{ריקודים של יום כיפור}

שִׂמְחַת הַמְּחִילָה הַמֻּשְׁלֶמֶת

 

"אִם לֹא הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יָבִינוּ זֹאת, הָיִיתִי מְאַרְגֵּן רִקּוּדִים בְּיוֹם כִּפּוּר כְּמוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה", כָּךְ הִתְבַּטֵּא הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי נָתָן וַוייכְטְפוֹיגֶל זַצַ"ל – הַמַּשְׁגִּיחַ הַצַּדִּיק שֶׁל יְשִׁיבַת לֵייקְוּוּד בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית.

אֲנִי דַּוְקָא כֵּן מֵבִין אוֹתוֹ, הֲלֹא לִרְקֹד בְּיוֹם כִּפּוּר זֶהוּ הַדָּבָר הֲכִי מוּבָן, וְאִם כִּי לֹא בְּפֹעַל מַמָּשׁ, הַלֵּב וַדַּאי רוֹקֵד.

אַהּ! רִקּוּדִים שֶׁל יוֹם כִּפּוּר!

מַה יָּכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב מִזֶּה?

הֲלֹא אֵין יוֹם שֶׁמְּסֻגָּל לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית וּפְנִימִית כְּמוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, יוֹם סְלִיחָה וְכַפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַיּוֹם הַזֶּה, אָנוּ יוֹצְאִים נְקִיִּים וְזַכִּים, טְהוֹרִים כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת!

אֲנִי שׁוֹאֵל: הָאִם יֵשׁ אֵיזֶה רֶוַח בְּעוֹלָמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזוֹ מִדַּת-מַה שֶׁל דִּמְיוֹן לָרֶוַח הַגָּדוֹל הַזֶּה?

אֵיזֶה רֶוַח נִפְלָא!

מְחִילַת עֲוֹנוֹת כְּלָלִית, מֻחְלֶטֶת, גּוֹרֶפֶת, שְׁלֵמָה, גְּדוֹלָה, עֲצוּמָה, עֲנָקִית וְאַדִּירָה.

אֵין שׁוּם חֵטְא יוֹתֵר… . אֵין… הוּא לֹא קַיָּם, הִתְאַדָּה כַּעֲנַן בֹּקֶר.

חוּט הַשָּׁנִי הָאָדֹם וְהַמַּתְרִיס הוּמַר בְּחוּט שֶׁל חֶסֶד לָבָן וְטָהוֹר.

עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם מְכַפֵּר! עָבַר יוֹם כִּפּוּר – עָבְרוּ הַחַטָּאִים! הַאֲמִינוּ בָּזֶה יְהוּדִים, הֶאֱמִינוּ וְשִׂמְחוּ!

כְּדַאי שֶׁלְּפָחוֹת פַּעַם אַחַת נִתְרַכֵּז בַּמִּלִּים הָאֵלּוּ שֶׁל הַפָּסוּק:

"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (וַיִּקְרָא טז, ל).

אֵלּוּ הֵן מִלִּים מְפֹרָשׁוֹת הַכְּתוּבוֹת בְּתוֹרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹרֵא הָעוֹלָם וְיוֹצֵר הָאָדָם, הוּא אֲשֶׁר מוֹדִיעַ לְעַמּוֹ אֲשֶׁר בְּתַעֲנִית שֶׁל הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, הוּא מְכַפֵּר עָלֵינוּ וְהוּא מְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל חֲטָאוֹתֵינוּ, וּמְטַהֵר אוֹתָנוּ לְפָנָיו.

לְשֵׁם הַעֲמָקָה נִשְׁאַל אֶת עַצְמֵנוּ, נַנִּיחַ שֶׁאָנוּ יוֹם אֶחָד מְקַבְּלִים כָּרוֹז אִישִׁי וּפְרָטִי מֵאֵת הַשֵּׁם מִן הַשָּׁמַיִם, הַקּוֹרֵא לְעֶבְרֵנוּ: "אֲנִי מוֹחֵל לְךָ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֶיךָ"! כָּכָה חַד וְחָלָק! הַאִם לֹא הָיִינוּ פּוֹתְחִים בְּרִקּוּד סוֹעֵר?

