בעזרת השם יתברך, יום שלישי לסדר האזינו, יום רביעי של עשרת ימי תשובה, תשפ"א.
לכבוד אהובי ורעי היקר, האברך המשתוקק להתקרב אליו יתברך, ויהי רצון שנזכה לזה באמת – מוהר"ר ר' … שליט"א.
הנה עברו הימים המאירים, ובאנו לביתינו לשלום, וצריך להיות רק בשמחה עצומה על כל מה שהיה, ולחשוב תמיד איך אפשר להגדיל השמחה, אם על ידי מציאת נקודות טובות בכל מה שאנו זוכים לחטוף בהאי עלמא, כי עצם השמחה מורה, שיש לנו אמונה, שכל דבר טוב שאנו עושים – חשוב אצלו יתברך, וככל שאנו שמחים בזה יותר – יש לנו אמונה יותר, ולהיפך, חלילה וכו', לכן אמר רביז"ל, שעיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות, ולפעמים הוא פלא גדול, שאדם אומר כמה פעמים ביום ברכות המצוות – אשר קדשנו במצוותיו וצוונו וכו', ואין לבו מקשיב למה שמוציא מפיו, כי אם היה חדור באמת בכוונה אמיתית, וחושב על המלים הללו, אשר קדשנו, היינו שכעת אחר שהנחתי תפלין אני קדוש, ולכל זה זכיתי בזכויות של חנם, כי מה הייתי עושה אם לא הייתי מניח תפילין, חס ושלום? או טלית? או שאר מצוות. ועל כן עיקר התשובה היא לשוב באמת אל התורה, היינו אל האמונה השלימה, שיש תורה אמיתית, ויש מצוות אמיתיות, ואני שייך לזה, והיא נחלת חיי, שאני זוכה לדעת ממנו יתברך, ואני מקיים את מצוותיו בתמימות ובפשיטות, ועלי לרקוד על זה.
אחי, יוצא לפי זה הנהגה חדשה של עשרת ימי תשובה, שאנשי העולם רגילים להוסיף ענינים קדושים, אשרי חלקם, ויש המון שיחות של משגיחים ומשפיעים, והכל נורא ונפלא מאד, ישראל קדושים, כולם רוצים להתקרב ולנקות את החיים שלהם על ידי תשובה וכו', אבל יש כאן עבודה חזקה של שמחת המצוות, להתנהג בפשיטות גמורה תמיד, ולעשות מה שעושים כבר ממילא עם כל הלב והמוח והדעת, והעיקר שמחה וסיפוק שאני זוכה לעשות את רצונו של הקב"ה, שאני זוכה להיות בכלל אלו ששומרים את התורה והמצוות, והשמחה הזו מעלה נחת רוח גדולה בשמים, והאריז"ל גילה לאיש סודו, שכל מה שזכה למדרגות הנוראות שלו היה, כי היה שמח על קיום כל מצוה ומצוה כעל כל הון דעלמא, עיין בזה בהקדמת ספר החרדים, ומוהרא"ש זי"ע היה חוזר על זה פעמים רבות, כידוע.
ומי יודע אם כל החטאים שלנו ומניעת קיום המצוות כראוי לא באו אלא מחמת מניעת השמחה, שאז נאלצנו לחפש את השמחה במקומות אחרים, שלבסוף הביאו לנו עצבות והפך השמחה, כי כך טבעם של כל הבלי העולם, שאם הם עושים טוב לאדם לשעתם ומקומם, מיד הם פגים כענן בוקר, ומותירים המון ריקנות בלב, שזו הסיבה להתפשטות מחלות הנפש והדכאונות הנפוצות מאד בעולם המודרני, והם כולם מחפשים אושר, יום אחר יום, בכל מיני אופנים, ויש כאלו שמרוב יאוש, כבר פונים לכל מיני תורות רוחניות מהמזרח וכו', והם צודקים,לכאורה לפי מצבם, כי בלי רוח – אין שמחה בעולם. ותחשוב אחי, שאת כל זה יש לנו בתורה ובמצוות, ובכח הדיבור שלנו שהוא התפלה, שזו מתנה נפלאה בפני עצמה, שאנו יכולים לדבק את עצמנו בו יתברך כראוי, בכל מקום שנהיה שם, ובכל מצב שנהיה נתונים בו, ובכל מה שיעבור עלינו, מיד אנו פותחים את פינו ומדברים אל ממציא כל הנמצאים, יתברך שמו, שאין עוד מלבדו ממש, ולדעתי, זו שלימות התשובה של עשרת ימי תשובה, שאנו יכולים להיות חדשים לגמרי, אם פשוט נתחיל לחיות בשמחה עצומה, לייקר ולכבד את המצוות שאנו עושים ממילא, שזה סוד מציאת הנקודות הטובות שהזהיר על זה רביז"ל בתורה אזמרה, כי כשאדם מחשיב את הנקודות טובות שלו, אזי הוא מרגיש שזה הטוב האמיתי, והוא מסגל לעצמו עוד טוב ועוד טוב, והוא שמח ומרוצה מכל מה שעובר עליו, כי החיים שלו מקבלים משמעות.
הנה הימים הקדושים הללו הם ימים משפיעים על כל השנה, ועלינו לשבח לאדון הכל שיש לנו חלק באור הזה של התשובה, שאנו רוצים לעשות רצונו יתברך באמת, ואף שכל השנה לא עשינו כך, ולא התנהגנו כראוי, אבל כעת אנו מגלים את פנימיות הרצון הקדוש של הנקודה הקדושה היהודית שבנו, אשרי העם שככה לו.
היה חזק במדת השמחה, שהיא מביאה בלי סוף ישועות לאדם.
מנאי אוהבך
שלמה ברוך בלוי