לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה
כח אב תשפ"ב
וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, מַעְשַׂר־דְּגָנְךָ, תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ, לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל הַיָּמִים.
אכילת מעשר שני בירושלים, שהיא בעצם הפרשה מן הפירות, שמעלה אותם האדם בעצמו, בעל הפירות, לאכלם במקום משכן ה', בקדושה ובטהרה, הפועל יוצא מקיום מצווה זו, כפי שמתואר בפסוק הוא הלימוד איך יראים את ה'.
מבהיל הרעיון, באמצעות אכילה גשמית פשוטה בירושלים, זוכה אדם למין לימוד ליראה. מה הם הדברים הללו? וכיצד הם מלמדים אותנו, גם בדורות הללו הממתינים לשוב צו ה' באכילת פירות קודש אלו, כיצד נעבוד את השם יתברך, הלוא כאן מובטחת לנו ההבטחה הכי גדולה שיכול לאחל לעצמו אדם שמאמין בהשם ובתורה, למען תלמד ליראה את ה' אלוקיך כל הימים. כלומר, כאן לומדים כיצד לירא מה'!
ירושלים – המקום אשר בחר ה', נקראת יראה שלמה, בגלל היותה עיר שבה התגלות אלוקות נוכחת היתה דבר יום ביומו, הקודש והמקדש – בית השם בעולמו, צמצום הקדושה הנשגבה העליונה בתוך עצים ואבנים, כביכול, ולשם נדרש אדם להגיע, לא רק להתפלל, לא רק להיות נפעם מהקדושה הגדולה ששרתה בחברת משרתי השם, אלא ללמוד, ללמד את עצמו, להתרגל, להתרגל לחיות אחרת. האדם נדרש דווקא לאכול שם… לעשות מעשה גשמי שעושים בכל העולם, אך כשעושים אותו מתוך חויה רוחנית עליונה, הוא מלמד את האדם, כי גם כל הימים, בהם אתה מתעסק בגשם וברוח, אתה נדרש להחדיר בפעולות הגשמיות שלך – את ההארה האלוקית הנוכחת.
מה מלמד בדבר הזה? הכוונון והמודעות, כאשר האדם מוקף באוירה של יראה שלמה, אף האוכל הפשוט, התפוזים שהבאת מהבית, מקבלים מימד שונה, עמוק ומלמד. האוכל המזין אותנו, הוא דבר ה' ממש, כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם, הפירות הקדושים בקדושת מעשר שני, כשהם נאכלים מתוך מודעות פנימית, ומחשבה עמוקה מהי יראה שלמה, וממי מתייראים וכיצד מתייראים, הרי שהמזון הנכנס למעיו של האדם המתבונן בגדולת הבורא, נהפכים למהות מזינה שונה מאשר אנו מוכרים בכל התזונות האפשריות, כאן אוכל האדם מיד ה' לפיו.
כי היראה השלמה היא בעצם, ההתמסרות המוחלטת של אדם לבוראו. ירושלים הוא המקום אשר נבחר על ידי ה' כדי לשכן שמו שם, ההגעה לראות את פני ה' בירושלים היתה איפה מכוונת למטרה אחת – לראות את שם ה' השוכן שם, להבין את נוכחותו בעולמו, את הנהגתו את העולם בהשגחה פרטי פרטית עצומה, והאכילה? זאת המוכרת לנו מאכילתנו היומיומית כל הימים, נאכלת כעת לפני ה' אלוקיך, לא רק מבחינת המיקום נורא ההוד, אלא בגלל שכוונת האוכל להיות כעת בהתמסרות עם המזין יתברך שמו, להורות, לנו בעיקר, שהחיות שלנו היא חיות של השם יתברך, גם כאשר אנו אוכלים מאכלים אחרים, ובמקומות שלנו, כיון שכבר היינו במקום אשר בחר ה', הפנמנו את הדרישה לתשומת לבנו לנוכחות האלוקית היוקדת, עם שיעורי הבית האלו, של לימוד היראה אתה חוזר הביתה, מחוץ לירושלים, מחוץ לאוירה הניסית והפלאית, מחוץ לאטמוספרה הוודאית נטולת הספק, ואתה תאכל פירות אחרים, פשוטים, ללא כותרת ותואר, אבל אתה כבר למדת ליראה, אתה מוזן כבר באור האלוקי שלא כבה לעולם, תן דעתך ללימוד הזה, כי זהו פשוטו של מקרא.