בעזרת השם יתברך, יום הקדוש 'יום המיוחס', יום חמישי לסדר במדבר, מ"ו למטמונים, ב' סיון תשפ"א.
לכבוד אהובי אחי היקר הרה"ח ר' … שליט"א.
הנה זה זמן רב שלא זכיתי לבוא עדיך בכתובים, ובודאי יש לי טעם על זה, כי איני רוצה לכתוב לך מכתבים סתם, מחמת ההכרח לכתוב, אלא רק כאשר רוח ה' מתנוססת ורוצים לשתף את החבר בהני מילי מעליותא שאנו חווים בחמלת ה' עלינו, כל איש ישראל, באיזה מצב שלא יהיה, יש לו לפעמים התעוררות עליונה מן השמים, שרוצים לקרבו ומרמזים לו כל מיני רמזים קדושים, איך יזכה להתקרב להשם יתברך ולעשות רצונו יתברך בלבב שלם, וכיון שזה זמן רב שאנו מתוועדים למצוא עצות ונתיבות איך להתקרב יותר, מן הראוי, שיהיה בחינת מקבלין דין מן דין, שכל אחד מאתנו ישתף את חבירו כאשר נגה עליו האור, ומי יודע איזה דיבור קדוש יכנס בלב לעשות עמנו דבר נצחי, שההתקרבות להשם יתברך תהיה לתמיד.
הן אמת, שגם אתה כמעט מנעתי עטי מלכתוב, אך מה אעשה וקול דודי דופק, הנה כבר בא יום חגנו, יום שבו נשמות ישראל נולדות מחדש, ויש רעוא גדולה בעולם, ומי שרוצה להכלל ברצון הזה – רשאי מאד, כי בדור הזה כל כך התכסתה האמת, והיא משחרת טרף לביתה, ומי שיאכסן אותה בעת כזאת – זוכה למה שזוכה, עין לא ראתה, כי בתקופות השפלות של עם ישראל, תמיד ראו איך שדייקא אז היו יוצאות התורות הגבוהות והנשגבות, כי כן הוא הדרך, שאין התוה"ק באה לאדם אלא אחר שפלות, כמו שאמרו חז"ל. כי התורה היא אור חכמתו ודעתו יתברך כביכול, ואורייתא לא אתגלי אלא למאן דרחים לה, מי שמסוגל להתבטל כנגדה, ולקרב את עצמו במסירות נפש אל התורה, הוא זה שיזכה לכל הטוב שיש בתורה.
ורביז"ל לימד אותנו את הדרך להתקרב לצדיק, שהסימן שאנו מקורבים לצדיק אמיתי אם נופלת עלינו שפלות, כי על ידי גאוה וישות, וגסות הרוח – אין יכולים לזכות לשום אור, לא האור של התורה, לא האור של הצדיק, ולא האור הפנימי המאיר בלב האדם, שכאשר גסותו מתגברת עליו – הוא מחשיך במו עצמו את אורו הפנימי, ומרגיש כל מיני חושך בחייו, עד שאינו יודע מה לעשות עם עצמו, והוא שבור לגמרי, ואינו יודע כלל, כי עצם האור – נמצא בתוכו, בפנימיותו, במהותו, בשורש הויתו כיהודי, ובעומק נשמתו הקשורה למקום גבוה מאד. ואם היינו יודעים זאת בעת נסיון, לא היינו חוטאים כלל. כי ענוה מביאה את האדם לקדושה, כאשר אדם אינו רוצה כלום, ואינו נשבר מכלום, ואינו עצב כלל ממה שעובר עליו, מחמת שיודע שהכל ממנו יתברך לטובתו, הוא מלא שמחה עצומה, חרף הסבל הגדול בעניות ודחקות ושאר ענינים מה שעובר עליו, כי מכניס את השם יתברך בחייו, והלוא עליו כתיב "עוז וחדוה במקומו", ומי שמקומו שואף זורח למקומו יתברך, אף הוא בשמחה תמיד כל הימים.
אשרינו שאנו מקורבים לצדיק חי עלמין כזה, שמביא אותנו לדרגות גבוהות של גילוי אלוקות, ואנו זוכים על ידי עצותיו הקדושות להרגיש מה הם חיי דבקות בבורא יתברך, כי אדם שמתבודד כל יום לפני השם יתברך ושופך שיחו הכנה והאמיתי לפני בוחן כליות ולב, הוא זוכה להרגיש את הקב"ה תמיד בחייו, ולפלא לו כל התהיות של בני אדם על ההשגחה העליונה וכו', ועל אמיתת מציאותו יתברך, משום שהכל כה ברור ובהיר לנגד עיניו, שאין שום אפשרות לומר אחרת אפילו בדרך לכאורה, אפילו בדרך הוה אמינא, ועל כן עלינו לחזק את ההתקרבות הזו, ללמוד את ספריו הקדושים בהתחדשות חדשה, לדעת, שאלו הספרים הם אלו שיצילו אותנו מהגיהנום דהאי עלמא, ומה שמחכה לעתיד לעוברי רצונו יתברך, כי על ידי ספרי רבינו ועצותיו הקדושות נהיה אנשים כשרים באמת, ואור צדיקים ישמח, שנזכה לשמחת האלוקות בלבנו.
