{שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית}

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית

גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית עַל כָּל נִבְרָא וְנִבְרָא, אֵיךְ שֶׁאֲפִלּוּ עֲגָלָה נוֹסַעַת מְלֵאָה קַשׁ, וְהָאֲוִיר מַפְרִיחַ קַשׁ אֶחָד, וְנוֹחֵת עַל הָאֲדָמָה, הֲרֵי שֶׁמְּקוֹם הַנָּחָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ גִּבְעוֹל קַשׁ, מְדֻיָּק וּמֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה עַד מְאֹד, מֵאֵיזֶה צַד לְאֵיזֶה צַד, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם בְּדִיּוּק יָנוּחַ, וְהַדְּבָרִים מַבְהִילִים וּמְסַמְּרִים שְׂעָרוֹת רֹאשׁ, אֵיךְ כָּל דָּבָר בָּעוֹלָם מֻשְׁגָּח בְּיוֹתֵר. וְאֵין דָּבָר קָטָן אוֹ גָּדוֹל בָּעוֹלָם שֶׁנַּעֲשָׂה מֵעַצְמוֹ, וְאֶת הַדָּבָר הַזֶּה צָרִיךְ לִתְקֹעַ הֵיטֵב בְּמוֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, כִּי כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, לְמַעַן הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן הוּא כְּדֵי לְהַסִּיחַ דַּעַת הָאָדָם מִן הָאֱמֶת הַזֹּאת, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה וְרוֹאֶה אֶת יַד ה' בְּכָל פְּרָט וְעִנְיָן, זוֹכֶה אֶל הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו בְּהַאי עָלְמָא, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב".

מַה גָּדְלָה הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית עַל הָאָדָם, בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ עִם מִי שֶׁאָנוּ נִפְגָּשִׁים בַּיּוֹם יוֹם, אֲפִלּוּ לְמִפְגָּשׁ אַקְרַאי בְּעָלְמָא, הַכֹּל מִסּוֹד סִתְרֵי הַנְּשָׁמוֹת וְהַגִּלְגּוּלִים, וּלְכָל דָּבָר מַמָּשׁ יֵשׁ סִבָּה וְעִילָּה מֵעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת הַסִּבּוֹת, וְאֵין מַשֶּׁהוּ אֶחָד קָטָן בַּבְּרִיאָה שֶׁאֵין לוֹ תַּפְקִיד מְיֻחָד בְּגִלּוּי הַיִּחוּד, וְדָבָר זֶה לֹא יְכִילֵהוּ הָרַעְיוֹן, וְעָלֵינוּ לְהַכְנִיס אֶת עַצְמֵנוּ לְתוֹךְ זֶה, וְלַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּכָל יוֹם אֵיךְ לְהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת קְדֻשַּׁת תַּפְקִידֵנוּ מַה שֶּׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה.

מַה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה בְּכָל עֵת וְרֶגַע? בָּרִאשׁוֹנָה, כְּדַאי לִרְשֹׁם בִּכְתָב מְאֹרָעוֹת שׁוֹנִים שֶׁקּוֹרִים לְאָדָם, וְאַחַר כָּךְ לְסַכֵּם וְלִכְתֹּב אֶת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה בְּדָבָר פְּלוֹנִי הַזֶּה וְהַזֶּה, כִּי כָּל אֶחָד שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּחַיָּיו – יִרְאֶה הֲמוֹן אוֹר שֶׁל הַשְׁגָּחָה, וּבַהַתְחָלָה כְּשֶׁנֶּעֱלַם מִן הָאָדָם כְּדַאי שֶׁיִּכְתֹּב סִפּוּרֵי הַשְׁגָּחָה, עַד שֶׁמֵּאֵלָיו רַעְיוֹן הַמֹּחַ יָשׁוּט מִיָּד אֶל אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וּבְצוּרָה כָּזֹאת, כָּל הַחַיִּים נִרְאִים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי, כִּי כֵּיוָן שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל מֻשְׁגָּח לְטוֹבָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ – לֹא מִתְבַּלְבְּלִים כְּלָל.

לִפְעָמִים אָדָם מַגִּיעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם אַחַר יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת עֲצוּמוֹת, וְאֵינוֹ מֵבִין כְּלָל מַדּוּעַ בָּא לְכָאן, וְנִרְאָה לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ טָעוּת בִּכְלָל שֶׁעָשָׂה אֶת הַמַּהֲלָךְ הַזֶּה, עָלָיו לִזְכֹּר אֶת מַה שֶּׁאָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, יְהוּדִי לֹא הוֹלֵךְ – מוֹלִיכִים אוֹתוֹ! וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּבֵּב מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁעָשָׂה אֶת הַמַּהֲלָךְ הַזֶּה, הֲרֵי שֶׁזֶּה בְּהַשְׁגָּחָה נוֹרָאָה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לוֹ מִמַּה לְהִתְבַּלְבֵּל וּלְהִצְטַעֵר, כִּי אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה טָעֻיּוֹת כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא הַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית הַנִּפְלָאָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְכַאֲשֶׁר יִזְכֹּר דָּבָר זֶה בְּעֵת אַכְזָבָה מִנְּסִיעָה לֹא מְתֻכְנֶנֶת אוֹ טָעוּת יַחְשֹׁב הֵיטֵב עַל מַה וְלָמָּה רָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁאַגִּיעַ לַמָּקוֹם הַזֶּה וְהַזֶּה, אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לוֹ נַחַת רוּחַ דַּוְקָא בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וּבֶאֱמֶת הוּא כָּךְ, שֶׁכַּוָּנַת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה הָיְתָה בְּדִיּוּק כָּךְ, רַק רֹב הָאֲנָשִׁים אֵינָם שָׂמִים אֶל לִבָּם, וְהוֹלְכִים הַבַּיְתָה מִשָּׁם בַּחֹשֶׁךְ עַצְּבוֹתָם, וְלוּ חָכְמָה הָיוּ מַשְׂכִּילִים הָיוּ זוֹכִים לְדַבֵּק אֶת עַצְמָם בַּה' אֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים וְנִמְצָאִים, וַהֲלֹא דָּבָר נִפְלָא הוּא, שֶׁאֵין טָעוּת בָּעוֹלָם כְּלָל.

הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה הָיְתָה שֶׁאָדָם יֵרֵד לָעוֹלָם הַזֶּה, וּבְתוֹךְ כָּל הַחֹשֶׁךְ וְהָעֲרָפֶל שֶׁסְּבִיבוֹ יִמְצָא אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי, וְיַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לְגַלּוֹת אוֹר אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, וּבִשְׁבִיל זֶה מַפְגִּישִׁים אוֹתוֹ עִם כָּל מִינֵי אֲנָשִׁים וּבָא בְּמַגָּע עִם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַכָּרִים, הַכֹּל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיוּ בָּעוֹלָם אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּלְכָךְ נִשְׁלַח וְנִתְגַּלְגֵּל מִכָּאן לְשָׁם, וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ זֹאת, הָיָה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּקְלַע לְאֵיזֶה מָקוֹם, שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר שָׁם אֵלּוּ דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל אֱמוּנָה אוֹ תְּפִלּוֹת וּדְבֵקוּת וְיִחוּדִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָל מָקוֹם וְתַלְמוּד אֱמוּנָתוֹ בְּיָדוֹ, שֶׁאָז לְרַב טוּב הַצָּפוּן יִזְכֶּה.

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע גִּלָּה, שֶׁהַדְּבֵקוּת הִיא הָאֱמוּנָה, וְהָאֱמוּנָה הִיא הַדְּבֵקוּת, הָאֱמוּנָה שֶׁל הָאָדָם צְרִיכָה לִהְיוֹת חֲזָקָה כָּל כָּךְ, כְּמוֹ דָּבָר הַדָּבוּק לְדָבָר שֵׁנִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָזִיזָם כְּלָל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְהַפְרִידָם, בִּהְיוֹתָם דְּבוּקִים מַמָּשׁ, וְאִם יְצֻיַּר שֶׁמַּפְרִידִים, הֲרֵי שֶׁכָּל חֵלֶק יִמְשׁוֹךְ מֵחֵלֶק זוּלָתוֹ, כָּךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עָלֶיהָ לִהְיוֹת קְבוּעָה בַּלֵּב כָּל כָּךְ, עַד שֶׁתִּהְיֶה דְּבוּקָה בְּלִבּוֹ מַמָּשׁ, וְלִבּוֹ יִהְיֶה מָלֵא מֵאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁאִם עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה יִקְרְעוּ אוֹתוֹ מֵהַדְּבֵקוּת הַשְּׁלֵוָה – יָבִיא עִמּוֹ מֵהָאוֹר הָאֱלֹקִי לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם, וְזֶה דָּבָר שֶׁרָאוּ אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁאַף שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם צָרוֹת וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים עַד מְאֹד, לֹא עָזְבוּ אֶת נְקֻדַּת אֱמוּנָתָם לְעוֹלָם, וְאַדְרַבָּה, כְּכָל שֶׁכִּתְּתוּ אוֹתָם מִלְמַעְלָה הוֹסִיפוּ עוֹד וְעוֹד קְדֻשָּׁה וּדְבֵקוּת, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'חוֹבַת הַלְּבָבוֹת' (שַׁעַר אַהֲבַת ה' – פֶּרֶק א): 'נֶאֱמַר עַל אֶחָד מִן הַחֲסִידִים, שֶׁהָיָה קָם בַּלַּיְלָה וְאָמַר: אֱלֹהַי! הִרְעַבְתַּנִי, וְעֵרוֹם עֲזַבְתָּנִי, וּבְמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה הוֹשַׁבְתַּנִי, וְעֻזְּךָ וְגָדְלְךָ הוֹרֵתָנִי, וּבְעָזְּךָ וְגָדְלְךָ נִשְׁבַּעְתִּי – אִם תִּשְׂרְפֵנִי בְּאֵשׁ – לֹא אוֹסִיף כִּי אִם אַהֲבָה אוֹתְךָ וְשִׂמְחָה בְּךָ, דּוֹמֶה לְמַה שֶּׁאָמַר (אִיּוֹב יג טו): הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל'; וְאַף שֶׁזּוֹ מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה בְּמִדַּת אַהֲבַת הַשֵּׁם, אַךְ עִקָּרָהּ וְשָׁרְשָׁהּ הִיא אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, לָדַעַת, שֶׁכָּל מַה שֶׁעוֹשֶׂה ה' – הַכֹּל לְטוֹבָה גְּמוּרָה, וְאִם כֵּן, אֵין מִמַּה לְהִתְרַחֵק מִיָּדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן.