי לכך הוא, שכל יהודי בא בעצם עצמיותו, לעולם מלא הסתרות, אבל עם קוד פנימי נסתר, שאם יפעילנו יזכה לקדושת התורה, הקוד הזה הוא דבקות הבורא יתברך, ואידך פירושא, זיל גמור.