מכתב קפג
ענין הדבקות באלוקים חיים
בעזרת השם יתברך, יום שישי, ערב שבת קודש מטות, כ"ג בתמוז תשפ"ב.
לכבוד אהובי אחי ר' … שיחי'
הנה אחרי הצרות הגדולות שעברנו וכו', הנה אתה זוכה לחבוק בן, ואתה מחוייב להסתכל על החיים אחרת לגמרי, כי הנה יש שמחות והנה יש בכיות, ויש שמחות ובכיות ביחד, אבל אם הכל קשור אל אמונה, הכל הופך להיות ריקוד נורא ונפלא, לכן צריך כל הזמן להכניס בדעתו את האמת הזו, שאין לנו חיים בכלל, אלא שחי החיים חי מתוכנו, ובכל צרתינו לו צר, וזה דבר איום ונורא, ולכן צריך לקבל את הכל באהבה, ולשמוח מאד כאשר השם יתברך נותן לנו מתנה, ולא לחשוב שזה פשוט בכלל, כי הכל בכלל נסים הם, רק הנסים שבטבע הם נראים טבעיים, אבל כל נשימת אפינו היא אור חיות האין סוף ברוך הוא, ואין שום טבע כלל, רק בלשונם של המוטבעים, אבל לא אליבא דאמת.
אנו צריכים להתחזק מאד בירושה שנתן לנו השם יתברך, את ההתקרבות לרבינו, בתכלית האמת בתמימות באמת, ועלינו להיות כאלו, אנשים כשרים ופשוטים שבכל עת ובכל רגע כוספים והומים אל השם יתברך ומתגעגעים אליו, תראה כמה משוגעים יש בעולם, על מה הם מדברים, ובמה הם מתעסקים, אנשים שיודעים שיבוא יומם, ועוד מעט יקראו להם לפני בית דין של מעלה, איך הם מסתובבים שאננים ועושים מחלוקת, ומדברים לשון הרע, ועוסקים בבטלה, הרי למה אנו חיים בעולם הזה? רק לשמו ולזכרו תאות נפש, למענך אלוקים חיים, ואם אין זוכים לקרבת אלקים חיים, אז מה הם החיים האלו? סתם סבל? רבינו אומר בפירוש, כשאין אדם מסתכל על התכלית למה לו חיים, כי עצם נקודת החיים שבנו, היא החיות של יוצר עולמות, ובכך שהוא שוכן בקרבנו אנו נדרשים להיות יוצרי עולמות כמותו, כביכול, היינו לעשות פה טוב בזה העולם, ליצור את האור הרוחני מעצם נוכחותנו בהאי עלמא, אבל כל זה הוא כשיש תכלית לחיים, כשיודעים למה חיים, ולשם מה חיים, ועל זה אמר רבינו כנ"ל, כי אם יש תכלית ואין מסתכלים עליה, איך היא יכולה להקרא בשם תכלית, הרי האדם חי ללא תכלית, יום מגרש יום, הנאה נרכשת וכאב גם, ומה הם החיים? אבל אנו זכינו שאנו יודעים מה הם חיים טובים, ואיך צריך לחיות את החיים, ומה נקראים חיים באמת, חיי דבקות ושמחה באלקים חי, קרבת אלקים לי טוב, הריחוק מהשם יתברך הוא עונש נורא ואיום בעולם הזה, כי הגיהנום שבכאן הוא יותר גרוע מהגיהנום שבשם, לחיות כאן בזה העולם חיים מנותקים מהשם יתברך, זה מביא אותך לחשוב שזה סתם התעללות בחסרי ישע, להניח אותם בחיים פרואים כאלו, מלא סכנות, צרות ויסורים, עד שיש כאלו טפשים שככה מכנים את החיים וזהו. לכן אומר הפסוק ואתם הדבקים באלוקים חיים – חיים כולכם היום. כי מי שרוצה חיים – חייב לבוא אל הדבקות.
את הדבקות הזה רוכשים על ידי לימוד ספרי רבינו, אתה מחוייב לנפשך לשבת בכל יום שעה אחת לפחות על ספרי רבינו, חוק ולא יעבור, וגם זה מעט מאד מאד מאד, כי באמת, הליקוטי הלכות הקדושים, כדאי לשאת אותם תמיד אתך, איזה כרך קטן וכיוצא, ובכל עת פנויה לעיין שם קצת להלן, וזה יאיר את החיים שלך ממש, זה מכניס תבונה של דעת אמונה בחיים, שאדם נעשה מהות של אמונה וקיום רצון ה', וגעגועים וכיסופים אליו יתברך, לכן אל תהיה בטלן בזה העולם, תן לחיים שלך את האושר הזה.
הכותב וחותם בגעגועים אחר ההפסק הכי ארוך
ידידך
שלמה ברוך