השיב את חמתי
לִמֵּד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: מִדַּת הַדִּין – הַנּוֹרָאָה שֶׁבְּהַנְהָגַת ה' אֶת עוֹלָמוֹ, כְּשֶׁהִיא בְּתוֹקְפָהּ וּבִגְבוּרָתָהּ, לִפְנֵי עָצְמָתָהּ מִי יַעֲמוֹד? אָדָם שֶׁיַּד מִדַּת הַדִּין פָּגְעָה בּוֹ, הוּא נִמְצָא בְּסַף הַחִדָּלוֹן הַגָּמוּר, ה' יִשְׁמֹר. הַדִּינִים הַקָּשִׁים מִתְגַּבְּרִים וְהֶסְתֵּר הַפָּנִים אוֹפֵף אֶת סְבִיבַת הָאָדָם שֶׁעָלָיו הַדִּינִים שׁוֹרִים. מַה הֵם דִּינִים? דִּינִים הֵם תּוֹצָאָה מֵהַסְתָּרַת פְּנֵי ה', כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְנֻתָּק מֵהַשֵּׁם – דִּינִים שׁוֹרִים עָלָיו, וּמִדַּת הַדִּין רוֹצָה לְכַלּוֹת אוֹתוֹ. אֲבָל הִיא לֹא מְסֻגֶּלֶת לַעֲשׂוֹת זֹאת לְגַמְרֵי, הַקִּיּוּם הַמְּבֻסָּס עַל רָצוֹן ה' – גָּדוֹל הֵימֶנָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה ט' ע"א): 'חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים'.
זֶה כַּאֲשֶׁר הַמְּדֻבָּר בְּמִדַּת הַדִּין הָרוּחָנִית מִלְמַעְלָה, אֲבָל לָאָדָם הַתַּחְתּוֹן נִיתְּנוּ כּוֹחוֹת הַרְסָנִיִּים, שֶׁעִמָּם הוּא יָכוֹל גַּם יָכוֹל לְכַלּוֹת אֶת הָאָדָם הָאַחֵר, לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי – בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. מִצַּד שֵׁנִי, כַּאֲשֶׁר אָכֵן מִתְרַחֶשֶׁת מִדַּת הַדִּין בִּלְתִּי נְעִימָה כָּזוֹ, אֲשֶׁר מְקוֹרָהּ בְּיַד אָדָם, הַקָּרְבָּן זוֹכֶה לְאֵיזוֹ שֶׁהִיא טוֹבָה עַל יְדֵי זֶה, כִּי אָז – מִדַּת הַדִּין הָרוּחָנִית, הַמְקוֹרִית מִלְמַעְלָה, פָּשׁוּט מִסְתַּלֶּקֶת מִן הָאָדָם. הִיא אוֹמֶרֶת: אוֹ אֲנִי, אוֹ אַתֶּם… וְאַתֶּם – עוֹשִׂים אֶת זֶה יוֹתֵר טוֹב!
הַסִּבָּה לְכָךְ, כִּי מִדַּת הַדִּין בִּרְצוֹתָהּ לְכַלּוֹת אֶת הָאָדָם – 'סוֹמֶכֶת' יוֹתֵר עַל הָרוֹדֵף, שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנָּה, כִּי בְּעוֹד שֶׁהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְכַלּוֹת אֶת הָאָדָם – הָרוֹדֵף הָאֱנוֹשִׁי יָכוֹל גַּם יָכוֹל. זוֹ הַסִּבָּה, שֶׁלִּפְעָמִים צַדִּיק – שֶׁחָשׁ אַחֲרָיוּת עַל הָעוֹלָם, פּוֹתֵחַ בְּמַחֲלֹקֶת בִּלְתִּי מוּבֶנֶת לִכְאוֹרָה עַל צַדִּיק אַחֵר, מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהַצִּילוֹ מִיָּדָהּ הַקָּשָׁה שֶׁל מִדַּת הַדִּין. וְהוּא, בְּאַהֲבָתוֹ, עוֹשֶׂה אֶת הַמַּחֲלֹקֶת הַזּוֹ בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה וּבְרַחֲמִים אֲמִתִּיִּים.
