{צוואת הריב"ש סימן טו – יִזָּהֵר בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה בַּעֲבוֹדָתוֹ}

סִימָן טו

קֹדֶם כֹּל יִזָּהֵר בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁיְּהֵא בִּלְתִּי פְּנִיָּה, חַס וְשָׁלוֹם, וְלָזֶה צָרִיךְ הִתְחַכְּמוּת גָּדוֹל, עָמוֹק עָמוֹק מִי יִמְצָאֶנָּה, אִם כֵּן, אֵין בְּרֵירָה רַק לִהְיוֹת דָּבָר זֶה לְזִכָּרוֹן תָּמִיד, אַל יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד, וְהוּא דָּבָר הַפּוֹסֵל בְּהֶסַּח הַדַּעַת. זֹאת וְעוֹד שֵׁנִית, לִיזָּהֵר בִּטְבִילָה בְּכָל עֵת, וּלְכַוֵּן בַּמִּקְוֶה הַכַּוָּנָה הַשַּׁיָּכָה לַמִּקְוֶה. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק, לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מֵעַצְבוּת, וְיִהְיֶה לִבּוֹ שָׂמֵחַ בַּה'.

*

רַבֵּנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, מְגַלֶּה לָנוּ בִּסְעִיף זֶה שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת עִקָּרִיּוֹת בִּקְנִיַּת הַקְּדֻשָּׁה, וְהֵם תְּנָאִים מַקְדִּימִים לְכָל הָרוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ, וְזוּלָתָם אִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, קֹדֶם כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, צָרִיךְ לִלְמֹד אֶת הַהַקְדָּמָה הַנְּחוּצָה בְּיוֹתֵר שֶׁמְּאֹד יִזָּהֵר בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה בַּעֲבוֹדָתוֹ – שֶׁיְּהֵא בִּלְתִּי פְּנִיָּה, חַס וְשָׁלוֹם – וְלֹא רַק שֶׁהַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה לְשֵׁם־שָׁמַיִם, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִּהְיֶה תְּנוּעָה אַחַת עִם פְּנִיָּה [כְּמוֹ שֶׁבָּא הֶדְגֵּשׁ הַלָּשׁוֹן "בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה"], וּלְשׁוֹן 'פְּנִיָּה' הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי בָּזֶה שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזוֹ תְּנוּעָה כְּדֵי לְהִתְכַּבֵּד אוֹ לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי זוּלָתוֹ, הוּא פּוֹנֶה בִּלְבָבוֹ מֵאֵת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לַעֲבוֹד אֶת זוּלָתוֹ, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן, וּמַזְהִיר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, כִּי לֹא דָּבָר קַל הוּא לִזְכּוֹת לָזֶה, וְלָזֶה צָרִיךְ הִתְחַכְּמוּת גָּדוֹל – כִּי הַבַּעַל־דָּבָר מְעַוֵּר עֵינֵי הָאָדָם בָּזֶה מְאֹד, כִּי לִפְעָמִים הוּא בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה לְשֵׁם־שָׁמַיִם מַמָּשׁ, וְגַם הַתְּנוּעוֹת וְהָעִנְיָנִים הַנִּלְוִים אֶל הָעֲבוֹדָה – הַכֹּל לְשֵׁם־שָׁמַיִם אֶצְלוֹ, אֲבָל בְּעֶצֶם, כָּל־כֻּלּוֹ נִמְצָא בְּרֶשֶׁת הַיֵּצֶר־הרע, שֶׁמְּרַמֶּה אוֹתוֹ וּמִתְחַכֵּם עָלָיו, וְשׂוֹחֵק מִכָּל הַטְּעָיּוֹתָיו הָעַצְמִיּוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַמְּנִיעִים שֶׁלּוֹ הֵם לְמַעַן כָּבוֹד וּתְהִלָּה, אוֹ שְׁאָר עִנְיָנִים חוֹמְרִיִּים, וְלָכֵן צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן עָמֹק, לִבְדֹּק הֵיטֵב הֵיטֵב, כִּי הוּא "עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנָּה", אִם כֵּן – שֶׁגַּם כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְנַתֵּק מִן הַפְּנִיּוֹת, אֵינוֹ יָכוֹל לָהֶן כְּלָל, כִּי בְּכָל צַד שֶׁחוֹשֵׁב לְשֵׁם־שָׁמַיִם, בַּסּוֹף רוֹאֶה אֵיךְ הַבַּעַל־דָּבָר תָּפַס אוֹתוֹ לְהַפִּילוֹ אֶל 'שֶׁלֹּא־לִשְׁמָהּ', וּמַה יַּעֲשֶׂה הָאָדָם וְיִנָּצֵל? נוֹתֵן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב עֵצָה לָזֶה: אֵין בְּרֵירָה אַחֶרֶת, הַיְנוּ אֵין יְכֹלֶת לְנַצְּחוֹ בְּפַעַם אַחַת, רַק לִהְיוֹת דָּבָר זֶה לְזִכָּרוֹן תָּמִיד – כִּי אִם יִזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁהַבַּעַל־דָּבָר רוֹצֶה לְנַצְּחוֹ בְּרִשְׁתּוֹ זֹאת שֶׁל פְּנִיּוֹת, יוּכַל לָקוּם כְּנֶגְדּוֹ, כִּי עִקַּר נִצָּחוֹן צַד הַטֻּמְאָה בָּזֶה, הוּא, כַּאֲשֶׁר שׁוֹכֵחַ וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה, אֲבָל יִשְׁתַּדֵּל שֶׁאַל יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד – כִּי בָּרֶגַע הַהוּא שֶׁיָּסִיחַ דַּעְתּוֹ – יִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְיַעֲבֹד אֱלוֹהִים אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'חוֹבַת הַלְּבָבוֹת' (שַׁעַר יִחוּד־הַמַּעֲשֶׂה, פֶּרֶק ד) שֶׁהַפְּנִיּוֹת הֵן עֲבוֹדָה־זָרָה מַמָּשׁ; וְכָזֶה פֵּרֵשׁ הָרְמַ"ע מִפַּאנוֹ זַ"ל (עֲשָׂרָה־מַאֲמָרוֹת, מַאֲמָר 'חִקּוּר־דִּין', חֵלֶק א', פֶּרֶק יב) הַפָּסוּק (קֹהֶלֶת ז, כ): "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" – הַיְנוּ שֶׁלֹּא יֶחֱטָא בְּהַטּוֹב אֲשֶׁר עוֹשֶׂה, דְּכֵיוָן שֶׁעוֹשֶׂה הַטּוֹב לְשֵׁם אֵיזֶה פְּנִיָּה הֲרֵי הוּא חוֹטֵא… וְהוּא דָּבָר הַפּוֹסֵל בְּהֶסַּח הַדַּעַת – כִּי אֵין הַבַּעַל־דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם אֶלָּא רַק בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁל הֶסַּח הַדַּעַת, וְעַל הָרֶגַע הַהוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר. וְזֹאת הַמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה. וְעוֹד מַדְרֵגָה שֵׁנִית – לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּטָהֳרָה, וְסוֹמֵךְ אוֹתָהּ אֶל הַקּוֹדֶמֶת, כִּי בַּתְּחִלָּה דִּבֵּר עַל טָהֳרַת הַנֶּפֶשׁ הַפְּנִימִית, שֶׁיִּטְבֹּל לְגַמְרֵי בְּמֵי הַדַּעַת, בְּלִי שֶׁיִּשָּׁאֵר שִׁיּוּר לְעוֹד דְּבָרִים, הַיְנוּ פְּנִיּוֹת צְדָדִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וְכָעֵת מְדַבֵּר עַל טָהֳרַת הַגּוּף הַגַּשְׁמִי, שֶׁהוּא מִשְׁכָּן לַנְּשָׁמָה הַמִּשְׁתּוֹקֶקֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה שֶׁמְּעוֹרֵר לִיזָּהֵר בִּטְבִילָה בְּכָל עֵת – לִטְבֹּל בְּכָל יוֹם בְּמִקְוֶה טָהֳרָה ['בְּהִכָּנְסוֹ לַמִּקְוֶה יְכַוֵּן שֶׁנִּכְנַס לְעָלְמָא דְחֵרוּת, שֶׁאֵין שְׁבִירָה שׁוֹלֵט שָׁם, וַיַּפְשֵׁט מֵעָלָיו הַבְּגָדִים שֶׁל חוֹל, שֶׁהֵם מִסִּטְרָא דְחוֹל, כִּי כְּשֶׁבָּאִים לְעָלְמָא דְחֵרוּת, אֲפִלּוּ עֶבֶד יוֹצֵא לְחֵרוּת וְהַכֹּל מִתְבַּטְּלִין' ('יִשְׂמַח לֵב', פְּתִיחָה, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל: 'בְּהִכָּנְסוֹ')]. וְזֶה הָיָה יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת שֶׁל הַחֲסִידוּת, שֶׁמִּלְּבַד טְבִילַת עֶזְרָא, שֶׁהָיְתָה מַמָּשׁ חוֹבָה קְדוֹשָׁה אֵצֶל כָּל הַחֲסִידִים, הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּאֲרִיכוּת בִּלְשׁוֹנוֹ הַזָּהָב שֶׁל הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ' (פָּרָשַׁת אֱמוֹר) וְאֵלּוּ דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים: 'בַּזְּמַנִּים הַקּוֹדְמִים, שֶׁהָיָה דְּבַר ה' יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מִיִּרְאַת הָרוֹמֵמוּת כְּלָל, זֹאת הָיָה מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה וְלֹא נִזְהֲרוּ בִּטְבִילָה זוֹ, וְהַכַּת שַׁבְּתַי־צְבִי, יִמַּח שְׁמָם, שֶׁהָיוּ אָז בַּיָּמִים הָהֵם, וּמִזֶּה נַעֲשׂוּ אֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁלָּמְדוּ סִפְרֵי קַבָּלָה בְּטֻמְאַת הַגּוּף, וְהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם, עַד שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים לָעוֹלָם, הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ וְאַדְמוֹ"ר הָרַב רַבֵּנוּ אֱלִימֶלֶךְ, נִשְׁמָתָם בְּגִנְזֵי מְרוֹמִים, וְהֵם פָּתְחוּ שַׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבוֹאוּ בּוֹ – שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם שׁוּם הִרְהוּר תּוֹרָה עַד שֶׁיִּטְבֹּל עַצְמוֹ לְקִרְיוֹ, שֶׁחַכְמֵי הַגְּמָרָא לֹא בִּטְּלוּהוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ, אֲבָל אוֹתָן הָאֲנָשִׁים הָרוֹצִים לְהַשִּׂיג גּוּפֵי הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת – צְרִיכִין לִהְיוֹת נִזְהָר מְאֹד בִּטְבִילָה זוֹ; וְעוֹד זֹאת אָנוּ לְמֵידִין מִסְּמִיכַת הַכְּתוּבִים "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" (דְּבָרִים ד, ט), וּסְמִיךְ לֵיהּ (פָּסוּק י): "יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ" וְגוֹ', שֶׁזֹּאת גַּם־כֵּן בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לִלְמֹד לְתַלְמִידִים וּלְהַכְנִיס בְּלִבָּם יִרְאַת ה' אִם אֵינוֹ נִזְהָר בִּטְבִילָה זוֹ; עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ. הִנֵּה לֹא רַק בִּטְבִילָה זוֹ הָיוּ הַחֲסִידִים נִזְהָרִים, אֶלָּא אַף גַּם מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, לִטְבֹּל גּוּפוֹ בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה וּבִשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְרָאוּי לַעֲשׂוֹת טְבִילָה זוֹ בַּבֹּקֶר לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, קֹדֶם שֶׁפּוֹנֶה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי הִיא אֵם כָּל הָעֲבוֹדוֹת, וּמַמְשֶׁכֶת טָהֳרָה עֶלְיוֹנָה עַל הָאָדָם. וּלְכַוֵּן בְּמִקְוֶה הַכַּוָּנָה הַשַּׁיָּכָה לַמִּקְוֶה – הִיא כַּוָּנַת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַנִּדְפֶּסֶת בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (רְאֵה