הנה עתה מגיע חג קדוש ונורא, חג השבועות, בו נעשינו לעם, ואין ישראל קרויה אומה אלא בתורתה, והנקודה היהודית מתגברת ביממה זו, ומי שיש לו שכל – מנצל את העיתים והרגעים של חג העצרת הקדוש הזה, להתעורר מאד אל השם יתברך, ובפרט בלילה הקדוש של שבועות, שאז יש רגע אחד מכונן, שבו אנו יכולים להכנס לפני ולפנים, ולפעול אצלו יתברך, שנזכה להיות מיודעי שמו יתברך ולומדי תורתו לשמה, ואין אנו יודעים מתי הרגע הזה, ועל כן עלינו לנצל הזמן הקדוש, הן בהתקדש הלילה, להתכנס לתוך עצמנו, ללא שיח של דברים בטלים, תפילת ערבית צריכה להיות בהתעוררות מופלגת, כמו שמעולם לא התפללנו שום תפילה, כי כעת הוא הזמן של הולדה, של התחדשות, דם נעכר ונעשה חלב, ואור הלילה הזה מביא אותנו למקומות גבוהים, וכל זמן שתהיה ללא אמירת תורה, תהיה עם אמירת תפלות ותחנונים, ותפעל כל מה שאתה צריך אצל הקב"ה שפותח שעריו בתודה, לכל מי שרוצה להסתופף בצלא דמהימנותא.
עלינו לקבל על עצמנו ביום קדוש זה, להרבות בלימוד התורה מעתה, כי ארונות הספרים גדושים להתפקע, ומה למדנו מכל זאת? הלוא בושה תכסה את פנינו, במה אנו מבלים את ימינו ושנותינו, וכמאמר הרה"ק ר' ברוך ממעזיבוז זי"ע, שחג השבועות הוא גדול מראש השנה, שאז דנים על הגשמיות וכעת על הרוחניות… כמה תורה נזכה ללמוד בשנה הזאת, כמה נספיק, כמה נאהב, כמה נשמח… והיתה לנו נפשנו לשלל, אם נזכה לסגל לעצמנו לימודים רבים, ככל האפשר, שיעורים בכל מקצועות התורה, כסדרן דף אחר דף, ולא ימלט, שבמשך השנים, אם נזכה לציית את הצדיק האמת, שצוה כל כך לעשות טוב ביהדות, ובפרט על ידי לימוד כסדרן וכו', אזי יאיר עלינו אור התורה הקדושה, ונזכה למה שאנו צריכים לזכות בהאי עלמא.
חזק מאד אחי, בהתחזקות עליונה מאד, לנהל את כל היום טוב הקדוש מתוך התרוממות ושמחה גדולה, ואף שהבעל דבר מוצא לעצמו עצות איך להחריב האושר הגדול, לפעמים על ידי חלישות הדעת, ולפעמים על ידי כעס או עצבות, צריך לדעת, שגם אם ניפול פה ושם בהסתת הבע"ד, שלא לעשות מזה תדירות, אלא מיד לטבול בחיקו של יוצר בראשית, באהבה העליונה המתעוררת בעולם, כאשר ה' בורא עולם נתן תורה לברואיו, ומאז נעשה קשר עליון בין התחתונים לעליונים, כי התורה מקשרת העולמות, ומראה שאין כלום חוץ מהשם יתברך, אשרינו שנתן לנו השם יתברך תורה נעימה ומתוקה כזאת.
והריני מתכנס בדברי, ומתפלל שאזכה לכתוב לך עוד המון דברים, וממה שיתחדש אצלנו בע"ה בחג הקדוש, כי כל יהודי מאיר עליו אור גדול של חידושי תורה בחג השבועות, וצריך להיות חכם לנצל את זה, אשרינו ואשרי חלקנו, שיש לנו על כל פנים רצון, ואפילו מרחוק, להכין את עצמנו לחג מאיר ובהיר כזה.
הכותב באהבה רבה מאד
דודך ידידך
שלמה ברוך בן רבקה