שיחה לחודש אלול (ד)
ד' אלול תשפ"ב
עבודת חודש אלול, היא עבודה פנימית מאד, הרי אם נחשוב חשבונו של עולם, איך היינו נראים במשך כל השנה, איך היו הרצונות שלנו אחרים מהאמת במשך הימים שחלפו, והאם עצם הצער והבכי הוא מספיק כדי לזכות לקדושת חודש אלול? בלשון תרגום אלול נקרא מלשון ריגול, כאשר אדם מתבונן היטב, פנימה, מדוע הגיע למה שהגיע, ואיך כל הקבלות הטובות של השנה שעברה לא עמדו במבחן המעשה, היאך יכול להבטיח לעצמו שבאלול זה תהיה ההתפייסות שלו עם הקב"ה מושלמת? בעצם, צריך לזכור שאין העבודה של אלול כפופה לכמה עבירות עשית או כמה שלא עשית, עבודת אלול היא עבודה של התקרבות מכל מקום שאתה נמצא, בכל הירידות הכי גדולות של האדם – יכול אלול לרפא את פצעי נפשו, ובמקומות הגבוהים שלו, בהם נדמה לו שהוא בשלמות – יכול גם אז אלול, לעורר בו את הביטול האמיתי לאלוקות והתשוקה להכלל בו יתברך. מהות הריגול הזה של אלול, הוא לחפש נרדמים בעבודת האדם, ולהקיצם לחיי העולם, כל העבודות של יודישקייט, שאדם נרדם מהן, שכבר לא מרגיש את התשוקה הגדולה בעת עשייתן, יכולות להתרומם בעת הביטול של אלול, וכמו שנשפעים מלמעלה י"ג מכילין דרחמי, כן צריך האדם לעורר מתוך עצמו, אהבה גדולה לאלוקות, שזהו סוד אני לדודי ודודי לי, אם אני לדודי, שכל תשוקת אהבתי היא להכלל בו יתברך, כך יהיה דודי לי, שיתעוררו הרחמים הרבים לרחם עלי, ועיקר השפעת הרחמים הוא בדבר זה עצמו, שאדם יזכה להתעורר אליו יתברך בתשוקה, כי זו מתנה מלעילא, שמראים לאדם פנים שוחקות מן השמים, כביכול, שהוא בכלל יהיה מסוגל להתעוררות הרוחנית האלוקית הזו, כאשר איננו יודעים מאין להתחיל, האם מאני לדודי או מדודי לי, בא אלול וכולל את שתיהן ביחד, כל נקודה של התקרבות מעוררת את דודי לי, את התשוקה העליונה של קוב"ה לנשמות ישראל, ועיקר עבודתינו בחודש אלול הוא התעוררות התשוקה של נשמת ישראל אל בוראה.