קִרְבָה שֶׁכָּזֹאת? אַהֲבָה נוֹרָאָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְבָנָיו!

הִנֵּה הַכָּרוֹז, הוּא כָּתוּב בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה, יוֹם כִּפּוּר יוֹם הָאַהֲבָה הַגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵינוּ לְבֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמוֹ יַם שֶׁל אַהֲבָה, מָלֵא גַּלִּים מִתְרוֹמְמִים, אוֹפְפִים, עוֹטְפִים, מְכַסִּים אֶת הַכֹּל – – – כָּךְ הָאַהֲבָה הָעֲנָקִית הַמִּתְגַּלֵּית בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְמַלֵּאת אֶת כָּל הַיְּקוּם, כֻּלָּם בִּפְנִים, אֵין מִי שֶׁלֹּא נִרְטַב, אֵין מִי שֶׁלֹּא מִתְנַקֶּה מִמֵּי הָאַהֲבָה הַמְּזַכְּכִים הַלָּלוּ.

אַהּ! רִקּוּדִין שֶׁל יוֹם כִּפּוּר! אֵין טוֹב מִזֶּה…

נִדְמֶה לִי קְצָת שֶׁהַשִּׂמְחָה שֶׁל יוֹם כִּפּוּר הִיא שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה,

וְזֶה פָּשׁוּט מְאֹד… "כִּי עַל מַה אָנוּ בְּעֶצֶם שָׁבִים וּמִתְחָרְטִים"? "עַל חֲטָאִים"! נָכוֹן?

וַהֲלֹא בִּכְדֵי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אָנוּ מֻכְרָחִים לְהַכִּיר בְּעָצְמַת הָרַע שֶׁל הַחֵטְא, לָדַעַת שֶׁחֵטְא הוּא מְאֹד לֹא טוֹב, לְגַמְרֵי רַע… הוּא הֶפְסֵד, אֲבַדּוֹן, שְׁאוֹל, תְּהוֹם… כְּכָל שֶׁהַכָּרָתֵנוּ בְּרֹעַ הַחֵטְא עֲמוּקָה יוֹתֵר, כָּךְ תְּשׁוּבָתֵנוּ אֲמִתִּית יוֹתֵר.

אִם אָנוּ שְׂמֵחִים בֶּאֱמֶת שֶׁנִּפְטַרְנוּ מִן הַחֵטְא, וְהַשִּׂמְחָה הַזֹּאת עוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ, הֲרֵי זֶה סִימָן שֶׁהַהִתְנַתְּקוּת מִן הַחֵטְא הָיְתָה לָנוּ הָרֶוַח שֶׁל הַחַיִּים. הֲלֹא אֵין אָדָם שָׂמֵחַ סְתָם!

וְלָכֵן, זוֹ סִבָּה לִשְׂמֹחַ! כִּי אָנוּ יוֹצְאִים הַיּוֹם מֵהַחֹשֶׁךְ הַמֵּעִיק בְּיוֹתֵר, נֵטֶל הַחֵטְא הַחוֹנֵק וּפוֹצֵעַ הוּסַר – הִגִּיעַ הַשִּׁחְרוּר, בְּנֵי חוֹרִין מִמַּלְאָךְ הַמָּוֶת הַמֵּסִית.

זֶה קוֹרֶה בְּיוֹם כִּפּוּר! יוֹם הַשִּׂמְחָה הֲכִי פְּנִימִית!

נָכוֹן שֶׁאָנוּ בּוֹכִים בְּיוֹם כִּפּוּר, נֻסָּח הַקֶּטַע שֶׁל 'עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ' הַמְמַצֶּה כָּל רֹעַ אֶפְשָׁרִי שֶׁבָּנוּ לֹא בְּדִיּוּק גּוֹרֵם לָנוּ אֹשֶׁר חִיצוֹנִי מֵהַזָּן הַמֻּכָּר לָנוּ… הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת, מַרְטִיבוֹת אֶת הַמַּחֲזוֹר, מְטַשְׁטְשׁוֹת אֶת הָרְאִיָּה, הַלֵּב שָׁבוּר, הַצַּעַר וְהַבּוּשָׁה מֵהָאָב הָאוֹהֵב מְאַיְּמִים לְהַכְרִיעַ…

אֲבָל בַּתַּכְלִית – – –

נִיחוֹחַ חָרִיף שֶׁל קִרְבָה מְחַבֶּקֶת מֻרְגֶּשֶׁת בָּאֲוִיר, הַכֹּל קָדוֹשׁ כָּל כָּךְ, הָאַבָּא הִפְסִיק לְהִתְחַבֵּא, הַמֶּלֶךְ פָּשַׁט אֶת לְבוּשׁ הַתַּחְפֹּשֶׂת שֶׁלּוֹ, הַכֹּל כֹּה גָּלוּי וּמֵאִיר.