כָּךְ גַּם עָשָׂה פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, עָלָיו נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי", הוּא פָּעַל לְפִי הַכְּלָל הַזֶּה – לְהָשִׁיב אֶת חֶרֶב חֲמַת ה' לִנְדָנָהּ, בְּמַעֲשֵׂהוּ הַגָּדוֹל הוּא סִלֵּק אוֹתָהּ מִדַּת הַדִּין שֶׁרָצְתָה לְכַלּוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן מֵעִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי, כִּי מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אָז הָיָה לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר כְּלָיָה גְּמוּרָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן. פִּנְחָס, תָּפַשׂ אֶת הַשּׁוֹר בְּקַרְנָיו וְעָצַר אוֹתוֹ לְגַמְרֵי.
הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ אֶת מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל פִּנְחָס, כְּדֵי לְהוֹרוֹת לָנוּ אֶת הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשָׂה לִכְלָל יִשְׂרָאֵל, לִגְרֹם לָהֶם אֶת סִלּוּק אִיּוּם הַכְּלָיָה הָאֲיֻּמָה, כִּי כָּאָמוּר, מִדַּת הַדִּין 'סָמְכָה' עַל פִּנְחָס שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה אֶת זֶה יוֹתֵר טוֹב, וְהוּא פָּשׁוּט הֵנִיחַ מִיָּדָהּ אֶת הַחֶרֶב הַקָּשָׁה – לְכַלּוֹת עַם שָׁלֵם, הָיֹה לֹא תִהְיֶה.
כַּאֲשֶׁר לִמֵּד מוֹהֲרָא"שׁ זי"ע אֶת הַתּוֹרָה הַזּוֹ בָּרַבִּים (בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת פִּנְחָס, שְׁנַת תשס"ט) אָמַר, כִּי צָרִיךְ לִלְמֹד מֵהַתּוֹרָה הַזּוֹ שְׁנֵי לִמּוּדִים עֶקְרוֹנִיִּים, לִמּוּד אֶחָד – הַזְּהִירוּת הַמֻּפְלֶגֶת הַנִּדְרֶשֶׁת לָנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַשְׁפָּעָתָם הַלֹּא־טוֹבָה שֶׁל אֲנָשִׁים, הֵם יְכוֹלִים לַהֲגוֹת אֶת עוֹבֵד הַבּוֹרֵא מִמְּסִלַּת דְּבֵקוּתוֹ. עַל יְדֵי מִדַּת הַדִּין שֶׁלָּהֶם, לֵיצָנוּתָם וְהַקֵּירוּר שֶׁהֵם נוסכים בָּאִישׁ הַתֻּמִּים, הֵם פָּשׁוּט יְכוֹלִים לַהֲרוֹג אוֹתוֹ רוּחָנִית. זְהִירוּת.
הַלִּמּוּד הַנּוֹסָף – צַדִּיקִים, אֵלּוּ שֶׁנִּרְאִים כָּמוֹנוּ, אֲנָשִׁים, שֶׁחַיִּים חַיֵּי גֶּשֶׁם כָּמוֹנוּ – הֵם מַמָּשׁ לֹא כָּמוֹנוּ, הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּהֶם אֲחֵרוֹת לְגַמְרֵי, הַצְּעָדִים שֶׁלָּהֶם גַּם כֵּן. אִם אָנוּ נִתְקָלִים בְּמַהֲלַךְ הַהִסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית, בְּמַחֲלוֹקוֹת לֹא מוּבָנוֹת, הַנִּרְאוֹת כְּחֹסֶר טוֹב חָלִילָה, דְּעוּ לָכֶם יְהוּדִים, הַצַּדִּיקִים פּוֹעֲלִים גַּם אָז אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, הֵם מַצִּילִים אֶת אֵלּוּ שֶׁכִּבְיָכוֹל נִפְגָּעִים עַל יָדָם מֵהַגָּרוּעַ מִכֹּל.
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לָנוּ אֶת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה אֵלָיו וְאֶל עַמּוֹ וְאֶל צַדִּיקָיו, וְנִהְיֶה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת.
(עַל פִּי לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רמא; תּוֹךְ הַנַּחַל פָּרָשַׁת פִּנְחָס תשס"ט)