לְהַלָּן). וְגִלָּה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע, שֶׁזָּכָה לְכָל מַדְרְגוֹתָיו עַל יְדֵי שֶׁהָיָה זָהִיר בְּכָל עֵת בִּטְבִילָה [רְאֵה הַלָּשׁוֹן בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'אוֹר תּוֹרָה' (רִמְזֵי תְּהִלִּים), וּבְסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ 'לִקּוּטֵי יְקָרִים' (דַּף יב ע"ב): אָמְרוּ עַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל־שֵׁם־טוֹב זלה"ה, שֶׁזָּכָה לְכָל הֶאָרָה שֶׁהָיָה לוֹ, הַכֹּל מֵחֲמַת הַמִּקְוָאוֹת, שֶׁהָיָה תָּמִיד בִּטְבִילוֹת, וּמִקְוָאוֹת יוֹתֵר בִּתְמִידוּת – טוֹב יוֹתֵר מֵהַתַּעֲנִית, כִּי הַתַּעֲנִית מַחְלִישׁ הַגּוּף בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעוֹד יוֹתֵר טוֹב, שֶׁהַכֹּחַ שֶׁהוּא מֵנִיחַ בְּתַעֲנִית – יִתֵּן הַכֹּחַ הַהוּא בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ וְכַוָּנָתוֹ, וּבָזֶה יָבוֹא לְמַדְרֵגָה]. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נו): 'הַמִּקְוֶה מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל לו, כה): "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם" וְכוּ'. כִּי 'אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן' וְכוּ' (שַׁבָּת נה ע"א), וְעַל־כֵּן הַמִּקְוֶה שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִים, הוּא מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים. "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" (קֹהֶלֶת ד, יב), כָּעֵת לִפְנֵי בּוֹאוֹ לְדַבֵּר עַל הַדַּרְגָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁמּוֹנֶה מִן הַדַּרְגּוֹת הָעִקָּרִיּוֹת, מֵבִיא הַפָּסוּק הַזֶּה, לְהוֹרוֹת, כִּי הַדַּרְגָּה הַזּוֹ הִיא זוֹ שֶׁמְּבִיאָהּ אֶת הָאָדָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְכָל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ לְשֵׁם־שָׁמַיִם וּלְטָהֳרָה, וְזֶה שֶׁמַּזְהִיר – לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מֵעַצְבוּת – כִּי הָעַצְבוּת הִיא הַסִּטְרָא־אַחֲרָא וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, וּמִי שֶׁהוּא בְּעַצְבוּת – דּוֹחֲפִים אוֹתוֹ מִן הַקְּדֻשָּׁה, וְעָלוּל לָבוֹא לְכָל הַדְּבָרִים הַבִּלְתִּי רְצוּיִים, וְלֹא רַק שֶׁיַּרְחִיק מִן הָעַצְבוּת בְּ'סוּר מֵרָע' (וְעַיֵּן לְקַמָּן סְעִיף מד), אֶלָּא אַף גַּם – וְיִהְיֶה לִבּוֹ שָׂמֵחַ בַּה' – כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׂמֵחַ כְּעַל כָּל הוֹן דְּעָלְמָא עַל קִיּוּם הַמִּצְווֹת, וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְהָאֲרִיזַ"ל גִּלָּה לְאִישׁ סוֹדוֹ (עַיֵּן בְּהַקְדָּמַת סֵפֶר הַחֲרֵדִים), כִּי זָכָה לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת עַל יְדֵי שֶׁהָיָה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּקִיּוּם כָּל מִצְוָה כְּעַל כָּל הוֹן דְּעָלְמָא. וּרְאֵה בְּ'נֹעַם־אֱלִימֶלֶךְ' (פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר): 'עַצְבוּת הִיא מְנִיעָה גְּדוֹלָה מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קטגוריות