בעזרת השם יתברך, יום חמישי של חול המועד סוכות, אושפיזא דיוסף צדיקא, כ' תשרי תשפ"א.
לכבוד חברי היקר, אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלוקים נהלך ברגש, הר"ר … שיחי'.
היום אנו כבר אוחזים ביום הקדוש של יוסף הצדיק, והוא הנקודה הקדושה של כל יהודי באשר הוא יהודי, יש בו נקודת ציון, נקודת יסוד צדיק, שאם ירצה, בשעתא חדא וברגעא חדא יכול להתקדש מאד כראוי, ולעשות רצונו יתברך, מתוך קדושה וטהרה, ולחיות את החיים בקדושה – זהו תענוג עמוק ופנימי ביותר, אשר אם היו בעלי התאוות יודעים את היופי וההדר, החן והמתיקות שיש על שומרי הברית, שהולכים בעצתו של יוסף הצדיק – היו בורחים מכל התאוות השפילות אל התאווה הגדולה ביותר, שהיא קרבת אלוקים לי טוב, שהיא האמת הפנימית של הלב הקדוש שלנו, וכל אחד ואחד, אף אם פגם הרבה בעבר – יש לו הזדמנות קדושה בכל רגע ממש להיות צדיק גמור, בהחלטה פנימית אחת, שמהיום והלאה אין אני עושה דבר כנגד רצונו יתברך, ואני ממליך את השם יתברך על כל האברים שלי, ואת זה צריך לעשות בכל יום ויום כשקמים בבוקר, לקבל על עצמנו קדושת יוסף הצדיק, מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא, עינא בישא היא העין שלא רואה את השם יתברך, כאשר אדם לא רואה את הקב"ה באמת מול העינים שלו, הרי שעינא בישא שלטא ביה, ואינו יכול לזכות אל קרבת אלוקים לי טוב, ועל כן הוא מוכרח באומללותו להחליף תענוג בתענוג. אבל אחר הנקיון של יום הכיפורים הקדוש, והכניסה אל הסוכה הקדושה, אנו מקבלים כח של עוז ותעצומות, מכאן ולהבא להיות אנשים כשרים כרצונו יתברך, עם מלא המשמעות הקדושה של זה, לדעת שאנו יכולים ואנו רוצים ואין מניעה כי אם בתנועה של הפועל ממש, להתחיל את דרך התשובה והטהרה, להתחיל ולסיים, לגמור ולנצח את המלחמה בשלום.
בימים האלו אנו אוחזים במנא דקרבא בידים, ואומרים עלינו בשמים, מאן נצח, מאן דאחיד מנא דקרבא, דידן נצח, הכח שלנו הוא הכח המנצח, הבעל דבר והסתותיו הם רק אשליה, אין לנו באמת רווח אמיתי מהחיים החומריים שמשתלטים עלינו ומסיחים דעתנו מן התכלית, אנו עשויים ביום מן הימים לראות ערימת ימים שהלכו לאיבוד, הימים שעברו בחושך, ועלינו להכניסם אל הקדושה, והצער על האיבוד הזה הוא ללא נשוא, כי יכולנו בימים הללו לחיות חיי גן עדן, וללמוד הרבה בלי שיעור, ולטייל בכל חלקי התורה הקדושה ולחדש חידושים נפלאים, ולחיות חיי טוהר של השגות אלוקות, ובמקום זה מה? איפה היה המח שלנו, איפה היתה הדעת, מה הרווחנו מכל הריחוק הזה, כלום ממש. רק מפח ואבדן רוח. אבל החדשות הטובות הן, שאפשר להחזיר את הכל, שום דבר לא נאבד, לית רעותא טבא דאתאביד קמי מלכא, בבנק העליון הכל רשום, הכל נמצא שום דבר לא נאבד, ולא הלך מאתנו כלל.
והעיקר מכאן ולהבא, הנה עברה על יושבי תבל שנה קשה ביותר, מגפות וצרות ואיבוד הפרנסה, ועוד מיתות משונות ופחדים גדולים, וכעת אשר כלתה שנה וקללותיה, והחלה שנה קדושה וברכותיה, עלינו לבנות לעצמנו אור חדש, אור של התחדשות מהשנה הטובה הבאה עלינו לרחמים ולרצון, והעיקר להתחזק בנקודה זו, נקודת יוסף הצדיק, שזה מביא פרנסה לאדם, כמובא בדברי רביז"ל וכידוע, כאשר אדם שומר הברית באמת – אזי כל הברכות והשפע מצויים בידו, ולא חסר לו כלום, והוא חי חיי גן עדן טהורים ממש, ואין יכולת לתאר את השמחה הפנימית המקננת בלב אוהביו שומרי בריתו יתברך, שרוצים להמשך בכל עת אל הטוב האמיתי של הבריאה, לדעת שאפשר לטעום מטעם האור האהבה שבדעת, ולהתכלל במקום העליון והטהור והטוב הזה לגמרי, והכל על ידי הרצון הפנימי והכיסופים היפים שמגלים ואומרים אותם בפה, וזוכים למה שזוכים.
הבה נקבל על עצמנו להתמיד בהתבודדות ושיחה בינינו לבין קונינו בכל יום ויום ממש, שעה התבודדות בתמימות ובפשיטות בלי תירוצים ואמתלאות, להבין את גודל החיוב שבזה, ונוראות הנחיצות הקריטית ליהודי – שצריך לדבר אל השם יתברך ולספר לו הכל, ולהתלונן לפניו על כל מה שעובר עלינו, כי רק הוא מבין אותנו ורק הוא יביא אותנו אל תיקונינו ותכליתינו הנצחיים, ואם כן, למה נפסיד יום אחד מהמשיכה שמושך אותנו ה' אליו.
ההכרח לקצר מטרדת המועד
שיהיה לך מועדים לשמחה וחגים וזמנים לששון
ותזכה לרוח הבאה מקודש להחיותך כהיום הזה.
מנאי
אחיך ידידך
שלמה ברוך בלוי