מכתב תשעים ושלשה
מוצאי שבת קודש לסדר נח, ו' חשון תשפ"א.
שלום רב וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל ידיד נפשי האברך המוכשר לעבודת השם יתברך, מוהר"ר ר' … שיחי'
הנה כעת יצאה שבת קודש מיוחדת ביותר, שהיא שבת פרשת נח, שבו מזכירים את מה שאנו מזכירים בזכרונות של ראש השנה, וברוך השם זכיתי ללמוד לפני הציבור את התורה קי"ב – צוהר תעשה לתיבה, והשם יתברך שלח לי דיבורים מן השמים, והלואי שהייתי זוכר לכתוב לך, ועל כל פנים אנסה לכתוב את התמצית של הדיבורים, שהיה בהם טוב הרבה בזכותו של אותו סבא דסבין שאנו חסים בצילו, ורבינו אומר שם שיש סביב רשעים יתהלכון, שאדם עשה עבירות ושם מקומו, ודברתי מזה, שזה בא מיאוש, שאדם לא מאמין שהוא יכול לשוב מני חושך, וחושב שהמקום שלו הוא הסטרא אחרא והעבירות שהוא עושה, ואינו יודע שהוא יכול ברגע אחד להתנתק מכל הרע והחושך, וכמו שפרשנו שבוע שעבר את הפסוק, וחושך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים. כי רביז"ל אומר בתורה ז', שהתהום הוא בחינת הנס, כי על דבר נס תמהים העולם וכמו שכתוב ותהום כל העיר, אך יש אפיקורסים שמבטלים את הניסים ואומרים שזה דרך הטבע, וכשיכלו אלו הכופרים ויתרבה האמונה בעולם אז יבוא משיח, וזהו חושך על פני תהום, זהו חושך הכפירה ועזות של אפיקורסות שהם מכסים את פני התהום, את פני הנסים, את האור הגדול שמבטל כל טבע, מקרה ומזל, אבל ורוח אלוקים מרחפת על פני המים, דא רוחו של מלך המשיח, שבהתבטלות החושך הזה אזי יבוא משיח כמו שאומר רביז"ל וכנ"ל, וממילא צריך לדעת שהחושך הזה, שאדם חושב ששם מקומו, זהו חושך של העבירות שלא רק שהוא החטיא אותנו מאד, הוא גם רוצה להשתלט על המקום שלנו, כאילו אנו שייכים לו ולחבלו, ואין לנו יכולת לשוב אליו יתברך, ורביז"ל מדבר שם משני סוגי אמת, מהתנוצצות האמת, שאדם יודע מרחוק מהי האמת, אף שאינו אוחז בזה, ויש את האמת האמיתית, והמשכיל המבין צריך להתפלל כל ימיו שיזכה לומר דיבור אחד של אמת לפני השם יתברך כראוי, וזהו דיבור שכתוב בתורה הנ"ל, ולדעתי בכל ברסלבר שטיבל צריך לתלות מודעה עם הדיבור הזה, כי הוא כולל הכל, כי רביז"ל רוצה להביא אותנו אל האמת שלו, אמת ברור זח וזך, והזכרתי גם מה שאיתא בנועם אלימלך השבוע, בענין הפניות, שכאשר האדם שקוע באהבות שפלות של העולם הזה, אזי גם כשאוהב את השם יתברך ומתחיל להתקרב להשם יתברך, כל זמן שלא זיכך את עצמו, עולות לו אהבות של פניות וכו', ומאד קשה לבאר את הענין הזה, מהי אמת, ומהי אמת לאמיתה, ומהי שלימות מדריגת האמת שרביז"ל מזכיר בתורה הזאת, אבל בפשטות, יש כל כך הרבה עמקים במדת האמת, עד אין שיעור וערך, ואי אפשר לתאר את הענין הזה, רק קצת דקצת, לפעמים אדם נמצא בזמן של עליה רוחנית, והוא לומד ומתפלל, ואז כשמתבודד – מדחיק את כל מצבו הרוחני האמיתי, והוא מדבר לפני השם יתברך בלשון מדברת גדולות, ומבקש ממנו שהוא רוצה להיות צדיק גמור וכו' וכו', אף שזה טוב מאד גילוי הרצון דקדושה של פנימיות הנשמה, אך למה אינו אומר לפני השם יתברך את האמת שלו, כמה שהוא אינו רוצה להתקרב, וכמה הוא שבור מזה, וכמה שהוא לא שבור מזה… וכמה שהוא היה רוצה אחרת, ואם הוא לא רוצה באמת, שיאמר את האמת שאין לו רצון, אבל כיון שמאמין מרחוק שהכל אמת לאמיתה, הרי שהוא רוצה לרצות, כמו שאמר רביז"ל לאחד: ווילסט אבער וועלן, וכל זה בא מחמת שלא מרגילים את עצמם לדבר אל השם יתברך מתוך אמת שבלב, בשיא הכנות, ור' ישראל קרדונער ז"ל אמרו עליו שהוא היה מתבודד אליו יתברך ומפרש שיחתו באופן כזה, שמי שהיה רואה אותו – היה ממש חש איך שהוא טוען ודן דין ודברים עם השם יתברך, ומסביר ומבאר לו את האמת שבלבו, וכן כל אחד שנכנסת בו התורה הזו, ואחותה התאומה תורה ט' בחלק א', בד"ה תהומות יכסיומו, שמדברות מהדיבור של אמת לפני השם יתברך, ואיך שרביז"ל מסביר את שתי הדעות שברש"י, יש אומרים אבן טוב ויש אומרים חלון, שהאבן טוב מאיר מעצמה, ורביז"ל אומר על זה, שמי שזוכה לאמת האמיתית, השם יתברך מאיר מתוכו, והוא דבר עליון ונורא מאד, שאדם זוכה להיות דבוק כל כך בהשם יתברך עד שאור הוי"ה ית"ש מאיר מתוכו, עמוד והתבונן בדיבורים אלו אם בעל נפש אתה, ותרווה נפשך ממי הנחל נובע מקור חכמה, שהוא אור האמת והאמונה, ויש אומרים חלון שאחר יכול להאיר בו, כי עלינו להחיות את עצמנו גם בבחינת חלון, שאנו נכניס לחלון הזה את ספרי רביז"ל ומוהרנ"ת וכל האשר בנחל, שמכניסים בנו אמת ואור כזה, שאי אפשר לתאר את גודל עמקו ורחבו ואמיתתו, ועלינו לחזור על הדיבורים האלו הרבה, כי רביז"ל גילה לנו בתורות אלו את הדרך איך להגיע אל האמת, והשם יתברך יעזור שנזכה להיות אנשים כשרים באמת.
שבוע טוב והמון הצלחה
ידידך עוז
שלמה ברוך בלוי