מכתב שמונים ותשעה
בעזרת השם יתברך, יום שלישי לסדר נח, ב' בחשון תשפ"א.
לכבוד חברי וידידי היקר, המשתוקק להאיר על נפשו מהארת הנחל נובע מקור חכמה זי"ע, ה"ה ר' … שליט"א.
רצוני לעורר היום על נקודה קדושה של התחזקות מפרשת השבוע, שכל הענין של נח היה בסוד נייחא, היינו שהיה פחות במלחמות ויותר במנוחה, ואף שבדור כזה שהיה מלא גזל וניאוף וכו', היה קשה לשרוד ללא מלחמה גדולה וכבדה, ללחום עם הרע פנים אל פנים, אעפ"כ נח זכה לבחינה של נייחא, שמרוב שהיה דבוק באלוקים חיים, את האלוקים התהלך נח, היה יכול ומסוגל להיות מעל כל זה, היינו שהיה ברור לו שהוא אינו חוטא, כי מי יוכל לחטוא כאשר הוא מתהלך עם האלוקים.
וענין התהלכות זו עם אלוקים, איני יודע מהי, האם היו לו אז מצוות תורה מסיני? והלוא לא היתה תורה בעולם, ואיך התהלך עם האלוקים, אלא שהיה לומד נח תורה, ומהי תורה, דאורי ומגלי מאי דהוה סתים מיניה ולא אתידע (זוהר מצורע נג:), היינו שהיה מגלה את הסתומות, ומחפש איך נמצא בורא אחד יחיד ומנהיג לעולמו בתוך כל ההסתרה הנוראה הזו, את האלקים התהלך נח, הוא זכה למדרגה נפלאה, שנעשה יחיד בדור ממש, עד שכל אנשי הדור שלו לא עלו בשם ונמחו לגמרי, ובעצם, זו אמירה של "נעשה אדם נאמר בעבורך", שהוא היה בבחינת אדם הראשון שממנו נוסד העולם, וכל האנשים שבעולם הם בני נח, והכל מחמת שבדורו התאפק שלא לילך אחר משא שוא ומדוחים, וכל אלו שכן חטאו בדור המבול, מה היתה אחריתם? הבל וריק, והנאתם חלפו והם נמחו לגמרי מחיי שעה וחיי נצח.
כך גם הדורות שלנו, שאנו נמצאים בתוך הסתרה שבתוך הסתרה, ואין אנו יודעים כלל שום נבואה ורוח הקודש, ויש לנו רק אמונה פשוטה בו יתברך, וכל העולם מלא כפירות, גזל וניאוף, ממש כמו דור המבול, ויותר מזה, בעונותינו הרבים, ומי שיישאר קיים לחיי עד, לחיי נצח, הוא רק הצדיק האמת, ששומר את בריתו בדור שפל כזה, בדור עמוק כזה, ומקדש את מחשבתו שלא לחשוב מחשבות בלתי רצויות, וממשיך רצונו ואהבתו ותשוקתו אליו יתברך בתכלית האמת, זהו יישאר קיים לנצח. ומה יעשו אלו החוטאים, שפגמו בבריתם והלכו אחרי שרירות לבם, הם ימחו מן העולם ולא ישאר מהם כלום. והנה ברור, שכל יהודי הוא בסוד שומר הברית, והוא יכול בשעתא חדא וברגעא חדא להכלל בדבר הגדול והנורא הזה, אבל אי אפשר לזכות לזה, כי אם על ידי אחד היה אברהם שגילה לנו רביז"ל, וגם נח היה יחיד ומיוחד, כמו שכתוב: אותך ראיתי צדיק בדור הזה, וגם בניו זכו בגינו להנצל, וכל העולם ניצול על ידו ועל ידי תיבתו, כך במבול הזה של כפירות, מינות ואפיקורסות, אין מי שינצל רק מי שישים את עצמו כיחיד בדורו, ויבין כל יצור שממנו הושתת העולם, ובו תלוי העולם, ומה גדלה אחריותו הרובצת על כתפיו.
