מכתב מאה ארבעים וששה
בעזרת השם יתברך, יום שני לסדר שמות, תשפ"א.
לידידי הנכבד מאד
ר'….
שיחיה נצח.
אבינך ענין שובבים, כשאדם מתרחק מן השם יתברך, הוא גם מתרחק מעצמו, הוא שובב בדרך לבו, מואס בעצמו ומבזה את חייו, גם אם מאבד את ההערכה הרוחנית שלו ופונה אל ההבל, אין נפשו הקדושה מסופקת, משום שהיא בת השמים ורוצה את הדבקות הנרצית בו יתברך, את הסוד הזה שאנו בעצם כן רוצים אלוקות, לא יודעים רוב בני האדם, משום שהם רחוקים מן האמת של עצמם, הם לא מכירים באמת את נפתולי נפשם ורצונותיה, לכן הם מציעים לה במשך שבעים שנות חיים הבלי הבלים של מזון מזוייף שחוץ מאשליה איננו מניב כלום, גם הרדיפה איכשהו פוסקת והיאוש תופס את מקומה, מי חכם וישמור אלה, לזכור את הדברים הללו בעומק לבנו, השובבות הזו של הנפש מכתירה אותנו בתור שובבים, והנביא מצעק לעומתנו: שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם, כלומר, אני אעשה את הריפוי, אני אשלים את המלאכה, תנו לי רק את הרצון, את השיבה, שיבה של בן אובד לאביו אוהבו רצופת געגועי נפש והתחבטויות נשמה, המון זכרונות ותקוות לעתיד, שיבה זה לא דבר סתם, זו מהות אמיתית פנימית, כשהקב"ה קורא לנו בדבר נביאיו: שובו בנים שובבים, אין הוא מתכוון לאיזו אימרה אנושית, לשוב וזהו, זו אמרת אלוק צרופה, וכשהקב"ה מדבר על שיבה, מדובר על משהו עוצמתי אינסופי של קרבת אלוקים מחודשת וחדשה שלא היתה בעולם, לא רק איזו חרטה ושינוי המעשים יחסי, אלא התהפכות מהפך אל הפך, של קדושת הנשמה המתדבקת בבוראה ללא שיור, ואז הבן שואל, וכי אנשים פגומים ורחוקים, מלאי עון של נגעי בני אדם יוכלו אי פעם לחוש את הבורא יתברך הפועם בלבותם? והתשובה המפתיעה היא, ההקשר הנורא של מה שעובר עלינו לשעבוד מצרים, המשועבדים במצרים, כלל נשמות ישראל, האם הם רצו להיות משועבדים שם? האם מישהו רצה להתענות תחת יד פרעה וסבלות מצרים הנוראים? ודאי שלא, ובהקבלה אלינו, מישהו רצה להיות פגום? מישהו רצה להתרחק מן השם יתברך? חס ושלום! כתמי החטא שלנו הם כתמי השטות, של חוסר ההכרה, כאשר מתהווה גאולת מצרים, והצדיק האמת משה רבינו בא לנשמות ישראל ומודיע להם שיש הקב"ה בעולם, אז מבינים אנו, שבהקשר של תיקון השובבים שלנו, אנו חייבים להמשך לשם, התיקון הגדול של פגם הברית הוא ההתקשרות לאלוקות בתכלית ההתקשרות, ענין התיקון הכללי שגילה רבינו ז"ל, כולל בחובו את עשרה מיני נגינה, שזו בחינת התגלות אלוקות בנפשו של האדם, שבכל מיני שירה וזימרה הוא משבח ומפאר את הקב"ה, ודבק בו ונמשך אחריו, והאמת, שזה מה שאנו מדברים פה, שגם אחר החטא, רחמנא ליצלן, ואפילו בשעת החטא גופו, רחמנן לישזבן, השם יתברך לא מסיר דבקותו מאתנו, ונמצא, שבדעת ובהכרה אנו רוצים אותו, וזה התיקון הגדול על ההתרחקות מן השם יתברך, להתקרב בחזרה, לדבר אל השם יתברך תפילות של התרפקות והתקרבות, של רצונות אמיתיים להכלל ולכסוף ולרצות את השם יתברך.
הכ"ד בקיצור מחמת אופי הימים הקשים העוברים עלי
המעתיר בעדך ומבקש את תפילתך בעדי
ידידך
הק' שלמה ברוך בן רבקה