בעזרת השם יתברך, ערב חג השבועות, יום ראשון לסדר נשא, ה' בסיון תשפ"א.
אל כבוד אהובי ידידי ורעי היקר ר' … שיחי'.
הנה זמן של ערב יום טוב לא תמיד מתאים לכתיבת מכתבים, כי קול דודי דופק, ועדיין ההכנה שלנו עוד לא התחילה, ובאמת מי יכול להכין את עצמו באמת, ועלינו ללכת עם העצה של רבינו ז"ל, למסור את היום שבא אליו יתברך, ולהמסר בידו יתברך על כל עת ועת, ובפרט כאשר יתן לנו את התורה, עיקר ההכנה הוא לדעת שאין אנו יודעים כלום, ולא הכנו את עצמנו בכלום, ובתכלית הביטול שורה הקדושה.
הנה בודאי אתה יודע ולומד אודות מעלת הלילה הקדוש של שבועות, ואתה גם יודע את ערכו הרם והנשא של המקוה של שבועות, מקוה של שער הנון, בקדרותא דצפרא, ואת כל זה עושים עם מוחין גדולים של דבקות, בריצה אחר האמת הפנימית שבלב, בנשמה יוקדת מכיסופים עצומים, וראוי שלא לדבר שום דיבור בטל באותו לילה הקדוש, ולומר התיקון דייקא, לא בלחץ ובעצב, אלא בקול רינה ושמחה שאנו מסבים בהילולא דכלה, ואחר כך מצות ה' ברה – תרי"ג מצוות, והעיקר להתפלל הרבה על כל השיעורים שאנו רוצים לזכות בהם במשך השנה הבאה, וכמו שכתוב בכתבי האר"י שכל הוראת חייו של האדם בשנה הבאה, תלוי בלילה הזה, ומי שלא יישן בלילה הזה לא ינזק וכו', ובודאי הולך בטל כישן דמי, וצריך לנצל כל רגע, ולא שצריך לומר כל רגע, אלא שלא להפסיק המחשבה מעבודת חג השבועות, כי גם בסעודה, וגם כשהולכים ברחוב, ומדברים אליו יתברך, או משוררים איזה שיר, אם דבקות המחשבה בחג השבועות, אזי כל רגע מנוצל, כי העיקר בחיים הוא דבקות הבורא, והכל בדרך שמחה וחירות, להיות שרוי כל המעת לעת דחג השבועות בחירות המוחין ובחיות גדולה, שלא להתעצב כלל, כי אנחנו יוצאים מחמישים שערי טומאה אל חמישים שערי קדושה, מתכלית ההיפך אל תכלית ההיפך, משיא הריחוק אל תכלית הקירוב של אבינו שבשמים. ובודאי תחדש חידושי תורה בחג העצרת, שזה אור גדול, וחיוב עצום, ואפילו כמה דיבורים שיעלו במחשבתך, תקרא להם חידושים, תשתף הזולת, ואחר החג הקדוש תכתוב אותם לך למשמרת עם מסקנות לעובדא ולמעשה, ואני מאחל לך חג שמח במיוחד, שבו תוושע באמת ישועה אמיתית ושלימה בכל הענינים, בני, חיי ומזוני ודבקות הבורא יתברך שמו, ועליה בתורת אמת, שיעורים כסדרן ושמחת החיים שלא תחסר כל בה.
המאחל לך שמחת יום טוב אמיתית התלויה בצדיקים, כמו שאמר רביז"ל, ותזכה להתקרב באמת אל הצדיק האמת שהבטיח לתקן אותנו על ידי תורותיו ועצותיו הקדושות.
מנאי ידידך נצח
שלמה ברוך