שמחת חודש אדר – שמחת היהדות
בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר תרומה, ראש חודש אדר תשפ"ב.
לכבוד אהובי ידידי ורעי היקר ר' … שיחי'.
הנה ימים באים נאם ה', הנה נכנס היום הגדול והקדוש, שעליו אמרו חז"ל: משנכנס אדר מרבין בשמחה, ואין לך יום אחר, אשר בו 'נכנס' אדר, כמו יום ראש חודש אדר, שבו נכנסים לימי השמחה, וצריך להבין שמחה זו מה היא, ובודאי השמחה היא על הנס שקורה עם כל אדם בפורים, שהוא זוכה לצאת מתחת יד אחשורוש וטומאתו אל תחת צל כנפיו של מרדכי, שהוא הצדיק האמת, אשר ידע את כל אשר נעשה, ויוצא ברחובה של עיר לפרסם ולגלות את הקב"ה וכו'.
רבי נתן הקדוש לימד אותנו אודות מאמרם ז"ל על אסתר, שהיתה טובלת ועולה מחיקו של אחשורוש ועולה לחיקו של מרדכי. יהודי עובר עליו מה שעובר, הוא מרגיש ריחוק מהשם יתברך, ונמצא בגלות גדולה מאד, מרגיש איך שמלכות אחשורוש שולטת עליו, והוא ממש נמצא בימי אחשורוש, ויהי לשון צער, וכי יש צער גדול מזה, שיהודי חש שמי ששולט במצבו הוא אחשורוש, אלו הם ימיו ומדותיו ממש, אבל אז השכינה הקדושה קוראת לו, ומגלה לו את הרחמנות של השם יתברך, איך שעדיין ה' אתו ועמו ואצלו, והוא יכול לפעול המון ביודישקייט למרות מצבו, וברגע כמימריה בהחלטה זו, הוא שב עדיו יתברך, ועולה מחיקו הרע של אחשורוש שרוצה לחבק אותו בחיבוק ובחיבור המות שלו, אל חיקו של מרדכי, להנות מאור הצדיק האמת שמרעיף עליו טללי חיות ושמחה, ודייקא מתוך היגון והאנחה, של דברי הצומות וזעקתם מהפכים הכל לשמחה עצומה, אפילו מיט נאריש מאכין זיך, כי אנו מראים בזה איך כל העולם כולו הוא נאריש לגמרי, ואי אפשר שלו לשמוח מבדיחותא דהאי עלמא.
וכיון שאדם זוכה לשמחה אמיתית, הוא כבר אינו חפץ באלו החיים שהקנה לו אחשורוש, כי הוא נגע כבר בראש השרביט של מלכו של עולם, הוא מתדבק בשמחת הקב"ה, הוא רוצה להיות איש כשר באמת מתוך רצון ושמחה, הדר קבלוהו בימי אחשורוש, בשמחה מקבלים יותר טוב את התורה. ובכל פעם שמרגישים חלישות של תורה ויראה, צריך להתחזק לרקוד ריקודים קדושים להשם יתברך, ריקודים אל אמונה ודבקות ושמחת היהדות, כי זה המקור לכל הקדושה, אשרינו ואשרי חלקנו.
וזה שקשה לכל אדם להיות שרוי בשמחה תמידית, הוא ממש עצם הנסיונות שאדם הגשמי עובר בזה העולם, כי לולא התדר העצוב, לא יוכל הבעל דבר לגשת אל האדם, כי האדם השמח – אין להסטרא אחרא שליטה עליו, כי הוא נמצא אצל השם יתברך ממש, כי עוז וחדוה במקומו, ועל כן, אפילו בזמנים שזה 'לא לענין' להיות שמח, כי הצרות חונקות וזעקתן עולה עד לשמים, אבל כיון שכבר גילו לנו את עצם הסכנה שיש בעצבות, עלינו לברוח ממנה כמפני האש, ולא לוותר לבעל דבר אפילו רגע אחד של עצבות, ואז נראה איך שכל היסורים מתבטלים כהרף עין.
הכותב לך מתוך געגועי אמת להתקרב להשם יתברך
שלמה ברוך