תדע אחי, שכל הענין של רבינו ז"ל הוא לעשות תיבת נח בתוך מימי המבול, כי הוא מגלה עצות כאלו, עד אשר אפילו מי שנשקע במצולות ים ממש חס ושלום, יכול להתעלות משם אל תכלית מדרגה העליונה, והוא על ידי תיבת התפילה, שיפרש את כל שיחתו ואת כל מה שעובר עליו אליו יתברך, וימשיך את כל רצונותיו ובחירתו אל השם יתברך, לידע שאין כלום בעולם כי אם השם יתברך, וכל מה שאנו רואים למראה עינינו, דומם, צומח, חי ומדבר הכל כאשר לכל אלוקות גמור הוא, ואז, גם אם עובר מה שעובר, והבעל דבר הרשע אינו שוקט לרגע ונלחם חזיתית עם האדם, פנים אל פנים, בכל עת ובכל שעה ובכל רגע ממש, אבל אם אדם חי עם השם יתברך, עם האלוקים הוא מתהלך כנח בשעתו, הוא ניצול ממי המבול הזידונים, וזו עצתו העיקרית של רבינו ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו, שאדם זוכה להכלל בו יתברך, ואין לו אלא שעתו ומקומו, היינו שאף שברגע הקודם היה מה שהיה, אבל ברגע זה הוא מדבק את עצמו בו יתברך בשיחה זו תפילה. וידוע לך מה שרביז"ל כתב, שהדיבור נקרא אם, שהולכת עם בנה למקומות המטונפים… היינו שרואים בחוש, ילד מתוק וחמוד, וכל אחד מנשק ומחבק אותו, וכולם מתפארים בו וכו', אבל תיכף כשמלכלך את עצמו וכו', אין אחד נפנה לטפל בו אלא אמו, שהולכת עמו לבית הכבוד ומחלפת את בגדיו ורוחצת אותו כדבעי, עד שמחזירה אותו למתכונתו הראשונה, כמו כן האדם שהוא פאר היצירה של הבריאה, כביכול, והוא חלק אלוק ממעל, אך כאשר בשטותו הוא מלכלך את עצמו בזוהמת החטאים והעונות, אזי אין לו שום עצה אחרת, אלא לפתוח את פיו, במקום ובמצב שהוא נמצא שם, אל אביו שבשמים, האוהב אותו, ושוקד על שפתיו, ומחכה לחבקו ולאהבו בכל מיני חיבוקין ואהבות שבעולם, וזו בחינת בינה אימא עלאה, סוד התשובה, שהוא ההתרפקות הגמורה של בן לאמו, וכאיש אשר אמו תנחמנו.
כאשר רביז"ל נולד בעולם, אמר דודו הרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל ממעזיבוז' זי"ע, זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו, ואיתא במדרש, זה ינחמנו, למה נקרא שמו נח ולא נחמן וכו', עיין שם, ונמצא שעל השם נחמן אפשר בפשטות לומר זאת, וזה היה סוד נח, שההתחזקות הגדולה של הצדיק האמת בתוך דור של מבול ושל טומאה, היא הנחמה של הבריאה מהאדם שהרשיע ומרשיע מאד, וכך מתנהגים הדברים, שכל העולם כולו חיים כמו עיוורים ואינם רואים כלל כלום, שום דבר לא, וחיים את החיים שלהם בתוך תדר אטום כזה, ללא טיפת הבנה מה הם חיים, ואיך חיים את החיים הללו וכו' וכו', אבל אם יש אחד שזכה להאיר על נפשו התכללות אלוקות, ומבין היטב שהוא חלק אלוק ממעל ממש, בסוד אני אמרתי אלקים אתם, הוא זוכה לכל המדרגות שבעולם, והוא חי עם הקב"ה ממש, ואין לתאר ולשער את עוצם נעימות החיים הללו, עד אין סוף ואין תכלית.
אהובי אחי, זכרתי ימים מקדם, איך שהיינו הולכים לילה אחר לילה אל השדה לצעוק אל השם יתברך, וכל הבריאה השתתפה אז בתפילות הליליות הללו, מי יתננו ירחי קדם, לילות מאירים כאלו, שרואים ממש בחוש איך שכל הבריאה נכללת בו יתברך, ואין עוד מלבדו ממש, וכל תפילה עולה ועולה עד אין סוף ואין תכלית, לא נאה לך אחי לעזוב את דרך עבודה קדושה וטהורה זו, כי נורא נוראות פועלים על ידי התבודדות, שזו ממש סוד תיבת נח ממי המבול השוצפים וזועפים, ואף שלא תמיד יש פעלד ועצים וכו', אבל להתבודד תמיד אפשר, אפילו בשבתך בביתך, בתכלית הפשיטות היכן שאתה נמצא, פתח פיך ויאירו דבריך למעלה ולמטה, ותמצא חן בעיני אלוקים ואדם, כמו נח שכתוב בו: ונח מצא חן בעיני ה'.
הכ"ד ידידך דורש שלומך וטובתך כל הימים לעולם
חברך שלמה ברוך בלוי