{שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים}

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם

 

הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּחַיָּיו, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן בְּחַיָּיו, בְּמַה שֶּׁקּוֹרֶה עִמּוֹ, וּמֵבִין בְּעֹמֶק שֶׁכָּל מַה שֶּׁנֶּאֱרַע לוֹ אוֹ נִשְׁמַע לְאָזְנָיו אוֹ נִקְרָה לְנֶגֶד עֵינָיו וְכוּ' – הַכֹּל הֵם רְמָזִים עִלָּאִיִּים, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת כָּךְ, מְדַבֵּר עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְגַלֶּה לוֹ אֶת דַּרְכּוֹ בַּחַיִּים, אֲזַי לֹא הָיוּ לוֹ שׁוּם סְפֵקוֹת עַל שׁוּם דָּבָר כְּלָל, כִּי עִקַּר חֲלוּקַת הָעֵצָה הוּא רַק כַּאֲשֶׁר מְנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵהַנּוֹכְחוּת הָאֱלוֹקִית בְּחַיָּיו, וְאָז הוֹלֵךְ מְבֻלְבָּל מְאֹד, וּבְכָל דָּבָר הוּא מִסְתַּפֵּק אִם טוֹב עָשָׂה אִם לָאו, וְכָל חַיָּיו מְרוֹרִים מְאֹד, מֵחֲמַת הַסְּפֵקוֹת הַגְּדוֹלִים הַמְּעִיקִים לְלִבּוֹ.

וְאֵיךְ יוֹדְעִים אִם זֶה לֹא דִּמְיוֹן? וַהֲלֹא גַּם הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְכוֹלִים לִתְלוֹת מַעֲשֵׂיהֶם בִּרְמָזִים שֶׁמְּקַבְּלִים מִן הַשָּׁמַיִם, כַּיָּדוּעַ אֲשֶׁר הַבְּחִירָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּבְדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, אֲזַי הַתְּשׁוּבָה לָזֶה הוּא זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ מִי שֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, מְגַלִּים לוֹ רְמָזִים קְדוֹשִׁים שֶׁיָּבִין מִדַּעְתּוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ עָלָיו לֵילֵךְ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵין זֶה סוֹתֵר כְּלָל אֶת מִנְהָג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמִּתְיַעֲצִים עִם רַבָּנִים וְצַדִּיקִים, אֲשֶׁר כֵּן רָאוּי לַעֲשׂוֹת, אֲבָל בְּוַדַּאי לֹא כָּל דָּבָר אֶפְשָׁר לִשְׁאוֹל, וְגַם אַחֲרֵי הַשְּׁאֵלָה, אִם אֵין מִתְבּוֹנְנִים בָּרְמָזִים, אֶפְשָׁר לִטְעוֹת וּלְפָרֵשׁ לֹא טוֹב וְכוּ', כַּיָּדוּעַ דָּבָר זֶה.

אֲבָל עִקַּר הָעִקָּרִים שֶׁצָּרִיךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ הוּא לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא שֶׁיִּגַּשׁ לַעֲבוֹדַת הָרְמָזִים עִם אֵיזֶה רָצוֹן וְהַטָּיַת דַּעַת, שֶׁכֵּן אָז יִרְאֶה אֶת כָּל מַה שֶׁמִּתְאַוֶּה בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁמְּדַמֶּה לִרְאוֹת, אֲבָל מִי שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וּמַסְכִּים בְּלִבּוֹ שֶׁרַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַנְחֶה אוֹתוֹ בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק, אֲזַי מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, וְנוֹתְנִים לוֹ אֶת הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה בְּכָל דָּבָר, וְעַל זֶה אָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכָל עֶרֶב לִפְנֵי שֶׁהוֹלְכִים לִישׁוֹן – וְתַקְנֵנִי בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ שֶׁזּוֹ הִיא הַתְּפִלָּה הֲכִי חֲשׁוּבָה, כַּיָּדוּעַ.

הַבִּטּוּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם יָכוֹל לִהְיוֹת דִּמְיוֹנִי בְּהֶחְלֵט, כִּי מִי שֶׁלֹּא זִכֵּךְ אֶת עַצְמוֹ עֲדַיִן מִכָּל הַתַּאֲווֹת הָרָעוֹת וְהַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת, הוּא תָּמִיד חוֹשֵׁב שֶׁהוּא בְּסֵדֶר, וְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בְּמַעֲשָׂיו הַ'טּוֹבִים', וְאֵין לוֹ אֶת הַהַרְגָּשָׁה הָאֲמִתִּית, אֵיךְ לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים בְּקִרְבַת אֱלֹקִים, כִּי גַּם אֻמּוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁבִים בְּוַדָּאוּת שֶׁהֵם קְרוֹבֵי אֱלֹקִים, אַף שֶׁהֵם תָּעוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְעוּ בְּשֶׁקֶר הֶבְלֵיהֶם הַיְּדוּעִים, וְגַם אִישׁ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁאֵינוֹ מְזַכֵּךְ אֶת עַצְמוֹ מִתְּכוּנוֹת הָעַכּוּ"ם שֶׁבּוֹ, הֲרֵי שֶׁהָרוּחָנִיּוּת שֶׁלּוֹ מְעֹרֶבֶת עִם פְּסֹלֶת וְכוּ', וְאִם כֵּן, צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַמַּצְפֵּן שֶׁל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת בְּקִרְבַת אֱלֹקִים, הוּא יְסוֹדוֹת הַהֲלָכָה, שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לָזוּז זִיז כָּלְשֶׁהוּ מֵהַהֲלָכָה שֶׁנִּמְסְרָה לָנוּ מִסִּינַי, וְלֹא זוֹ אַף זוֹ, שֶׁכָּל מִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם בִּבְחִינַת הֲלָכָה, וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ, כָּל סָפֵק שֶׁיִּהְיֶה – צָרִיךְ לְקַשְּׁרוֹ לְרָצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְכָל פַּעַם לְהִתְבּוֹנֵן בָּרֶמֶז שֶׁשּׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְכֵיוָן שֶׁזּוֹ עֲבוֹדָה דַּקָּה מִן הַדַּקָּה, יֵשׁ בָּהּ סַכָּנָה גְּדוֹלָה, כַּנִּזְכָּר, שֶׁאֶפְשָׁר לִטְעוֹת לַעֲשׂוֹת רַע דַּוְקָא עַל יְדֵי הָרְמָזִים, עַל כֵּן, אָסוּר לִהְיוֹת נִשְׁקָע בָּזֶה לְגַמְרֵי, אֶלָּא לָלֶכֶת בָּזֶה בַּעֲדִינוּת, בִּפְסִיעוֹת מְהֻסָסוֹת, וְרַק כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת, אֲזַי לְהִתְבּוֹנֵן בָּרְמָזִים שֶׁשּׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מִלְּבַד זֹאת, אָנוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב הֵיטֵב מַהוּ סֵדֶר יוֹמוֹ הַנִּדְרָשׁ שֶׁל יְהוּדִי, מֵעֵת קִימָתוֹ בַּבֹּקֶר וְעַד שָׁכְבוֹ לִישׁוֹן, וְאֵין לְאָדָם לוֹמַר, קִבַּלְתִּי שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁעָלַי לְהַפְסִיק לִלְמֹד וְכוּ', אֶלָּא מָתַי כֵּן? כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת בְּאֵיזֶה עִנְיָן מִצָּרְכֵי חַיָּיו, אוֹ כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, עָלָיו לְהַטּוֹת אֹזֶן לַבְּרִיאָה שֶׁמְּדַבֶּרֶת אֵלָיו בְּכָל עֵת, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת, שֶׁאָז יִלְמַד דְּבָרִים נָאִים מְאֹד, רַק מִמַּה שֶׁהַבְּרִיאָה מְלַמֶּדֶת אוֹתוֹ.

אֲבָל בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה, אֶל הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה וְקִרְבַת הָאֱלֹקִים, שֶׁבָּזֶה אֵין לִטְעוֹת כְּלָל, כִּי בַּת קוֹל מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת בְּכָל עֵת וְרֶגַע, בְּכָל יוֹם תָּמִיד, וְרוֹצֶה לְקָרֵב אוֹתוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מַקְשִׁיב בִּכְלָל אֶל הַקְּרִיאָה הַמְהַדְהֶדֶת הַזֹּאת, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהָעוֹלָם שָׁקֵט, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שֶׁיֵּשׁ קוֹלוֹת נוֹרָאִים בָּעוֹלָם, הַמְדַבְּרִים אֵלָיו מִכָּל צַד וּפִנָּה, כִּי בְּכָל סִפּוּרֵי הָעוֹלָם, בְּכָל הַחֲדָשׁוֹת, וּבְכָל הַפּוֹלִיטִיקוֹת הַמְקוֹמִיּוֹת וְהַצִּבּוּרִיּוֹת, בְּכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בְּבֵיתוֹ, וּבְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לוֹ בְּעַצְמוֹ – יֵשׁ דִּבּוּרִים מְפֹרָשִׁים, הַמְּלַמְּדִים אוֹתוֹ אֵיךְ יִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ יַעֲזֹב אֶת הַשְּׁטוּיוֹת שֶׁלּוֹ, וְאִם הָיָה מַקְשִׁיב – הָיָה זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת.

הֶעָרָה צְדָדִית צָרִיךְ לְהָעִיר, שֶׁאֵין כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ יְכוֹלִים לִשְׁכּוֹן בְּלֵב שֶׁל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לֵיצָנוּת, שֶׁאוֹטֵם אָזְנוֹ מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת שֶׁקּוֹרֵאת וּמְרַמֶּזֶת לוֹ אֵיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי יֵשׁ הֲמוֹן אֲנָשִׁים, שֶׁהֵם בְּנֵי תּוֹרָה וֶאֱמוּנָה, אֲבָל יֵשׁ בְּלִבָּם אֶת מִדַּת הַלֵּיצָנוּת, שֶׁהִיא עוֹשָׂה צֵל מֵהָאוֹר הָאֱלֹקִי, וְלֹא הַכַּוָּנָה לַאֲמִירַת בְּדִיחוֹת וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, אֶלָּא אַף מִי שֶׁמְּבַטֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ מוֹכִיחִים אוֹתָנוּ צַדִּיקֵי הַדּוֹרוֹת, בְּאָמְרוֹ, שֶׁהַיּוֹם לֹא שַׁיָּכִים דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, וּבִפְרָט בַּדּוֹר הַזֶּה, זֶה הוּא לֵיצָן גָּמוּר, שֶׁחוֹשֵׁב, כִּי הָעוֹלָם הָרוּחָנִי פָּסַק מֵחֲמַת שֶׁהוּא לֹא זָכָה אֵלָיו… וְאַדְרַבָּה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, בַּדּוֹר הֶחָשׁוּךְ הַזֶּה, הַהֶאָרָה מִתְגַּלָּה בְּיוֹתֵר, כִּי כְּפִי עֹמֶק הַחֹשֶׁךְ כֵּן הָאוֹר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות