מכתב קצו
פיה פתחה בחכמה
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מוֹצָאֵי־שַׁבָּת־קֹדֶשׁ לְסֵדֶר וַיֵּלֶךְ, ו' תִּשְׁרֵי, תשפ"ג.
לִכְבוֹד …. שֶׁיִּחְיֶה.
בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ הַזּוֹ, לָמַדְנוּ אֶת הַפָּסוּק שֶׁעָלֶיהָ הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים זְמַן רַב: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (דברים לא, יח), וְרַבֵּנוּ זַ"ל מְפָרֵשׁ, וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר – שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ תִּהְיֶה נִסְתֶּרֶת, שֶׁזֶּה סוֹד הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, בִּזְכוּת הַלִּמּוּד שֶׁלָּנוּ, בָּחַרְתִּי בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית הַזּוֹ, לְדַבֵּר עַל הַקֶּטַע הַזֶּה בָּרַבִּים, וּתְהִלָּה לָאֵל, הָיוּ דִּבּוּרִים נִפְלָאִים, שֶׁזִּכָּה אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּזְכוּת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְהַלְוַאי שֶׁיִּכָּנֵס בָּנוּ הָעִנְיָן הַזֶּה, לִרְאוֹת לַעֲצֹר בַּזְּמַן אֶת הֶעָבָר וְשָׁנָה נַעֲשֶׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, שֶׁלֹּא נַגִּיעַ לְהַסְתָּרָה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה, שֶׁהִיא הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם נִדְנוּד חֵטְא, וְחוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל טוֹב, וְאֵין בּוֹ שׁוּם דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּנּוֹת אוֹ לְתַקֵּן, רַחֲמָנָא לִיצְלָן.
וְרַבֵּנוּ מִתְבַּטֵּא עַל זֶה: 'כָּל הַדְּרָכִים דּוֹמוֹת לוֹ כְּמִישׁוֹר', כְּמוֹ שִׁכּוֹר, שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל אֶת הַבִּטּוּי הַזֶּה, כִּי הִנֵּה שִׁכּוֹר גַּם הַדְּבָרִים שֶׁהוּא חָזָק בָּהֶם – לֹא מְעַנְיֵן אוֹתוֹ כְּלוּם, הוּא כְּמוֹ יָשֵׁן וְרָדוּם בְּשִׁכְרוּתוֹ, כָּךְ הָאָדָם שֶׁכְּבָר נִמְצָא בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה – הוּא לֹא אִכְפַּת לוֹ כְּלוּם, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, כָּךְ שֶׁגַּם אֵינוֹ נָחוּץ בְּעַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, וְזֶה תְּחִלַּת נְפִילָתוֹ וִיצִיאָתוֹ מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר תִּקּוּנוֹ הוּא לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ תּוֹרָה שָׁם, גַּם שָׁם בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה – מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְזֶה דָּבָר נִפְלָא מְאֹד מְאֹד, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכִים בַּחַיִּים עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא הַמָּעוֹז וְהַמִּפְלָט מִכָּל הַהַסְתָּרוֹת, גַּם מֵהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, וְגַם מֵהַהַסְתָּרָה עַצְמָהּ, כִּי הִיא קוֹרֵאת וּמַכְרֶזֶת וּמוֹכִיחָה אֶת הָאָדָם, וְאִם הוּא מְסֻגָּל לְהַקְשִׁיב לְדַעַת הַתּוֹרָה, שֶׁעֶצֶם הַיְּדִיעָה שֶׁיֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַצָּב וְעִנְיָן – זֶה הַגִּלּוּי שֶׁמֵּעִיף לְגַמְרֵי אֶת הַהַסְתָּרָה, וּמֵבִיא אֶת הָאָדָם סָמוּךְ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמַּמָּשׁ מְחַכֶּה לוֹ וּמַמְתִּין וּמְצַפֶּה לוֹ שָׁם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרוֹת.
וּמַמְשִׁיךְ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהַתּוֹרָה: וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שָׁם לא): "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה", שֶׁעַל יְדֵי הַחָכְמָה וְדַעַת הַנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְגַלִּין הַהַסְתָּרוֹת, וְעוֹשִׂין מֵהֶם תּוֹרָה, כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה "פִּיהָ פָּתְחָה", הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קָמַיְיהוּ, שֶׁהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ פּוֹתַחַת פִּיהָ וּמוֹכִיחָה אוֹתָן, כַּנַּ"ל – כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר קֹדֶם, שֶׁהַתּוֹרָה בְּעֶצֶם מוֹכִיחָה תָּמִיד אֶת הָאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁדִּבַּרְנוּ מִזֶּה, שֶׁאֲנָשִׁים לֹא שׁוֹמְעִים אֶת הַכָּרוֹז שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מֵחֲמַת כָּל הָרְעָשִׁים שֶׁל הָרֶקַע, אֵלּוּ שֶׁבָּאִים מֵהַהַסְתָּרָה, שֶׁנּוֹצְרָה מֵחֲמַת הָעֲוֹנוֹת, מֵחֲמַת הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר אָדָם מַסְכִּים לִשְׁמֹעַ, הֲרֵי שֶׁהַתּוֹרָה פּוֹתַחַת אֶת פִּיהָ, כִּי קֹדֶם לָכֵן, הָיָה נִדְמֶה הַדָּבָר כְּמוֹ שְׁתִיקָה, שֶׁאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת כְּאִלּוּ, כִּי דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמַע וְנִתְקַבֵּל אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי אֵינוֹ נִשְׁמַע לְאָדָם, כִּי גַּם אִם הִיא מוֹכִיחָה תָּמִיד, אֲבָל אִם אֵין מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ בִּכְלָל, אֵיזוֹ תּוֹכֵחָה הִיא זוֹ?!
אֲבָל פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה, כְּשֶׁאַתָּה מַסְכִּים לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵי הַחָכְמָה שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אַחַר הַפְּתִיחָה, אַחַר הַהֲבָנָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן תּוֹרָה שֶׁפּוֹתַחַת אֶת פִּיהָ, וּמַה בְּפִיהָ? חָכְמָה! דַּעַת! אֵיזֶה דַּעַת? לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר מַמָּשׁ, וּבְכָל מַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, אֲפִלּוּ שֶׁל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ שָׁם צֵרוּפִים מְעֻרְבָּבִים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁעָלֶיךָ לְסַדְּרָם הֵיטֵב מֵחָדָשׁ, עַד שֶׁיִּצְטָרְפוּ מֵחָדָשׁ כְּאוֹתִיּוֹת מְאִירוֹת, שֶׁאָדָם יֹאהַב אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא יַעֲשֶׂה מֵהַתּוֹרָה פְּתַיּוּת, כִּי הַתּוֹכֵחָה שֶׁל הַתּוֹרָה נִכְנֶסֶת בְּלִבּוֹ: לָמָּה אַתָּה אוֹהֵב אֶת הַשְּׁטוּתִים וְהַהֲבָלִים? הֲלוֹא הַחָכְמָה הִיא טוֹבָה בַּעֲבוּרְךָ, וְכַאֲשֶׁר מֵבִין אֶת הַחָכְמָה הַזּוֹ, שֶׁיֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, אֲזַי יֵשׁ 'פְּתִיחַת פֶּה הַתּוֹרָה', וְשׁוֹמְעִים אֶת הַתּוֹכֵחָה שֶׁלָּהּ, וְאָז אָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, אַשְׁרֵנוּ וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ.
הִנֵּה בָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, אָז יֵשׁ שֶׁקֶט קָדוֹשׁ בָּעוֹלָם, הַנְּשָׁמוֹת שׁוֹמְעוֹת אֶת הָאוֹר הָרוּחָנִי מְדַבֵּר לְתוֹכְכֵי תּוֹכִיּוֹתָם, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַקְשִׁיב לַטַּהֲרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּשְׁפַּעַת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, זֶהוּ הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וְהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם, אַחַר הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.
כִּי מִי שֶׁלֹּא זָכָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַתִּשְׁעָה יָמִים – יָכוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְהִתְעוֹרֵר כָּל כָּךְ בִּתְשׁוּבָה, עַד שֶׁכָּל הַהַסְתָּרוֹת נוֹפְלוֹת מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אָנוּ זוֹעֲקִים בְּמַר נַפְשֵׁנוּ עַל כָּל חֵטְא וְחֵטְא, וּמִתְוַדִּים מְאֹד עַל כָּל עִנְיָן וְעִנְיָן שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְתַקֵּן, וְאָז אֵין שׁוּם הַסְתָּרָה כְּלָל, כִּי הַכֹּל גָּלוּי לָנוּ, וְאֵינֶנּוּ מְתָרְצִים אֶת עַצְמֵנוּ כְּלָל עִם הֶתֵּרִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים, אֶלָּא אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת סְמוּכִים בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, בְּלִי שׁוּם הִתְרַחֲקוּת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְדַעַת קְדוֹשָׁה וְנִשְׂגָּבָה מְאֹד, דַּעַת כָּזוֹ שֶׁהִיא – לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה יָרַדְנוּ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּגִין דְיִשְׁתְּמוֹדָעִין לֵיהּ, בִּשְׁבִיל שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ…
וּמַהוּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם לֹא לְגַלּוֹת וּלְהַחְזִיר אֶת הַהַסְתָּרוֹת אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנָּבִין הֵיטֵב, שֶׁאַף שֶׁאָנוּ חָשַׁבְנוּ שֶׁהִתְרַחַקְנוּ מְאֹד מֵאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, אֲבָל עִם זֹאת, עוֹמֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְצַפֶּה לָנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא 'מִתְלַבֵּשׁ' בְּכָל אֵלּוּ הַהַסְתָּרוֹת, בְּכָל אֵלּוּ הַמְּנִיעוֹת, כְּדֵי לְהוֹרוֹת לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, אַף שֶׁהִתְרַחַקְנוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ.
שָׁבוּעַ טוֹב וּמְבֹרָךְ, שָׁבוּעַ שֶׁתִּזְכֶּה לְקַבֵּל בּוֹ אֶת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה.
מִנָּאֵי אוֹהַבְךָ יְדִידְךָ – שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ בְּלוֹי