בעזרת השם יתברך, יום שלישי של סליחות, כ"ו אלול תש"פ.
לכבוד אהובי אחי ורעי היקר, אשר יחדיו נמתיק סוד, מוהר"ר… שיחי'.
אני מבין את עומק צערך שלא זכינו שיכנסו אנ"ש אל עיר אומין יצ"ו ובתוכם אתה, למרות שהיה לך כיסופים וגעגועים עליונים לזה, אך אני מחוייב להזהיר אותך שאין שום היתר וצד היתר להיות בעצבות על זה, חס ושלום, ואף שאנו מקווים שתתבטל הגזירה -אך אין שום היתר להיות עצוב ומוזנח בעת שהמלך ה' מבקש אותנו אל אור ועול מלכותו בהאי יומא דדינא רבה דא יומא דראש השנה, שכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, והלב צריך להיות דבוק בהשם יתברך בתכלית הדבקות, ואתה שלא זכית בפועל ממש לבוא אל עיקר ותכלית שלמות הקיבוץ שהוא בר"ה באומן, אתה מחוייב למצוא עוד עצות ודרכים איך להיות בשמחה ממש, כאילו היית בפועל ממש, כי זהו רצון השם יתברך, וכך לימד אותנו רבינו ז"ל – שלא ליפול משום דבר שבעולם.
אחי היקר, בעידן טרוף כזה, שכל העולם מתמודד עם דברים שאינו מבין בהם, עלינו לשבח לאדון הכל שיש לנו את השם יתברך, שאנו יודעים מי מנהיג את העולם, וזהו הסוד של ראש השנה, להחדיר בתוך הלב את אמתת הענין הזה, שאין שום מציאות מבלעדיו יתברך כלל, וכל מה שקורה בעולם בגשמיות וברוחניות, הכל בא מאלוקות, ועלינו רק להרים עינינו ולראות את מלכותו של הקב"ה בכל פרט ופרט אשר מלכותו בכל משלה, והנה אנו אומרים בראש השנה: "וישמעו רחוקים ויבואו ויתנו לך כתר מלוכה", שמצד אחד עלינו להיות כמו אותו יחיד ששב שמוחלין לכל העולם כולו, כמו שאמרו רז"ל, וממילא ישמעו רחוקים ויבואו, וכמו שאומר רביז"ל בתורה רפ"ב שעל ידי שמלמדים זכות על הרשע, הופכים אותו ללא רשע כלל, ואם אנו נמליך את הקב"ה כל כך בהידור ובשלימות, על ידי זה נוכל להמליך את הקב"ה על כל אבר ואבר שבנו, ובזה נמשיך השפעה רוחנית על העולם ואז וישמעו רחוקים ויבואו.
ואולי אנחנו הרחוקים הללו, שעבר עלינו מה שעבר, ואנו כבר מאבדים את חוש השמיעה לשמוע את קול הקריאה שקראו לנו והשביעו אותנו תהי צדיק ואל תהי רשע, ועכשיו אנו רדומים לגמרי, ועלינו להתחזק מאד בהמלכה הזו, שהרחוקים שבנו, הצדדים האפלים שלא מוארים עדיין, יזכו אל ההמלכה הזו, שיתחילו לשמוע, ואז יבואו כולם להתתקן ולקבל את האור הגדול של מלכות ה' המאירה לארץ ולדרים עליה ברחמים.
בשלהי אלול, אז אנו רואים שאין לנו כלום כי אם רחמי ה' המרובים, וכבר מעכשיו צריך למסור בידו יתברך את ענין ר"ה, כי לו משפט המלוכה, והוא זה שמזכה אותנו להתקרב אליו יתברך, היינו שיש ענין של כוחי ועוצם ידי ברוחניות, שאדם עושה פעולות מסויימות, וכשלא הועילו לא להתקרב להשם יתברך, הוא נשבר לגמרי, כי עיקר הענין הוא לעבוד את השם יתברך עם השם יתברך, שהוא בעצמו ישמור אותנו מכל רע, וצריך לזכור זאת בכל רגע ורגע, שאין לנו שום אפשרות כלל כי אם השם יתברך, אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, וזה בכל יום ויום מחדש ממש, שאדם רואה בעצמו שכל כך הרבה שנים הוא נאבק למען הקדושה, ומוצא את עצמו בסוף הימים הללו, אותו דבר כמו מקודם, והוא לא מבין למה אין הקב"ה מקבל את מנחתו, כביכול, אבל אם היה יודע להכניס את הקב"ה בחייו, אף בתשובתו וסליחתו ועבודת אלול וימי תשרי – הכל היה בענין אחר לגמרי.
ואת הדבר הזה אתה צריך לשנן לעצמך כעת, שאחר כל הטרחות ואחר כל המניעות – לא עלה בידך וביד כל רוב רובם של אנ"ש חסידי ברסלב להוציא מהכח אל הפועל את ענינם – לבוא לרביז"ל על ר"ה, ויש כאלו ששפכו על זה הון רב כל כך, ומדברים על סגר מוחלט, ומה עושים? מתחזקים ברצון! כמו שבאר בארוכה מוהרנ"ת הקדוש זי"ע בהלכות ערב הלכה ג', שכנגד כל המניעות, אין דבר העומד בפני הרצון, שאי אפשר למנוע מהאדם את הרצון, ומי יודע מה עשו בשמים הרצונות והגעגועים של כל כך הרבה יהודים אל הקדושה, אשרי להם.
אבל עיקר הדבר, לזכור שרצון השם הוא לטובה ממש, וצריך להסכים עמו בכל פעם, ולא להשבר כלל מהבחירה שבחר ה' איפה נהיה, ואיך יהיה הרקע של החיים שלנו, כי כך רוצה אותנו השם יתברך, ומשם דייקא הוא רוצה את עבודתנו, עבודת הקודש של "קרבת אלקים לי טוב", ואשרי האדם הזוכה לזכור זאת בכל עת, שאז לא ישבר מאף דבר שבעולם.
היה חזק בדעתך לעבור את ימי ר"ה הקדושים במוחין חדשים, בשמחה רבה ובמחשבות קדושות, ובטח תדחוף את ראשך בין חסידי ברסלב ותתפלל עמהם יחד בראש השנה, ואז תדע שהיית אצל הצדיק האמת בר"ה, והבחירה בידך איך לקבל את המציאות, וכל תיבה ותיבה של תפילות ר"ה הן אור גדול על נשמתך, ואל תכניס בדעתך לרגע אחד איזה צער או עצב על כל הענין הזה, כי רצון השם יתברך נעלם מאתנו, והוא בודאי עושה מה שעושה לטובה, מה שאין לנו שום השגה בזה.
ואני מאחל לך כתיבה וחתימה טובה, ובודאי אזכירך לטובה בערב ראש השנה בציון רביז"ל.
שלמה ברוך בלוי