בעזרת השם יתברך, יום שלישי דחול המועד, אושפזיא דמשה רעיא מהימנא, הילולא דרבנו ז"ל, ח"י תשרי תשפ"א.
לכבוד אהובי, חברי ורעי היקר ר' ….. שיחי'.
קודם כל אני רוצה לשבח אותך על הדיבורים הנפלאים שדברת בעת הסעודה שערכו אנ"ש לכבוד הילולא דרבינו ז"ל, וקמת ועלית אל המקום ודברת בשבח ההתקרבות לרביז"ל, ושבח המקורבים אליו וכו', והיה לי תענוג גדול לשמוע אותך, כי דברת דברי אמת, וגם היו לי רצונות שיהיו הדיבורים האלו נצחיים, היינו שתעלה מעלה מעלה בהתקרבות להשם יתברך על ידי הצדיקים האמיתיים, שעל ידם זוכים לאמת, ועל ידי אמת זוכים לאמונה ולהפרד מעצת הנחש, ולהאמין בניסים, כי גדול אדונינו ורב להושיע.
זכור זכור את אשר נדברנו בהאי יומא מענין לימוד ספרי רביז"ל שהוא מוכרח עד מאד, הן מחמת שביקש מאתנו שיהיה ספרו שגור בפינו וכו', והן מחמת שרק כך זוכים להכיל בקרבנו את ההשארה הקדושה שהשאיר לנו האי סבא דסבין, ולראות שלא יעבור יום אחד מבלי ללמוד ספרי רביז"ל, ושיהיה מונח ליד המיטה וכו', ושיהיה זה הכרח גמור לנו בחיים, כי החיים עוברים כל כך מהר, וקבלנו זכות מן השמים שאנו מקורבים לקדושה נפלאה כזו, על כן למה לא ננצל את המתנה, ונקח אותה בשתי ידים, ונעשה את רצונו של הקב"ה בכך שנתמיד באוצר הגדול שנתן לנו רביז"ל, והשאיר לנו את עצמו בדמות אותיות ודפים בספריו הקדושים, עין לא ראתה.
היום האושפיזא דמשה רבינו, שהוא הצדיק האמת, ואיפה שיש צדיק, נתלבש בו מבחינת משה רעיא מהימנא, הרועה הנאמן, ועיקר הרעייה שרועה אותנו, הוא באמונה, כמו שכתוב ורעה אמונה, לרעות אמונה, מתוך ידיעה פנימית, שבכך אנו רואים את עשבי חיינו, ואנו משוטטים בהאי עלמא, עם התדר הנכון והולכים אל הכיוון הנכון, כי יש לנו מצפן ביד, אשר אנו יודעים שהכל ממנו יתברך, ולזה באנו לזה העולם. וביותר מסוגלת לזה מצוות סוכה, כי אנו מסובבים באור של הקב"ה, ומכניסים את עצמנו בצלא דמהימנותא, שהיא צל האמונה הפשוטה בו יתברך, ואנו מקבלים את זה בימים טובים הקדושים הללו, שאנו מסובבים באורות גנוזים כאלו.
תדע ידידי, שעוד מעט אנו מקפלים את הסוכה והולכים לדרכנו, ואז מה ישאר מאתנו? איך נארוז את האורות היפים הללו, את נקודות הכסף, את אנחות הגעגועים הקדושות, שבקעו מתוך הלב היהודי הטהור שלנו? זה רק על ידי העצות של הצדיק בחינת משה, שאנו קשורים אל הקדושה של הסוכה כל השנה, כי אנו מסובבים ברוח הקודש, ואנו מסובבים באור כל הזמן, ואנו נמצאים בביתו יתברך גם לאחר שקרשי הסוכה יהיו מאופסנים היטב במחסן, האור נשאר, ועל כן צריך לעשות כל מיני פעולות שבעולם להיות בשמחה, ובפרט בשמחת הימים הקדושים האלו, שמשם שואבים רוח הקודש ושמחה למשך כל ימות השנה, ואם יש איזה יום אחד בשנה שתהיה בו חלישות ונפילה, עלינו להתחזק מאד לשאוב מימי החסד של חג הסוכה, ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה, ותקבלון אולפן חדת מבחירי צדיקיא, לקבל את האור בשמחה ובהסכמה, להבין שזו נקודת החיים שלנו, ללמוד הרבה את לימוד האור הזה, ולהתחיל להנהיג את החיים על פי זה, ועלינו לשבח לאדון הכל, שיהיה איך שיהיה, חטפנו טוב נצחי רב, ועשינו נענועים קדושים, וישבנו בסוכה, וכל תנועה ותנועה שעושים בחג הסוכות נרשמת בנפשנו לנצח, ועלינו לייקר אותה ולא לחשוב שהם סתם דברים, כי ככל שאנו זוכים לכבד את המעשים הללו מתוך קדושה והנאה, כך עולים הדברים לשמי השמים העליונים, ועל כן אסור להיות בטלן ולקיים מתוך עצלות ומתוך נמיכות רוח, והעיקר לדעת שאנו מנענעים את כל העולמות, וכל העולם תלוי בי דייקא, ועל כן עלי נפלה חובת היום לעסוק בתיקון העולם, וזה על ידי רוח קדושה ונכונה, לחשוב מחשבות עומק מאמיתת מציאותו יתברך, ולהתקרב אליו בכל רגע מחדש, כי בכל רגע אפשר להתחדש, ואת זה קיבלנו מרביז"ל, שהעיקר הוא התחדשות, וביום הזה שהוא יומא דהילולא דיליה, שאז נשפעים עלינו כל מיני קירוב וכל מיני השתוקקות לשוב אל התכלית שלנו, ויש לנו כל האהבה שבעולם לצדיק האמת מוליד נשמתינו, ואז אנו זוכים לקבל על עצמנו את האור הזה מחדש, כי העיקר הוא התחדשות, וגם בענין של רביז"ל צריך להתחדש כדי שלא יתיישן כל הענין, כאילו היום התקרבנו, כאילו היום נודע לנו מאמת צחה ומצוחצחת כזו. אשרינו.
הכותב מתוך השתוקקות להיות נכלל בהיכל הצדיקים
ידידך עוז
שלמה ברוך בלוי