איך מתחזקים בשמחה בשעת הצער?!
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֵיל א' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר־א' תשפ"ב.
לִכְבוֹד אֲהוּבִי אָחִי הַיָּקָר ר' …. שֶׁיִּחְיֶה
הִנֵּה זֶה יוֹתֵר מֵחֲצִי שָׁנָה שֶׁאֵין בָּאִים מִכְתָּבִים הֲדָדִיִּים בֵּין שְׁנֵינוּ, וּכְבָר כִּמְעַט אָבַד הַקֶּשֶׁר הַנָּעִים וְהַנִּפְלָא, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל זֹאת עוֹמֵד הַבַּעַל דָּבָר מְאֹד, לְרַחֵק אוֹתָנוּ מִמְּקוֹר חִיּוּתֵנוּ, וּמְקוֹר חִיּוּתֵנוּ הוּא הַמַּעְיָן עִם הַמַּיִם הַחַיִּים שֶׁלּוֹ, הַמְּנַקִּים אוֹתָנוּ מִכָּל חֶלְאָה וְזֻהֲמָה, וַאֲשֶׁר לָזֶה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ בְּכָל יוֹם אֶת הָעֵצוֹת הַנִּשְׂגָּבוֹת שֶׁנּוֹבְעוֹת מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, אֲשֶׁר נִלְמָדִים בְּהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ שֶׁבּוֹנֶה הַצַּדִּיק לְקָרֵב מְרֻחָקִים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, עַל־יְדֵי עִגּוּלָא וְרִבּוּעָא, סוֹד הַשַּׁבָּת־קֹדֶשׁ, וְשֶׁנִּהְיֶה שְׁלֵמִים בְּיִרְאָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ וְכוּ'.
וְכָעֵת הִתְעוֹרַרְתִּי בְּיוֹתֵר, וּבִפְרָט אַחֲרֵי הָאָסוֹן הַנּוֹרָא שֶׁפָּקַד אוֹתָנוּ, אֲשֶׁר לָזֶה צָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת כְּחוֹל הַיָּם מַמָּשׁ, כִּי כַּאֲשֶׁר הַלֵּב נִשְׁבַּר לְאֶלֶף שְׁבָרִים, אֲזַי סַכָּנָה גְּדוֹלָה וַאֲיוּמָה לִפּוֹל אֶל יְרִידָה שֶׁל עַצְבוּת, כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁמִּלֵּב נִשְׁבַּר יוֹתֵר בְּקַל לָבוֹא לְעַצְבוּת, וַהֲרֵי עַצְבוּת הִיא הַסִּטְרָא־אַחֲרָא וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וְאַף שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁעַצְבוּת אֵינָהּ מוֹעֶלֶת לְשׁוּם דָּבָר, הֵפֶךְ מֵאַנְשֵׁי הָעוֹלָם הַחוֹשְׁבִים שֶׁכְּכָל שֶׁאַתָּה בּוֹכֶה וְעָצֵב יוֹתֵר – אַתָּה יוֹתֵר מַרְגִּישׁ, וְיוֹתֵר אַחֲרַאי וְרֵאָלִי וְכוּ', אֲבָל רַבֵּנוּ יָעַץ לָנוּ שֶׁכְּנֶגֶד כָּל הַצָּרוֹת, וְכָל הַדִּינִים, עִקַּר הַהַמְתָּקָה שֶׁלָּהֶם הוּא עַל יְדֵי רִקּוּדִים וּמְחָאַת כַּף וְשִׂמְחָה בִּפְשִׁיטוּת.
וְיִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל, אֵיךְ בְּמַצָּב קָשֶׁה כָּזֶה, אֲשֶׁר צָרָתוֹ מֻטֶּלֶת לְפָנָיו, אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה? הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִיא: חוּץ מִזֶּה שֶׁבְּאֹפֶן רוּחָנִי, אִם נִמְתָּקִים הַדִּינִים – הֲרֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה צָרָה כְּלָל מֵעַתָּה, בְּחֶמְלַת ה' עָלֵינוּ, גַּם בְּאֹפֶן גַּשְׁמִי, אֵין שׁוּם שֵׂכֶל בְּזֶה, שֶׁאָדָם יָמִית אֶת עַצְמוֹ בַּעֲבוּר צָרָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה, 'וּלְהָמִית אֶת עַצְמוֹ' אֵינוֹ רַק שֶׁאָדָם נוֹטֵל אֶת חַיָּיו, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, אֶלָּא אַף אִם הוּא מַשְׁלִיךְ אֶל אַשְׁפַּת הַזְּמַנִּים אֶת הָרְגָעִים הַלָּלוּ שֶׁבָּהֶם אֵין לוֹ חֵפֶץ בְּשׁוּם דָּבָר, זֶהוּ מָוֶת מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ פֵּרֵשׁ, שֶׁיֵּשׁ בְּחִינָה שֶׁל מִיתַת הַלֵּב, שֶׁהַלֵּב שֶׁל הָאָדָם לֹא יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ שׁוּם הֶרְגֵּשׁ אֱלֹקִי, וְהוּא נָתוּן כָּל־כֻּלּוֹ בְּתוֹךְ צָרָתוֹ הָאֲיֻּמָה, וּמִמֵּילָא, אֵין לוֹ חַיִּים אֲחֵרִים כִּי אִם חַיֵּי צַעַר וְצָרָה וְצוּקָה, וְאַף אֶחָד לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ זֹאת, וְאַף אֶחָד לֹא הֵמִית אוֹתוֹ כִּי אִם הוּא בְּעַצְמוֹ, וְרַחְמָנָא אָמַר: "מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד"; וּבְוַדַּאי אֵין כָּאן הַגְזָמָה, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד מַמָּשׁ, בְּכָל עֵת, בֵּין בְּטִיבוֹ וּבֵין בְּעִקוֹ – לִהְיוֹת שָׁרוּי שִׂמְחָה תְּמִידִית.
וְרַבֵּנוּ גַּם נָתַן לָנוּ עֵצוֹת מְדֻיָּקוֹת אֵיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, בִּהְיוֹת הָאָדָם חוֹשֵׁב עַל עָלְמָא דְּאָתִי, וְזוֹכֵר שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, וְהַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ קֶשֶׁר טֶכְנִי, אוֹ קֶשֶׁר שֶׁל "מְלֻמָּדָה", אֶלָּא קֶשֶׁר נוֹכֵחַ וּפָעִיל, הוּא רוֹאֶה אֶת אֲרָעִיּוּת הָעוֹלָם, וְאֶת הָרֶוַח שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר, וְהוּא מִתְבּוֹדֵד בְּכָל יוֹם אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּמוֹדֶה לוֹ עַל כָּל דָּבָר, אַף עַל פְּרָטִים קְטַנִּים וְכוּ', וְרוֹאֶה יְשׁוּעַת ה' בְּכָל דָּבָר, וּמְקַיֵּם אֶת מַאֲמַר רַבֵּנוּ אוֹדוֹת מַה שֶׁגִּלָּה עַל "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי", וְלִרְאוֹת אֶת הַהַרְחָבוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַצָּרוֹת, וְאֶת הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּכָל עֵת, אֲזַי הוּא מְסֻגָּל לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה עַל אַף הַקֹּשִׁי הַנַּפְשִׁי לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּמַצָּבִים מְסֻיָּמִים.
וְהִנֵּה אַף אִם בְּכָל זֹאת, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת כָּעֵת בְּשִׂמְחָה, הָיָה מוֹהֲרָא"שׁ הַקָּדוֹשׁ חוֹזֵר וְאוֹמֵר בְּכָל פַּעַם, שֶׁצָּרִיךְ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ עַל מִדַּת הַשִּׂמְחָה, כִּי לְלֹא שִׂמְחָה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת יְהוּדִי כָּשֵׁר בִּכְלָל, וְגַם לֹא אָדָם שָׁלֵם בִּכְלָל, כִּי הָעַצְבוּת גּוֹנֶבֶת כָּל חֶלְקָה טוֹבָה שֶׁבָּאָדָם בִּכְלָל וּבְאִישׁ כָּשֵׁר בִּפְרָט, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים זֹאת בְּחוּשׁ.
