המשכן שבלבנו
בעזרת השם יתברך, יום שישי לסדר תרומה, ג' אדר א' תשפ"ב.
ל… היקר
שבת שלום ומבורך.
הנה כעת מגיעה שבת פרשת תרומה, ומונים בפרוטרוט את כל עניני המשכן, ומתחיל הכל עם תרומה, עם התרוממות, עם נדבת לב, עם רצון להיות שם למעלה במקום הגבוה מאד, איפה שיש השם יתברך בתכלית הגילוי, ואת זה ממשיכים לכאן בעודנו בחיים חיותנו, שזה סוד ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר, אלא בתוכם, כאן בתוך לבנו אנו עושים את המשכן, כשננכיח את הבורא בכל רוח אפינו, מתוך חויה אישית מתמשכת, בבחינת מה שפרש רבנו ז"ל כי אני ידעתי, אני דייקא, אני ידעתי כי גדול ה', במרחב הידיעה הזו, שם שוכן השם יתברך, אבל זה צריך להיות מקדש, מופרש ומובדל. כתוב בתיקוני זוהר שציורא דמשכנא ציורא דעובדא דבראשית, כל היצירה המופלאה הזו של הקב"ה מוטמעת בתוך כל אחד ואחד מאתנו, כשאנו עושים משכן לשמו של הקב"ה, אנו מפנים בלב מקום מרחב נקי למחשבות עמוקות אודות מציאותו של השם, דרישתו מאתנו, נוכחותו בחיינו, והרצון העליון שנתדבק בו, ואיך נוכל לעשות זאת בתוך כל ההפרעות האינסופיות שנערמות לפנינו בעולם החומרי? זה על ידי העמקת הלב, התבודדות ושיחה בינו לבין קונו, ללכת בעצות הצדיק, על ידי כל זה אנו זוכים להתקרב באמת להשם יתברך, לראות אותו עין בעין, כך אנו לומדים את הפרשה של המשכן, שזה לא חס ושלום מאי דהוה, אלא מה דהווה ממש, בכל אחד מאתנו, אנו במו מעשינו יוצרים משכן בלבנו, כמו שאומר המשורר בלבבי משכן אבנה להדר זיוו, לכן בשבת הזו אנו צריכים להדבק מחדש באלקים חי ומלך עולם, אשרינו
שלך לעולמים
שלוימה