בעזרת השם יתברך, יום שישי, ערב שבת קודש, לסדר בא אל פרעה, תשפ"א.
לכבוד אהובי אחי היקר, הרה"ח ר' … שיחי'.
אף שזה זמן רב שלא כתבתי לך, ולא באתי עמך בכתובים כלל, ואף שאתה כתבת לי כמה פעמים, ולא יכולתי להגיב מחמת הטרדות הגדולות, ואף שכתבתי לך מילה או שניים, אבל מגיע לך התייחסות רחבה על שאתה עוסק בתורה ובתפילה ואתה משתדל ללכת בדרכי הצדיקים האמיתיים. וגודל הגעגועים שיש לי אליך אין לשער, כי זכרתי ימים מקדם, איך שהיינו לומדים בעיון הליקוטי מוהר"ן, וכמה עצות נפלאות היינו מוציאים לעצמנו בכל יום מהלימוד הקדוש וכו',
הנה זה הזמן הקדוש, של ימי השובבי"ם הקדושים, וכבר אנו זוכים אל הקדושה הגדולה, כי אנו כבר בסימן שו"ב, כי כבר אנו קוראים על הנסים הגדולים שעשה עמנו השם יתברך, שיש לנו אור כזה, שאנו קרובים אל בורא עולם, והוא מוציא אותנו מן הגלות החל הזה, וכמו שהוציא אותנו מגלות מצרים על ידי אותות ומופתים, וניסים נוראים ונפלאים, כך בעת שהקריאה מעוררת הזמן, עלינו להאמין באמונה שלימה, שאנו יוצאים מכל הצרות הגדולות שלנו בגשמיות וברוחניות, כי כל מה שאנו קוראים בתורה הקדושה – אנו לומדים את התורה בשבילנו, בשביל מה שעובר עלינו ביום יום, כי כל פסוק בתורה מלמד אותנו איך לחזור בתשובה אל השם יתברך, ואיך להתקרב אליו יתברך מהמקום החשוך שלנו, כי גם אנו עוברים את כל סדר שעבוד וגלות מצרים, ועובר עלינו מה שעובר, והנה פתאום זורח עלינו אור השם יתברך ממקום עליון, נורא ונפלא עד מאד, ואנו שבים בתשובה אליו יתברך, ומתחזקים ומתעוררים לשוב אל השם יתברך, בעומק החשק והתשוקה העצומה, כי מעולם לא היה לנו טוב להתרחק ממנו יתברך, וכל היסח הדעת ממנו יתברך גורר אחריו ענינים בלתי רצויים, שאחרי זה אנו מצטערים מאד מאד, ואם היינו מרגילים את עצמנו לחשוב ממנו יתברך, ולחיות את החיים שלנו בעומק הדעת – לחיות חיי טוהר בדבקות הבורא יתברך, לא היינו באים לשום רע כלל, חס ושלום.
מאד שמחתני בפעלך, שאתה גורס דפי גמרא, מלבד הדף היומי, שאתה זוכה ללמוד בכל יום, מי יתן ותהיה דבוק בתורה הקדושה כל ימי חייך, כי באמת לא נשאר מאתנו כלום, אלא רק זאת – כל מה שאנו לומדים ומתפללים, והרבה פעמים אפשר לראות זאת בחוש, שעובר היום, ועושים חשבון בלילה, ורואים, שמכל היום הזה, מה שעשינו דבר שהוא באמת בעל ערך, שהתקרבנו אל השם יתברך, למדנו איזה לימוד, דברנו איזה דיבור של כיסופים להשם יתברך, וזכינו לאיזה אור לפי ערך מדרגתנו, אבל הבעל דבר יודע זאת, שיהודי מכלה את הקוצים בכל פינה שהוא פונה, בכל דבר טוב שעושה, ולכן הוא נלחם בכל עוז ותעצומות להחליש את האדם, וגם אם נזכר שעשה איזה טוב, הוא מחליש את עוצם הטוב הזה, ומכניס ריח רע בכל הענין, ומביאו לידי עצבות ועצלות, כי ממילא לא חשוב כלום, וממילא עובר עלי מה שעובר, ואם כן, מה כבר חשוב המעשה הטוב שעשיתי, וזה השקר הכי גדול, שפתאום הוא נהיה בעל מוסר גדול, ורוצה לחדד את עומק הרע של עבירה, מה שלפני החטא לא שמעו אותו חושב על כך כלל, ורק אחרי זה, כשכבר רוצה להיות טוב, בא הבעל דבר ורוצה לחמוס ממנו איזה טוב אמיתי ונצחי.
והנה רואים בפרשת השבוע, וידעתם כי אני ה', היינו שכל ההתעללות של השם יתברך במצרים, היתה למען נדע שיש השם יתברך בעולם, ושנמשוך את עצמנו אליו בכל לב ובכל נפש, כי ידיעת ה' אינה רק בדרך כללות, שאדם אומר בפיו ובלשונו שיש הקב"ה והוא מאמין בו וכו', שזה טוב מאד, וחשוב מאד, וזו היא האמת של האמונה הפשוטה וכו', אבל זה צריך להיות גם בדרך פרטיות, שמסתכלים על כל הטבע, ויודעים היטב בבירור, כי אין שום טבע בעולם כלל, כי אם הכל אלוקות גמור, והכל בסוד ההשגחה הפרטית, ולכן עושה הקב"ה את כל הניסים והנפלאות, כדי שנדע אותו, וגם מה שעובר עלינו – זה בגלל הדבר הזה גופא לדעת את השם יתברך, וידעתם כי אני ה'.
ההכרח לקצר מפני השבת קודש הממשמשת ובאה.
שבת שלום ומבורך
שלמה ברוך בן רבקה