מכתב רב
הרצון והאמת
בעזרת השם יתברך, יום שני לסדר "זאת חוקת התורה", א' דראש חודש תמוז תשפ"ג.
לכבוד אהובי היקר, חמדת לבבי, האברך החשוב …. שליט"א.
מאד שמחתי שהייתי במחנינו, וזכיתי לראותך בתומתך, משתוקק לילך בדרך התם והפשוט שקבלנו בזכויות של חנם בדור היתום הזה, והבטחתי לך, שאמשיך בעסק המכתבים, ולא הצלחתי, בצוק טרדת וחולשת הימים, לפנות אל הענין הנשגב הזה, שהוא דווקא עולם הנצח שלנו, ועולם הארעי מסית את מיקוד המחשבה, להתעלם מחובת כל היצורים, שהיא לדבק את עצמנו בהשם יתברך בתמידות עצומה, והכל מתוך ישוב הדעת ורצונות טבעיים להמשך אחר האמת שיש בעולם.
אהובי אחי, זה עידן שלא למדנו ולא דיברנו בעסק הקדוש שלנו, שהוא עסק שמניב רווחים גדולים מאד, כי כאשר שנים מתקשרים בקשר אחד לדבר נוראות נפלאות מהעצות של הצדיק והרבי האמת, נעשה אור גדול בעולם, והרווחים מזה הם, שהנשמה מתחילה להתעורר אל השם יתברך, ויש תשוקה גדולה ללמוד ולדעת את כל התורה כולה, כל מה שהוא מגלם את דבר הוי"ה בעולמו, זהו תחום ההתעניינות שלי, כל סוגיה בתורה כל הלכה, כל דיבור של אמת ואמונה שיכול להאיר את הנפש, הרי שצריך לעסוק בזה כמו עסק, ברצינות של בעלי עסקים, שאינם מזניחים את עניינם אף יום אחד, ואף בלילה, בשוכבם על משכבם ליבם הומה אל עניינם, ואין להם בעולמם מהות אחרת מלבד עסקם, שהוא כל חיותם. יותר ויותר מזה, צריך שנרגיש אנחנו, כאשר אנו עוסקים בעסק הקדוש שלנו, בהארת האמת והאמונה, ברצונות אמיתיים לדבקות הבורא, עלינו להבין, כי זו תכלית בריאת האדם, זה אינו שייך לחסידות שלנו, לרצון שלנו לדבר את הדיבורים שלנו, באותם רגעים שאנו עוסקים בלימוד הספר הקדוש, או שאר עצות קדושות, אנו צריכים להרגיש כאילו אנו נכנסים להיכל קדוש ונורא מאד, ובו מפשיטים מאתנו את כל המחלצות הבלתי טהורות שהלבשנו על עצמנו ימים ושנים, ואנו מתרגשים לקראת ניקוי כללי של כל המהות שלנו, והרבי האמת מלמד אותנו איזה דיבור, שצריך להעסיק את מחשבתנו בו, לחיות את החיים על ידו ועל פיו, אשר על כן, כל לימוד ולימוד יהיה טבילה בים של נקיון וטהרה, וכל החושך שיש על הנפש יקבל אור בהיר שיסלק כל מיני חושך מן החיים.
ומן היחס אל כלליות העסק, נשוב ונדבר על העסק עצמו, בראש ובראשונה עלינו לדעת את מעלת הרצון, וביותר כשהוא עם אמת, כשאדם אומר, הלואי והייתי יודע את כל התורה, צריך לבדוק בעצמו, האם הוא באמת רוצה לדעת את כל התורה, האם הוא באמת רוצה שיהיה לו מח נקי, האם הוא באמת מתענג במציאות השם, האם האמונה היא החיים שלו. אחרי שהרצון שלו מבורר, זיכוך אחר זיכוך, וגם זה אפשר לעשות בהתבודדות ובשפיכת נפש להשם יתברך, שנזכה שיהיה הרצון אצלנו אמיתי, ואחר שהרצון אמיתי, הבקשה על הדברים האלו שרוצה היא באופן אחר לגמרי, כי הוא רוצה באמת, אז הוא מבקש את השם יתברך באמת, וכשמבקשים את השם יתברך באמת – מתקיים הפסוק: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת", וזוכים כאן לשני דברים, גם לזכות לזכות הגדולה והנוראה הזו – שה' יהיה קרוב אלי, בבחינת "וקרוב אלי בקראי אליו", ואחר כך יש תנאי של יקראוהו באמת, שזוכים לזכך את האמת, לקרוא עם אמת לבקש את האמת, ולזכות אל האמת.
ומהי האמת, האמת היא שהאדם יהיה באמת דבוק באלוקיו תמיד, שירצה לעשות את רצונו של הקב"ה תמיד, ולא תמיד רצון הקב"ה עולה בקנה אחד עם הסביבה, ועם כל מה שעובר על האדם, והוא נצרך ונדרש להכריע בסוגיות החיים, ממש כמו צדיק שמעבירים לפניו את בעיות הדור, ואז אין עצה אחרת, כי אם לשפוך הנפש לגמרי להקב"ה, מתוך ידיעה שאין אנו יודעים כלל, ואין לנו יכולת לדעת את הדרך שלנו, לולא עזרתה לנו.
אקוה שדיבורים אלו יחיו אותך, ויהיה קץ וסוף לפירוד שנכפה עלינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו, להתעסק מאד בעבודת השם ולשמוח כל ימינו.
הכותב וחותם בלב נשבר ונדכא
אחיך אוהבך ידידך נצח
שלמה ברוך