מכתב קעב
צופה נתתיך לבית ישראל
בעזרת השם יתברך, מוצאי שבת קודש לסדר (חוקת) בלק, י' תמוז תשפ"ב.
לכבוד … שיחי'
ברוך השם עברה עלינו השבת קודש בחיות ובמוחין, וזכינו לעשות קידוש להשם יתברך, להעיד על חדוש העולם על ידי השם יתברך, וכבר ידעת, שההלכה היא שאחד יכול להוציא את זולתו בברכה, היינו שהוא יברך, והוא יכוון לצאת בברכתו ועל ידי עניית האמן, אלא שאין נוהגים כן לכתחילה בשאר ברכות, משום שבענין כונה אין סומכים כל כך, אבל בקידוש כל ישראל נוהגים כן, ויוצאים בברכת הגפן דקידוש ואין מברכים ושותים היין על סמך ברכתו של המקדש, כי בשעת קידוש הכל מתעוררים לכוון ביותר, ודבר זה דברתי לפני משפחתי לפני אמירת הקידוש, משום שאין זה שאומרים איזה תחינה וכל אחד עסוק עם ילד, או שאר סידורים וכו', אלא צריך להיות עומד ומכוון היטב לכל מילה, והעיקר למשמעות הזו שאנו נבחרנו להעיד על אחדות השם יתברך, על בריאת העולם ועל יציאת מצרים, ומקבלים קדושת שבת על ידי זה, ולא עוד, אלא שאיתא בזוהר שמוחלין כל העוונות, ומה שכתוב בזוהר הוא בודאי אמת, היש לנו עת נורא ונפלא כזה כמו אמירת קידוש?!
ועתה נשב ונלמד המשך התורה שאנו אוחזים בה:
אודות מה שלמדנו מה שהרבי הביא את הפסוק: "צופה נתתיך לבית ישראל", שהנביא המוכיח הוא נקרא צופה, היינו שהוא כמו חייל, א וואך, שהוא עומד לשמור על העיר, מכל מיני פגעים ומרעין בישין, שכולם הולכים לישון והם סומכים עליו, שאם תהיה סכנה הוא יהיה זה שמתריע, ואם הוא נרדם בשמירה, ואינו עושה שליחותו כראוי, אזי העונש עליו, כי הוא הביא עליהם את הסכנה, כמו כן הצופה הזה, שהוא מי שנדרש להוכיח את מי שיש לו השפעה עליהם, והוא אינו עושה זאת – הרי שכל התרדמה שלהם הרוחנית – היא בגינו, ועל כן נענש עליהם, ועתה אשר הזהרת רשע מרשעו וכו', אזי הוא ניצול מזה, כי הוא היה צופה טוב, ונקודת נבואה זו יש בכל אדם, כי לכל אחד יש נקודת מלכות והשפעה, לכן העונש הזה של רבנות המקברת בעליה, מובן היטב, בהיותו כמו צופה שמעל בשליחות צפיותו. וצריך לזכור, שהם שתי אזהרות. אזהרה אחת, שלא לקחת את בחינת המלכות שניתנו לו מן השמים לשם הרצון העצמי לשלוט בזולת ולמלוך עליו, וגם לא להשתמש בו בשביל הנאתו וצרכו, או גרוע מזה לקרב אותו לעבודת השם, והכוונה היא לשם מלוי תאוות מלכותו, ואזהרה שנית: שלא להשתמש במלכות בכלל – לא יעלה על הדעת, כי צופה נתתיך לבית ישראל, אז איך לא תעשה עם זה משהו. ונמצא שיש כאן סור מרע – לקחת המלכות לתאוותו. ועשה טוב – להדריך את המושפעים שלו בעבודת השם, שלשם זה ברא אותו השם יתברך בנקודת המלכות של כל אחד, כדי שיעשה זאת.
ובגלל שכעת באישון לילה, אני עייף ויגע ביותר, בזה אשלים את מכתבי, בברכה שתזכה לשבוע טוב, למלאות אותו בטוב אמיתי ונצחי, בתורה ובתפלה ובדבקות הבורא יתברך, כאשר איוה לבך הטהור.
שלך לתמיד –
שלמה ברוך