מכתב קצד
בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ לְסֵדֶר כִּי תָּבוֹא – עֶרְשְׁטֶע טָאג סְלִיחוֹת, כ' אֱלוּל, תשפ"ב.
לִכְבוֹד … שֶׁיִּחְיֶה.
בְּלַיְלָה קָדוֹשׁ וְנוֹרָא זֶה, בּוֹ מִלְיוֹנֵי יְהוּדִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם מִתְעוֹרְרִים מְאֹד מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלֵב הַמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְדִינוֹ הַצֶּדֶק – מִתְרַגֵּשׁ מְאֹד לִקְרַאת הַהִזְדַּמְּנוּת הַנִּפְלָאָה לָבוֹא שְׁעָרָיו בִּסְלִיחוֹת וּבְהִתְרַפְּקוּת מִתְפַּיֶּסֶת עִם בּוֹרֵא עוֹלָם, וְעִם נִשְׁמָתֵנוּ שֶׁבְּעֶצֶם רְצוֹנָהּ הוּא רַק לְהִתְדַּבֵּק בֶּאֱמֶת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ, בָּאתִי בְּכַמָּה שׁוּרוֹת, לְדַבֵּר נִכְבָּדוֹת מִמַּה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לְדַבֵּר בְּכָל יוֹם, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר וְנַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ תָּמִיד אֶת הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית, בִּשְׁבִיל מַה בָּאנוּ לְהַאי עָלְמָא שְׁפֵלָה, וְהַחֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ הָאֲמִתִּי וְהַנּוֹקֵב – מַה רוֹצִים מֵאִתָּנוּ, וְהַאִם אָנוּ מַשְׁלִימִים בְּעֶצֶם חַיֵּינוּ אֶת הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה – לְגַלּוֹת הֲדַר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בָּזֶה שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בְּהַאי עָלְמָא.
וּבְעֶצֶם, מַה שֶּׁאָנוּ לוֹמְדִים לָאַחֲרוֹנָה, בַּסֻּגְּיָה שֶׁל 'הַסְתָּרָה', כָּל זֶה בָּא לָמָּה? לָמָּה ה' מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ מֵאִתָּנוּ? בְּפַשְׁטוּת אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת עֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נט, ב): "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ", אֲבָל בִּפְנִימִיּוּת וּבְדַקּוּת הַהֶרְגֵּשׁ, אָנוּ מְבִינִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁלָּמַדְנוּ, שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה הֲכִי מַסְתִּירָה – מְלֻבֶּשֶׁת תּוֹרָה גְּבוֹהָה מְאֹד, תּוֹרָה שֶׁל דַּעַת אֱלֹקִים, שֶׁעוֹמֶדֶת שָׁם וּמוֹכִיחָה אוֹתָנוּ הֵיטֵב שֶׁנַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲזַי רוֹאִים וּמְבִינִים, שֶׁבֶּאֱמֶת, הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ וְהַהִתְקָרְבוּת שֶׁלָּנוּ אַחַר הַתְּשׁוּבָה, תִּהְיֶה יוֹתֵר גְּבוֹהָה וְאֵיכוּתִית מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁהָיִינוּ לִפְנֵי הַחֵטְא. כִּי עֶצֶם הַחֵטְא הָיָה לָנוּ כְּתַמְרוּר וְסִימָן שֶׁאֵין עֲבוֹדָתֵנוּ שְׁלֵמָה עֲדַיִן, כִּי אִם הָיְתָה שְׁלֵמָה – לֹא הָיָה חֵטְא…
וְכַאֲשֶׁר אָנוּ מְבִינִים זֹאת, אָנוּ זוֹכִים לְהַגִּיעַ אַחַר הַתְּשׁוּבָה אֶל דַּרְגָּה יוֹתֵר גְּבוֹהָה בְּהַכָּרַת הָאֱלֹקוּת, וְזֶה סוֹד "תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה", אֲשֶׁר אָמְרוּ עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא עה:) עֲוֹנוֹת נַעֲשִׂין כִּזְכֻיּוֹת. וְזֶה דָּבָר פֶּלֶא, הַפְלֵא וָפֶלֶא, כִּי אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת דָּבָר כָּזֶה, שֶׁאָדָם יַמְרֶה אֶת פִּי ה', וְכֵיוָן שֶׁהִתְמַלֵּא אַהֲבָה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְרוֹצֶה לַחֲזֹר בַּחֲזָרָה לְמַצָּב שֶׁל "קֹדֶם הַחֵטְא", הוֹפְכִים כָּל הָעֲוֹנוֹת הַחֲמוֹרִים לְמִצְווֹת, לִזְכֻיּוֹת… אֶלָּא שֶׁזֶּה בְּדִיּוּק הָעִנְיָן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם זָכָה לְהָסִיר אֶת הַהַסְתָּרָה, הוּא מוֹצֵא שָׁם אֶת הַתּוֹרָה הַגְּבוֹהָה, כְּמוֹ שֶׁלִּמֵּד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּתוֹרָה נ"ו, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁמִּסְתַּתֶּרֶת תַּחַת הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, הִיא תּוֹרָה גְּבוֹהָה דַּיְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָסִיר אֶת הַהַסְתָּרָה לְגַמְרֵי, אִם אֵינְךָ זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, לֵידַע, שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבַּלְעֲדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁרוֹאִים וְשׁוֹמְעִים בָּעוֹלָם, הוּא הַכֹּל מַמָּשׁ נְשִׁיקַת רוּחַ פִּיו יִתְבָּרַךְ, בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע מִימֵי חַיֵּינוּ, וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהַכִּיר בְּזֹאת, לֹא רַק עַל יְדֵי שֶׁיֹּאמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ בְּפִיו וַיִּלְמַד אוֹתָם וְכוּ', אֶלָּא כָּל מַהוּתוֹ תִּזְעַק עַל הָאוֹר הָאֱלֹקִי הַמֵּאִיר בְּכָל כֻּלּוֹ.
וְזֶה לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת עַל יְדֵי עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וְסִגּוּפִים וְיִסּוּרִים וְכוּ', אֶלָּא בְּפַשְׁטוּת יוּדִישְׁקֵייט, שֶׁאָדָם מַתְחִיל לִשְׂמֹחַ עִם כָּל תְּנוּעָה שֶׁל הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ ה' בָּרוּר בְּלִבּוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמַּמָּשׁ מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הָאוֹר שֶׁמְּסַבֵּב אוֹתוֹ בִּתְמִידוּת, וְאָז יֵשׁ לוֹ חִיּוּת בַּעֲבוֹדַת ה', וְשׁוּם דָּבָר לֹא קָשֶׁה לוֹ, כִּי זוֹ הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ, וּמִישֶׁהוּ מִצְטַעֵר עַל הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ? הַאִם קָשֶׁה לִנְשֹׁם אֲוִיר וְלִחְיוֹת?!
וּבְמַצַּב כָּזֶה, כָּל גִּלּוּי, אֲפִלּוּ הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים שֶׁל גִּלּוּי אֱלֹקוּת וְהַמְלָכַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא אֶצְלוֹ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קיט, קסב): "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב"; כְּמוֹ שֶׁאֶחָד מוֹצֵא אֵיזֶה אוֹצָר, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה הוּא מַמָּשׁ עָשִׁיר, וְאֵין לוֹ יוֹתֵר בְּעָיָה שֶׁל כֶּסֶף, כַּמָּה שִׂמְחָה יֵשׁ לוֹ בִּמְצִיאַת אוֹצָר זֶה?! כְּמוֹ כֵן כַּאֲשֶׁר אָדָם מְגַלֶּה אֶת הָאוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, כַּמָּה שֶׁזֶּה עוֹשֶׂה טוֹב לְאָדָם, כַּמָּה שֶׁזֶּה מְתַגְּמֵל אוֹתוֹ בַּחַיִּים שֶׁלּוֹ, כַּמָּה שֶׁכָּל הָאֹשֶׁר שֶׁלּוֹ תָּלוּי בְּקִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב, אֲזַי הוּא זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה מַמָּשׁ, כִּי כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁלּוֹ נִמְחָקִים לְגַמְרֵי, וְתַחַת זֶה מְקַבֵּל הֲמוֹן זְכֻיּוֹת, כִּי כָּל עָוֹן שֶׁהוּא פּוֹרֵשׂ מִמֶּנּוּ מֵעַתָּה, אֵינוֹ בִּגְלַל שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לִבְצֹעַ אֶת הֶעָוֹן, אֶלָּא מֵרֹב אַהֲבָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִתְבַּטֶּלֶת מִמֶּנּוּ הָאַהֲבָה לְעָוֹן וְלַחֵטְא; זוֹ בְּחִינַת גִּלּוּי הַהַסְתָּרָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים עָלֶיהָ כָּל כָּךְ לָאַחֲרוֹנָה.
וְהִנֵּה אָנוּ אוֹמְרִים בַּסְּלִיחוֹת: 'בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה', כִּי שַׁבָּת הִיא סוֹד תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, וְעַל כֵּן אָנוּ זוֹכִים לְהַתְחִיל סְלִיחוֹת דַּיְקָא מִמּוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאָנוּ מַזְכִּירִים זֹאת בְּעֶצֶם אֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת, כְּדֵי לְהוֹרוֹת מֵאַיִן בָּאנוּ לַסְּלִיחוֹת וּמַה אָנוּ רוֹצִים לִזְכּוֹת בַּסְּלִיחוֹת, שֶׁמִּלְּבַד הַסְּלִיחָה עַל עֶצֶם הַמְּרִידָה בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, אָנוּ רוֹצִים שֶׁיְקָרְבֵנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלָיו עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת, תְּשׁוּבָה שֶׁל אוֹר, תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה גְּמוּרָה, בִּבְחִינַת כָּל מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה, כְּאִלּוּ אָנוּ אַחֲרֵי הַתִּקּוּן הַשָּׁלֵם שֶׁלָּנוּ, וְאֵין לָנוּ עוֹד שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לַחֲטֹא, כִּי אָנוּ כְּבָר לֹא שָׁם בִּכְלָל, וְאַחֲרֵי הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁזָּכִינוּ לָהּ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, אָנוּ פּוֹנִים לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה, וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִקְרַאת יוֹם הַדִּין, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.
אַאַחֵל לְךָ בְּכָל לִבִּי וְנַפְשִׁי, שֶׁתִּזְכֶּה אֶל דְּבֵקוּת גְּדוֹלָה בַּיַּמִּים נִפְלָאִים אֵלּוּ, יָמִים שֶׁל אוֹר וְדַעַת, יָמִים שֶׁל גִּלּוּי הַהַסְתָּרָה הַקָּשָׁה הַזּוֹ, שֶׁאוֹפֶפֶת אוֹתָנוּ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְנִזְכֶּה שֶׁיִּקָּרְעוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ, וְיִקָּרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, וְתִזְכֶּה לְהִכָּתֵב וּלְהֵחָתֵם בְּסִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִים, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מִנָּאֵי אוֹהַבְךָ יְדִידְךָ
שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ בְּלוֹי