מכתב קפח
הדעת שעמה מגלים את ההסתרות
בְּעֶזְרַת השם יתברך, יום שני לסדר דברים, ד' אב תשפ"ב.
לכבוד … שיחי'.
אחר דרישת שלומך הטוב באהבה רבה, זה זמן רב שלא שמעתי את קולך, והייתי רוצה לדבר עמך כמה ענינים, והעיקר הוא ענין הענינים שלנו, איך זוכים להתקרב אל השם יתברך מחדש, איך זוכים להיות עובדי ה' מאהבה, איך זוכים להיות עובדי ה' מיראה, איך זוכים ללמוד תורה ברצינות, לטייל בכל חדרי התורה ובמקצועותיה, ולשוח את כל לבבנו אליו יתברך, לקיים את מצוותיו יתברך בתמימות ובפשיטות, לילך בדרכיו וליתן צדקה וגמילות חסדים, ולשמוח כל ימינו בשמחת היהדות הפשוטה, אשרי העם שככה לו, אלו הם העסקים שלנו בעולם הזה, ועל העסקים האלו אנו צריכים לטכס עצה נכונה איך להצליח בהם, וזהו ענין שיחת חברים, שמדברים ביחד אודות הדברים הגדולים והנפלאים אשר זיכה ה' את עמו בדור האחרון.
היום נמשיך בלימודנו, אחרי שסיכמנו אתמול עַל־כֵּן צָרִיךְ לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ"ל – לא ההסתרה שנעשה לו כהיתר, ולא ההסתרה שבתוך הסתרה שכבר אינו יודע שנעשה לו כהתר, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, כַּנַּ"ל – אי אפשר לזכות להסיר את ההסתרות הללו, אלא אם כן אדם עוסק בתורה, וכמו שאמר מקודם, ועוד ידובר, שהמשכת האריכות ימים לתוך המלכות, היא על ידי עסק התורה. אבל אם נלמד לעומק, נבחין, כי הרבי מגלה כאן את הדעת של התורה שהיא המגלה את ההסתרות, כלומר, רבינו בשורות הבאות ילמד אותנו, שעצם הידיעה שיש בכל ההסתרות האלו תורה מלובשת, זו היא ההבנה הפנימית של יהודי מה זה תורה, כי הרי מה זה תורה? גילוי הוראה ורצון של הקב"ה לבני אדם, ממילא ברור, שאין נקודה בבריאה שיכולה להיות ריקנית מתורה, אזי מצד אחד, בכלל לבוא לדעת הזו, צריך עסק התורה, אבל רבינו כן מדגיש כאן את המהלך של ה'דעת' בענין [היינו הידיעה שאין כאן בכלל הסתרה וכו']. הבה ונקרא בלשונו הקדוש: וְעַל יְדֵי זֶה הַדַּעַת – שהוא רכש אותה על ידי עסק התורה, כנ"ל. יוּכַל לֵידַע – דעת חדשה, ידיעה חדשה, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹך הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ, וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה בעצמה, והרי כשהכל בהסתרה, לא שייך לראות את התורה והשם יתברך, לכאורה, אבל כאשר נודע לו, אשר גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה – צריך להשים לב, שרבינו כל הזמן קושר את ידיעת החיות האלוקות שבכל מצב בבריאה, אפילו במקום הכי נמוך אל התורה, היינו שמה שמתרחש פה הוא, שהתורה נעלמת בבריאה, ועל האדם נדרש לגלותה מתוך מצבו וענינו, ואם אינו מוצא את התורה, הרי שצירופי אותיות התורה עדיין הפוכים אצלו, ועליו לגלותן. וזה בא על ידי הידיעה שיש השם יתברך והתורה בכל מקום, [ולזה אפשר לזכות על ידי עסק התורה עצמה; עצם החבור לתורה, גורם שאתה תהיה מונהג על פי תורה, ההסתכלות שלך תהיה תורה, המחשבות תהיינה תורה, כל מבט על החיים יהיה דרך המשקפים של התורה, שזהו עסק התורה, כי מהו עסק התורה? שעמלים להבין הדין איך לפסוק וכו', כך בחיי העבודה יש בחינה של עסק התורה, שאדם שם לב איך כל הענינים יש בהם תורה, וכשמדברים על נפילה להסתרה, ומכל שכן להסתרה שבתוך הסתרה, הענינים הם אותו דבר, כאשר אדם מתנתק מהשם יתברך ומהתורה, עם כל הצירופים שלו של קודם נדנוד החטא ולאחריו חס ושלום, הוא בעצם מנתק את העולם מהתורה, כאשר הוא מתחיל לראות בעינים נכונות שיש תורה בעולם, ושאותיות התורה בעצם מפוזרות והפוכות אצלו. ובמלים פשוטות: הוא מגלה את המצב שהוא נמצא בו, שהוא חושב שהוא התרחק מהשם יתברך, ועדיין האותיות שפיזר על ידי שהפך דברי תורה לפתיות – הופכים כעת לחכמה גדולה ומסודרת, האותיות כתובות כסדר, מה מותר מה אסור, ואין יותר תירוצים, אז הוא בעצם עושה את התהליך הזה שעל ידי הדעת – לדעת את כל זה, ולהרגיש את זה שאתה נפלת פה חזק חזק לשתי הסתרות וכו', ואז זה בעצמו מגלה את ההסתרות, כי ברגע שאתה יודע שיש השם יתברך בכל הסיפור, אתה מיד נשאב אליו ומסיים את הסיפור מהר], וּמֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֲפִילּוּ בְּתוֹך הַהַסְתָּרוֹת יֵשׁ שָׁם הַשֵּם יִתְבָּרַך – מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְגַּלִּין הַהַסְתָּרוֹת, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם תּוֹרָה – אחרי שסוכם שההסתרות מקורן בדמיון של האדם שעזב אלקים את הארץ וכו', ומעשיו מרגילים אותו לחשיבה הזו, כאשר הדמיון הזה מתפוגג, ותחתיו באה ידיעה ברורה שיש השם יתברך בכל המהלך וכל מה שאתה חושב שהנך במקום רחוק מאד, יש שם אותיות התורה שאתה צריך ללקט על ידי תשובתך ותפילתך וכו', אז זוכים לתכלית הזו – ונעשה מהם תורה, ממי נעשה? מההסתרות! ובפשיטות, כאשר בעל תשובה חוזר אל השם יתברך, הוא יכול לעשות תורה שלימה רק מהרמזים שהיו לו להתקרב להשם יתברך, וכמה לימוד חדש ונפלא למד בחייו וכו', וכל זה היא עבודת כל אדם, לעשות תורה מהחיים שלו, כי בידיעתו שעצם החיים היא התורה, ממילא, הם צריכים להיות פרים ורבים לחדש חידושי תורה, הן בפועל ממש כנדרש, והן שכל החכמת חיים שמלקט יום אחר יום, ממה שעובר עליו, הכל הוא מצמיד אל השורש, להבנת המציאות של התגלות אלוקות בזה העולם.
ממני עם כל הלב, אחיך שלמה ברוך.