אוֹר הָאַהֲבָה הָעֲנָקִית! יוֹם הַקָּדוֹשׁ! יוֹם ה' יִתְבָּרַךְ! הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי הַקִּרְבָה בְּהִמָּצְאוֹ, בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב.

אִם יֵשׁ בִּטּוּי מְמַצֶּה לַפָּסוּק "וְגִלּוּ בִּרְעָדָה" הוּא עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, הַגִּילָה שֶׁאוֹפֶפֶת אוֹתָנוּ כְּשֶׁאָנוּ מוּדָעִים לְעֹמֶק הָעִנְיָן שֶׁל 'הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ', רִבּוּי סְלִיחָה שֶׁכָּזֶה לְעֻמַּת רִבּוּי עֲוֹנוֹת קָשִׁים! הִיא גִּילָה שֶׁל רְעָדָה – הֵם הָרִקּוּדִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים.

בְּיוֹם כִּפּוּר ה' מְחַבֵּק אוֹתָנוּ, אָנוּ מִתְיַחֲדִים עִמּוֹ לְבַד, בְּאוֹתוֹ יוֹם קָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב אֵין רְשׁוּת לַשָּׂטָן לְהַשְׂטִין, הַכֹּל שָׁקֵט, "לְכוּ מִפֹּה כֻּלָּם"! הָאָב נִמְצָא בִּיחִידוּת עִם בָּנָיו.

מִי שֶׁנִּגַּשׁ לְיוֹם הַכִּפּוּרִים בַּתּוֹבָנָה זֹאת, כְּשֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם בְּאַהֲבָה עֲצוּמָה לְאָבִיו – הַשֵּׁם אֶחָד הַמְּגַלֶּה אֶת עַצְמוֹ לִבְרוּאָיו בְּיוֹם זֶה הוּא מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ שֶׁל יוֹם הַיָּמִים הַזֶּה "יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם" (תְּהִלִּים קלט, טז) – זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים לְיִשְׂרָאֵל!

בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'כֶּתֶר שֵׁם טוֹב' (לִקּוּט דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע) מוּבָא הֶסְבֵּר עַל הִתְעוֹרְרוּת הַבְּכִיָּה שֶׁל יְהוּדִים בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, וְאֵלּוּ דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים:

הַשָּׂטָן מֵרִיחַ רֵיחַ שֶׁל סַכָּנָה לְקִיּוּמוֹ (אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַשְׂטִין כְּבָר אָמַרְנוּ?). הוּא מִתְאַמֵּץ לְהִתְגַּבֵּר בַּדַּקּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה.

וְיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, בְּנֵי הַמַּזָּל הָעֵר וְהַמַּרְגִּישׁ חָשִׁים בַּחוּשׁ הַנִּסְתָּר שֶׁבָּהֶם, וּמוֹזִילִים דְּמָעוֹת כַּמַּיִם… גַּם אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הֵן דְּמָעוֹת נִצָּחוֹן עַל הַשָּׂטָן…

"הָלְאָה, לֵךְ מִכָּאן"! נִלְחַשׁ לְעֻמָּתוֹ, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנִּבָּלַע לְתוֹךְ פֶּתַח אַרְמוֹן אָבִינוּ, לְהִטָּהֵר בְּטָהֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים.

הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה!

הַיּוֹם שֶׁל הָעָם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם!

הַיּוֹם שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מלפני ה' הוא בורח

מַחֲשָׁבָה קְטַנָּה בְּעִקְבוֹת סֵפֶר יוֹנָה בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, שֶׁעָבַר עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כַּאֲשֶׁר נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב,

קטגוריות