מכתב מאה שלושים ושמונה
בעזרת השם יתברך, מוצאי שבת קודש וישב, נר שני דחנוכה תשפ"א.
לכבוד אהובי אחי היקר והנעלה, האברך המוכשר להתגדל בתורה ויראה, הר"ר … שליט"א.
הנה כל ענין היונים הרשעים לא היה כי אם להתגרות עם הקדושה, ואף שלא היה ענינם כלל להתעסק במושכלות, כי אם בחכמה חיצונית של יון, אבל היו מאד צריכים בשביל טומאתם שיכתבו נשמות ישראל על קרן השור שאין להם חלק באלוקי ישראל, כי אם יש ישראל בעולם, יש התגלות כבוד שמים בעולם, כי יהודי בעצם היותו מאמין בהשם יתברך, הנו השליח של העולם העליון האמיתי בזה העולם השפל, ועליו נפלה חובת היום, להאיר את הארץ והדרים עליה ברחמים, וכל עבודתינו בהאי עלמא, בכל יום ויום, בכל מה שאנו עושים, הן בקיום המצוות, והן בלימוד התורה, והן בחינוך הדורות, הכל בשביל מטרה אחת, להגביר כח פח השמן שיכול לזעזע את האימפריה של הטומאה, טיט היון, טומאת יון, והראיה לזה, כשנכנסו היונים להיכל – טמאו כל השמנים, וכי שמענו פעם על מלחמה, שהחיילים נכנסים לבית אמונה ומחללים את הקדוש והיקר, וזהו הנצחון? בשלמא לכבוש איזה מקום, או לשעבד נתינים מכל הסוגים והמינים, אבל מה זה וטמאו כל השמנים, מה יש ליונים עם השמנים שמהם מדליקים נרות, מה כל כך מפריע להם בזה, אבל לפני שנבין שזה עיקר המלחמה, נבין שבכך שהם מצאו את פח השמן, כשהוא טהור וחתום בטהרתו בחותם קודש של כהן גדול, הוכרעה בכך המלחמה, שהיתה על טומאת השמנים וחילול הקודש. ונמצא, שעתה בחנוכה, אנו מעלים על נס את הכח האלמותי החזק והנורא, שיכול לעמוד בפני כל סערות תבל, ואף אימפריה, חזקה ככל שתהיה, לא תוכל לו לאותו פח שמן עלום, החבוי בתוככנו, ומקדש אותנו בכל עת. הראית את תקפו וחזקו ועוצמתו של חג החנוכה הזה? הוא מצביע על הדבר הכי כמוס בנשמת היהודי, כח הקדושה הטמון בו, וגודל נוראות עצמתו, שיכול עמו לנצח את כל המלחמות.
תדע אחי, שעומק הענין שנפלו גבורים ביד חלשים, לבד הנס הטבעי שבזה, שהרי זה דבר שאינו יכול להיות, לא בדרך הטבע ולא בשום דרך, כי אם בנס נורא ממעל, אבל עומק דעומק הענין שבזה הוא, שגבורת החלשים שגברה על גבורת הגיבורים היא גבורה נוראה, ויש להם כח לחלשים האלו, כח סודי ועמוק מאד, שיכולים עמו לנצח את כל המלחמות, הן אמת, שכעת נתלבש הענין בנצחון גשמי, והיתה הצלת הגוף גם כן, שעל זה קבעו ההודאה בתפלה על המלחמות וכו', אבל עומק הענין הוא ההצלה הרוחנית הנצחית העולמית, שגם אם יהיה איש יהודי במיצר ודוחק, במקום הכי חשוך שלו בעולם, אם יזכיר את עצמו בעושה נסים בכל עת, יזכה לנס הרוחני, שהוא קרבת אלקים לי טוב, שהוא הדבקות השמחה בחי החיים בו יתברך, ושעל זה נוסד כל האור של חנוכה, ועל כן אפשר לפעול הרבה ישועות ליד הנרות הקדושים, כמו שלימדו אותנו, לשבת ולהתבודד שם כמה שאפשר, ולשפוך הלב הרבה אליו יתברך, כי זהו האור הקדוש של חנוכה, האור של האמונה המחלחלת בלב, ומחבקת את האדם לתוך מעגל הקדושה, ואם אזכה, אהובי אחי, תתפלל גם עלי שאזכה לישועות כלליות ופרטיות, בגשמיות וברוחניות, והמתפלל בעד חבירו וכו' הוא נענה תחילה, ותזכה לכל הישועות.
האמת, שרציתי לחזור עמך את התורה שלמדנו בסעודה שלישית, אך באמת כבר השתתפת שם, ואולי אחזור לך את עיקרי הדברים למחר, כי אנו נמצאים כעת בטירוף סערת הזמן ונסיונותיו, והלואי שנצא חובת היום וכו', אבל צריך הרבה תפילה שנזכה לכתוב דברים קדושים ואהובים.
הכ"ד חברך וידידך כאחיך
שלמה ברוך בן רבקה