מכתב שמונים וששה
בעזרת השם יתברך, מוצאי שבת קודש פרשת בראשית, כ"ט תשרי תשפ"א.
לכבוד אהובי וחברי היקר והנעלה מאד, הרוצה להתקרב אליו יתברך בדרך התם והפשוט שקבלנו מאור האורות הנחל נובע מקור חכמה, על פי הדרך של היכל הקודש, קודש הקדשים, מוהר"ר ר' … שיחי'.
הנה עברה עלינו שבת קודש שמחה מאד, וברוך השם התחלנו את התורה הקדושה, וזכיתי לעלות לתורה בעליית רביעי, ואני שמח ומודה להשם יתברך ששם חלקי בחיים ואני מאמין בתורת משה רבינו עליו השלום, שזהו לבד חסד חנם של השם יתברך, שאין יכולת לתאר את גודל ועומק הזכות הנוראה הזו, וצא ולמד ממעשיהם וחייהם של אלו שאינם מחוברים לתורה תמימה זו, מה נואלו חייהם ומה אומללים הם, וביותר אלו שכן גדלו על ברכי היהדות והתורה הקדושה, ואין להם את האור והחיות שיש בהתורה הקדושה, והיופי והחן הנפלא שיש על כל דיבור ודיבור של תורת אמת.
והנה בבית המדרש שלנו חסידי ברסלב מתרבים המתפללים, וכבר יש מנין קבוע בלי שיצטרכו לעמול על זה, וזכרתי ימים מקדם איך שהייתי עומד ברחובה של עיר ומחפש מנין, וכעת נחת כזה…והעיקר שאנו לומדים בכל שבוע את דברי עתיק דעתיקין, סבא דסבין, שגילה תורות נוראות מהיכלות עליונים, ואני מרגיש תיקון לנפשי בכך שמפי ממש יוצאים דברים קדושים כאלו של לימוד ליקוטי מוהר"ן, שאי אפשר לתאר קדושתו ונפלאותיו מה שמחולל בנפש האדם, איזה אור, איזו נקיות, איזו דבקות, ופעמים רבות שאני רוצה למסור זאת למישהו אחר, כי לפעמים קשה לי וכו', אך התיקון הנפלא שאני מרגיש בנפשי גורם לי לסחוב זאת עוד ועוד, ותהלה לאל, כבר זכיתי ללמוד ברבים את רוב התורות שבליקוטי מוהר"ן, ואני מקוה, שלאחר שאפשיט גופי מנפשי, ואצטרך ליתן דין וחשבון על מה שאני עושה בזה העולם, שיהיה לי זה לזכות וחסד חנם, שאנו זוכים לדבר מרבי אמת כזה ומעצות נפלאות כאלו.
והנה בסעודה שלישית זו, דברנו הרבה מהתורה קיח, וזה לשון רביז"ל שם: כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין, [והוא טובה להעולם]. והענין – כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה, שהוא בחינת משיח, כמו שכתוב (בראשית מט): עד כי יבא שילה, היינו משיח. ו"שילה" בגימטריא "משה". ועל כן קראו התנאים אחד לחברו משה, כמו שכתוב (שבת קא ע"ב): משה שפיר קאמרת. וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החידוש הם בבחינת משה-משיח, כמו שכתוב בזוהר (וישב דף קצב ע"ב): ורוח אלקים – דא רוחא דמשיח, מרחפת על פני המים – היינו התורה. וזהו שאמרנו, כי החידושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח, כי שם רוחו מרחפת. והיינו רוח פיו, רוח ממללא. ואמרו חז"ל, כי משיח סָבֵל מרעין עבור כל ישראל, כמו שכתוב (ישעיה נג): והוא מחולל מפשעינו. בכן כל צדיק הדור הוא גם כן סובל יסורין בשביל כלל ישראל, להקל מעליהם, כי הוא בבחינת משיח כנ"ל. וכתוב בזוהר (תצא ד' ר"פ): והוא מחולל מפשעינו – דאיתעביד חול בגינייהו. וזהו: דסבל מרעין. והיינו מה שאמרנו, שצריכין לפרש הדבר בלשון שמבין, כי על ידי זה נעשה בבחינת חול, כי כשמפרש בלשונו, הוא דרך חול לערך גודל קדושת הדברים במקומם, כפי מה שיצאו מפי הצדיק בגבהי מרומים, ועל ידי זה הוא מחולל, דאיתעביד חול, ובבחינת זו, סבל מרעין לכפר על ישראל. אך כל זה הוא מפשעינו דייקא, כי מחמת פשעינו, אין אנו משיגין הדברים רק בדרך חול כנ"ל, והוא סבל מרעין. אך לגבי אנשים הרמים אינם צריכים לזה, כי הם משיגים הדברים כמות שהם, כמו שיצא מהצדיק.
והנה תורה זו באה ללמד על כל מה שעובר עלינו בזה העולם, איך שכל מה שעובר עלינו – אין אנו יודעים פירושו כלל, וזה כלליות הספקות והקושיות שיש לכל אדם על עצמו ועל הקב"ה, כי אינו מבין הדבר, אבל כאשר יפרש את הדבר בלשון שמבין, היינו שיסביר לעצמו את נקודת האמונה הקדושה, איך שאין שום מציאות מבלעדיו יתברך כלל, והכל לטובה גמורה, ואין הקב"ה רוצה לעשות לו רע, כי הקב"ה כולו טוב, וכל מה שעובר עליו זה כי אינו מבין הפירוש הפנימי של החיים, שהם חיי אמונה ודבקות בו יתברך, ולכן זהו סוד רוחו של משיח, צדיק הדור, כמו שרביז"ל אמר שמשיח יגלה לכל אחד מה שעבר עליו, ומהו הענין הזה? הענין הוא שמשיח יגלה לכל אחד, שכל מה שעבר עליו הכל היה לטובה גמורה, ומה מאד עמקו מחשבותיו יתברך, ואין שום רע בעולם כלל, ורק משיח, שהוא משיח אלמים יכול לגרום ליהודי לחדש חידושי תורה ממה שעובר עליו ולהבין את נקודת סוד קרבת האלוקים התלויה במה שעבר עליו, כי כל מה שעובר על כל יהודי ויהודי, הוא תורה שלימה, ושיעור נפלא מן השמים שהוא צריך להקשיב לשיעור הזה, ואם איננו מקשיבים, זהו כי נעשה חול בגינינו, אבל אם נפרש בשפת הלב שלנו את הדברים, נעשה חול ונוכל להתקרב באמצעותו אליו יתברך. וזה שייך לפרשת השבוע, ורוח אלוקים מרחפת, עיין שם.
וגם הזכרתי התורה שחדשתי על פרשת בראשית, בסוד וחושך על פני תהום, שרביז"ל אומר בתורה ז', שתהום הוא כינוי לנס, כי על דבר נס תמהים העולם, וכמו שכתוב ותהום כל העיר, אבל וחושך על פני תהום, כי האפיקורסים רואים בכל נס דרך הטבע, אבל כשיכלה זאת, ותתרבה האמונה בעולם אזי יבוא משיח, שזהו ורוח אלקים מרחפת על פני המים, דא רוחו של מלך המשיח, והקב"ה יעזור שנזכה להאמין בנסים, ולדעת שאין שום טבע בעולם כלל, והכל אלוקות גמור הוא.
אשרינו מה טוב חלקינו שיש לנו דיבורים אמיתיים כאלו.
הכ"ד
ידידך עוז
שלמה ברוך בלוי