אֵין לְךָ עֵצָה מֵרַבֵּנוּ שֶׁרוֹאִים הַשְׁפָּעָתָהּ וּנְכוֹנוּתָהּ בְּחַיֵּי הָאָדָם כְּמוֹ הָעֵצָה הַזּוֹ, לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, אֲפִלּוּ בְּ'מַאכְן נַארִישׁ זִיךְ', וְאֵין 'נַארִישְׁקֵייט' לִכְאוֹרָה כְּמוֹ זוֹ, שֶׁאָדָם שֶׁהַכֹּל מוֹדִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁבוּר וְרָצוּץ וְהוּא מַחֲצִיף פָּנָיו מְאֹד מְאֹד נֶגֶד הַמְּצִיאוּת וְהַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי – שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת הָאָדָם לְעַצְבוּת וְעַצְלוּת, וּבִפְרָט כְּשֶׁהוּא 'צוֹדֵק' וְהַמַּצָּב גָּרוּעַ בְּיוֹתֵר בְּיוֹתֵר, וְכֻלָּם מְבִינִים אוֹתוֹ וּמַסְכִּימִים, שֶׁבָּצְרָה כָּזוֹ – הַהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת בְּעַצְבוּת וְכוּ', עַד שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם דֵּעָה, שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת לַמִּתְעַצֵּב לְהִתְעַצֵּב כַּמָּה שֶׁרוֹצֶה וְכוּ', אֲבָל מִי שֶׁקּוֹלוֹ הַנָּעִים שֶׁל הַצַּדִּיק נָגַע בְּלִבּוֹ, הוּא דַּיְקָא רוֹקֵד וְדַיְקָא שָׂמֵחַ עַל עֶצֶם הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ בֶּאֱלֹקִים חַי, וְעַל שֶׁזּוֹכֶה לַחְטֹף מִתּוֹךְ הַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה דְּהַאי עָלְמָא שִׂמְחָה שֶׁל פַּשְׁטוּת יוּדִישְׁקֵייט, וְהוֹלֵךְ בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'חוֹבַת הַלְּבָבוֹת' (שַׁעַר הַפְּרִישׁוּת): 'הַפָּרוּשׂ אֶבְלוֹ בְּלִבּוֹ וְצַהֲלָתוֹ עַל פָּנָיו'; וְרַבֵּנוּ חִדֵּשׁ [וְאַף הַחוֹבַת הַלְּבָבוֹת לָזֶה הִתְכַּוֵּן, כִּי הָאֵבֶל שֶׁבְּלִבּוֹ הוּא אֵבֶל רוּחָנִי עַל הַמַּצָּב הָרוּחָנִי בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֲבָל הָאֵבֶל הַפְּרָטִי – צָרִיךְ לִהְיוֹת] שֶׁאַף בְּלִבּוֹ תִּהְיֶה צָהֳלָה וְתִקְוַת אֱמוּנָה אֲמִתִּית – שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי יוֹדֵעַ בִּידִיעָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת שֶׁאֵין רַע יוֹרֵד מֵהַשָּׁמַיִם, וְהַכֹּל לְטוֹבָה גְּמוּרָה מַמָּשׁ, וְאֵלּוּ הֵם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם חֲזַ"ל, וְהִגְדִּירוּ – שֶׁאֵין בָּהֶם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה.
וְכֵיצַד יִתְקַיֵּם דָּבָר זֶה – שֶׁאֵין בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה?! הֲלוֹא אֵיךְ אֶפְשָׁר לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁאֵין מוֹחִין כְּלָל, וְהַכֹּל כָּל כָּךְ עָצוּב?! אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁחֵרֶף הַצַּעַר וְהַצָּרָה וְהַצּוּקָה הָאָדָם מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ, וְדַיְקָא רוֹקֵד, וְדַיְקָא מוֹחֶא כַּף־אֶל־כַּף, וְדַיְקָא מִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְבַל יִכָּנֵס בּוֹ מֵהַשָּׂטָן הַזֶּה שֶׁל הָעַצְבוּת – אֲפִלּוּ רְסִיס אֶחָד, אֲזַי בְּוַדַּאי גַּם תִּהְיֶה לוֹ סִבָּה מֻצְדֶּקֶת לְשִׂמְחָה הַ'מֻּפְרַעַת' שֶׁלּוֹ, וְיִרְאֶה טוֹב נִרְאֶה וְנִגְלֶה בְּחַיָּיו.
הַגַּע בְּעַצְמְךָ, עַל גֹּדֶל הַבּוּשָׁה שֶׁתִּהְיֶה לְמִי שֶׁבִּלָּה יָמָיו בְּעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיִּסְתַּדֵּר הָעִנְיָן, וּלְחַיִּים חֲדָשִׁים יִזְכֶּה, אֵיךְ יָשִׁיב לַה' אֶת הַחַיִּים הַמְּתוּקִים שֶׁנָּתַן לוֹ?! מַה יַּעֲנֶה עַל הַ'הִתְאַבְּדוּת' הַזְּמַנִּית, וְזֶה אָסוּר בְּתַכְלִית הָאִסּוּר, כִּי כָּל נְקֻדַּת חַיִּים הִיא לְמַעַן נִחְיֶה וְיָרַשְׁנוּ אֶת הָאָרֶץ הָעֶלְיוֹנָה.
זֵיי פְרֵיילֶעךְ תָּמִיד כִּי בּוֹא יָבוֹא יוֹם יְשׁוּעָתֵנוּ בְּקָרוֹב מַמָּשׁ.
אוֹהַבְךָ מְאֹד
שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