{שיעור אמונה 002 – הרגשה דקה מסוד הנבואה}

האמונה הקדושה היא מתנת שמים!

הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מַתְּנַת שָׁמַיִם, וְהִיא כְּעֵין הִתְגַּלּוּת שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם לִבְרוּאָיו, הַרְגָּשָׁה דַּקָּה מִסּוֹד הַנְּבוּאָה… מִי שֶׁזָּכָה שֶׁלִּבּוֹ לֵב אֱמוּנָה, הוּא הָאָדָם הַמְּאֻשָּׁר עֲלֵי אֲדָמוֹת, מִלְּבַד זֹאת שֶׁאֱמוּנָתוֹ הִיא בַּדָּבָר הָאֲמִתִּי בֶּאֱמֶת, הֲרֵי שֶׁעֶצֶם הַדָּבָר שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בְּכָךְ הוּא מְחֻבָּר לִמְקוֹר הָעָצְמָה, לִמְחוֹלֵל הַכֹּל וּמַנְהִיג הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הֲיֵשׁ אֹשֶׁר גָּדוֹל מִזֶּה? מַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ, צְרִיכוֹת לְלַוּוֹת אֶת הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי בְּכָל יוֹם תָּמִיד, בְּקוּמוֹ בַּבֹּקֶר וּבְלֶכְתּוֹ לִישׁוֹן, וּבְכָל עֵת מְצֹא, שֶׁזֹּאת הִיא שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה וְהַרְגָּשַׁת הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים עג, כח): "וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב".

בְּרִגְעֵי שֶׁפֶל, כַּאֲשֶׁר הַלֵּב מֵסִית לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת עַל קִיּוּמוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, אוֹמֵר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, שֶׁבְּאוֹתָם רְגָעִים נִדּוֹן הָאָדָם לְמַעְלָה בְּדִין קָשֶׁה, כִּי נִפְרַם הַקֶּשֶׁר הָאַלְמוּתִּי בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְאַף הִרְהוּר אָסוּר, וְאִם יַעֲמִיק בְּלִבּוֹ פְּנִימָה, יָבִין וְיַשְׂכִּיל כִּי כָּל הִרְהוּר כְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה, אֵין מְקוֹרוֹ בְּשֵׂכֶל עָמוֹק וְכוּ', אֶלָּא מְקוֹרוֹ בָּרָצוֹן הָאֱנוֹשִׁי לִפְרִיקַת עֹל בִּכְלָל וּפְרִיקַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּפְרָט, שֶׁלְּמַעַן הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, נִיתַּן בָּאָדָם רָצוֹן לִפְרֹק עֹל, וְהוּא הַמַּעֲלֶה בְּלִבּוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הָאֱמוּנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קַל לִפְרֹק עֹל, אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּלִבּוֹ פְּנִימָה – מַאֲמִין הוּא, וְכַאֲשֶׁר יַבְחִין בְּהִרְהוּרִים אֵלּוּ, יֵדַע אֶת מַאֲמָר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַנַּ"ל, וְיִרְתַּת לְבָבוֹ מֵאֵימַת קוֹנוֹ, וְיָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה.

וְכָאָמוּר, הַפִּתְרוֹן הַגָּדוֹל לְכָל בִּלְבּוּלֵי הַחַיִּים הוּא שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה, כִּי עַל דָּבָר עָרֵב וּמָתוֹק אֵין מְוַתְּרִים כָּל כָּךְ בְּנָקֵל, וְאַחַר שֶׁהִתְבָּרֵר לָאָדָם, כִּי יֵשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם, וְהוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֵן, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּמוּרִים, נַפְשׁוֹ מִשְׁתּוֹקֶקֶת אַחֲרָיו בְּכָל עֵת תָּמִיד, וְהוּא רוֹצֶה בְּקִרְבָתוֹ, וְאִם יִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ עַל זֶה שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – יַרְאֶה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִפְלָאוֹת, כִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹרָה מִדַּת הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל יְדֵי חֶדְוָה אֲמִתִּית, הַמְמַלֵּאת אֶת כָּל חַדְרֵי הַלֵּב.

וְהִנֵּה מְאֹרָעוֹת הַחַיִּים הֵם מְלֵאֵי תְּלָאוֹת, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ יִסּוּרֵי נֶפֶשׁ, לִפְעָמִים זוֹכֶה לְהִנָּצֵל מֵרֻבָּם, אַךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ, וְרָצוֹן לְשִׁנּוּי – יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהַבְּרוּאִים, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בְּשָׁלוֹם, כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהָבִין שֶׁלְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹבֵר עָלַי יֵשׁ מַשְׁמָעוּת, וְלֹא סְתָם מַשְׁמָעוּת, אֶלָּא אֵין מִקְרֶה בָּעוֹלָם, אֵין טָעוּת בָּעוֹלָם, אֵין סְתָם כָּךְ… כָּל הַכִּשְׁלוֹנוֹת, כָּל הַסֵּבֶל הַגָּדוֹל וְהַקָּטָן, הַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית נוֹרָאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וֶאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַזֹּאת מַרְגִּיעָה אֶת סַעֲרַת הַנֶּפֶשׁ, פִּתְאֹם מֵבִין הָאָדָם שֶׁהוּא נָתוּן בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת מֻנְהֶגֶת, וְאֵינוֹ סוֹבֵל סְתָם כָּךְ, וְאָז כְּבָר אֵין סֵבֶל… כִּי הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ מַמָּשׁ, אֲבָל לִפְנֵי שֶׁזּוֹכִים לְמַרְגּוֹעַ הַנֶּפֶשׁ עַל יְדֵי יְדִיעַת הַהַשְׁגָּחָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת מָלֵא עִם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה מַמָּשׁ, לְהַרְגִּישׁ אֶת נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּחַיָּיו, וְאָז הַחִיּוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה – הִיא חִיּוּת אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.

וְאֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, כִּי כָּל הַמַּהוּת שֶׁלּוֹ הִיא אַחֶרֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה – חַיָּיו חַיִּים. וְזוֹ הִיא עֵצָה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, בְּכָל עֵת שֶׁעוֹבֵר עָלָיו אֵיזֶה דָּבָר בִּלְתִּי רָצוּי, שֶׁיַּעֲמִיק בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב, הֲרֵי מִי מַנְהִיג אֶת כָּל הָעוֹלָם וִיצוּרָיו – הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ, וְאִם כֵּן, מַה לִּי לְהִשָּׁבֵר מִזֶּה… וּבְכָל פַּעַם שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בְּעֵת צָרָתוֹ וְדַחֲקוּתוֹ – בּוֹנֶה עוֹד נִדְבָּךְ בְּבִנְיָן אֱמוּנָתוֹ, וְזוֹכֶה לְחַיִּים שֶׁל דְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא הַטּוֹב הָאֲמִתִּי.

עֵצָה מַעֲשִׂית לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה: מוּבָא שֶׁהָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל הָאָדָם, כְּכָל שֶׁאָדָם מְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה עִם זוּלָתוֹ, וּמַכְנִיס אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְתוֹךְ חַיָּיו, וְהַשָּׂפָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁלּוֹ מְלֵאָה עִם קִרְבַת אֱלֹקִים, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה בָּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, וְרוֹאֶה מַמָּשׁ בְּחוּשׁ, אֵיךְ שֶׁהוּא מֻנְהָג עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְגַם הַבִּטּוּיִים הַשְּׁגוּרִים בְּפֶה הָעָם – בָּרוּךְ הַשֵּׁם, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, צָרִיךְ לְאָמְרָם בֶּאֱמֶת מִתּוֹךְ הַלֵּב – עִם מַחֲשָׁבָה! וְלֹא סְתָם כְּשִׁגְרַת הַשָּׂפָה וְהַלָּשׁוֹן.

עוֹד כְּדַאי לְהִתְרַגֵּל בְּיוֹתֵר לוֹמַר אֶת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרֵי הָאֱמוּנָה בְּכָל יוֹם, וְלַחְשֹׁב עַל מַה שֶּׁמּוֹצִיאִים מֵהַפֶּה, וְלִפְעָמִים גַּם כְּדַאי לוֹמַר כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם, וְאִם רוֹצִים אֵיזוֹ יְשׁוּעָה וְכוּ', כִּי הַהִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנָה הִיא הַבְּרָכָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כח, כ): "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת", עַד שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים, זוֹכִים שֶׁהָעִקָּרִים הַלָּלוּ קְבוּעִים בְּלִבּוֹ תָּמִיד, וְהוּא זוֹכֶה לְאוֹר הַחַיִּים מַמָּשׁ, הַחַיִּים נִהְיִּים מְאִירִים, וִיתֵירָה מִזֹּאת – אָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְבָרֵךְ וְלִפְעֹל יְשׁוּעוֹת וְנִסִּים לְעַצְמוֹ וְלַאֲחֵרִים.

נְקֻדּוֹת לְסִכּוּם:

א. הָאֱמוּנָה מַתְּנַת שָׁמַיִם, וְצָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בָּהּ ב. הִרְהוּרֵי נֶגֶד – מְסֻכָּנִים מְאֹד, וְצָרִיךְ לְהִתְרַגֵּל לְדַבֵּר אֱמוּנָה ג. שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה מְרוֹמֶמֶת הָאָדָם מִכָּל הַמַּשְׁבֵּרִים. ג. בֶּאֱמוּנָה אֵין סֵבֶל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות