מכתב קעו
התורה שמו של הקב"ה
בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, י"ד תמוז תשפ"ב.
לכבוד … שיחי'.
רבינו ממשיך ללמד אותנו:
כִּי הַתּוֹרָה הִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – איתא בשם צדיקים, ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, שכל אות מהתורה מחדשת את חידוש העולם ואלוהותו יתברך שמו, התורה מגלה את האור של העולם, אמאי אקרי תורה, משום דמורה ומגלה מאי דהוה סתים, וכמו אדם שאין לו שם, אי אפשר לזהותו, וגם אם רוצים לדבר אודותיו, אומרים איזה רמז על הנהגתו ולבושו וכו', עד שתופסים על מי מדובר, אבל אם כך, הרמז הוא השם שלו.. וכמו כן, כביכול, התורה הקדושה היא השם של השם יתברך, כשמדברים אודות השם יתברך, אי אפשר לתפוס כלום באלוקותו יתברך, ללא לימוד התורה, וכל אחד כפי שלומד תורה, כמה שלומד תורה, ואיך שלומד תורה, הרי הוא אוחז, כביכול בשמו יתברך, והוא נמצא אליו. וְהַשֵּׁם הוּא הַכְּלִי שֶׁל הַדָּבָר – כל אור אי אפשר להשיגו ללא כלי, והשם של כל דבר מורה על הדבר ועל מהותו, והוא כמו כלי שעמו אוחזים את הדבר, שֶׁבְּהַשֵּׁם הַזֶּה נִגְבָּל הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה – כל דבר בעולם יש לו חיות, הדוממים, הצומחים, וכל שכן החיים והמדברים, וענין השם אינו דבר פשוט כלל, כי בשם הזה מגלים את מהות וחיות הדבר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" – ומה הכונה ששמו הוא נפש חיה, ומסביר רבינו: שֶׁבְּהַשֵּׁם – של כל דבר בעולם, נִגְבָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר – כל דבר בעולם יש לו חיות אלוקות השופע עליו ומנהיגו ומקיימו, והגבול של החיות הזו נרמז בשם של כל דבר. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁקּוֹרִין אֶת הָאָדָם בִּשְׁמוֹ – היינו שעובר איזה אדם, ואתה רוצה לקרוא אותו שיבוא, אתה אומר את שמו, והוא מסתובב, וכמו כן כשרוצים להעיר אדם משנתו, אומרים את שמו, והוא מתעורר, והוּא מְזֻמָּן תֵּכֶף אֶצְלוֹ – שהנה הוא בא ונמצא, מֵחֲמַת שֶׁבְּהַשֵּׁם נִגְבָּל כָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁלּוֹ – הנפש והחיות של כל אדם מרומזת ונגבלת [מלשון גבול] בשמו, כמו שאמר רבינו שלכל שם יש פעולה השייכת לאדם לפי דרגתו. וְכֵן הַתּוֹרָה הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – שמו היינו גילוי מלכותו של השם יתברך, מתגלה דווקא באותיות ותיבות ופסוקי התורה הקדושה, ולכן היא נקראת שמו של השם יתברך, כי כמו שקוראים אדם והוא מזומן אצלו, כך השם יתברך נהיה מזומן וקרוב כביכול, אל כל אחד שלומד תורה ומזכיר שמותיו יתברך בריבוי עצום תוך כדי לימודו. הַיְנוּ שֶׁשָּׁם נִגְבָּל הַחִיּוּת מֵחַי הַחַיִּים – הגבול של החיות מחי החיים, אינה החיות של חי החיים, חס ושלום, אלא נגבל החיות שרצה הקב"ה שתתפשט, ועד כמה תתפשט, ואיך תתפשט, לכן נתן לאורו גבול וצמצום שהוא התורה הקדושה, שבעת שלומדים תורה, זוכים אל כל האורות שיכול אדם להשיג בהאי עלמא, והוא יתברך מזומן אצלו, אשרי האדם הזוכה לאחוז בעץ החיים שהיא התורה הקדושה.
וכעת מחמת הטרדות אקצר
שתזכה לאור גדול בחייך
שלמה ברוך בן רבקה