המוסר הכפול

שאלה:

" לצורך פרנסתי אני מחובר לרשת המקוונת, אך כיון שילדיי מתחנכים שאינטרנט אסור, זה יוצר בביתנו דילמה חינוכית חריפה. הילדים רואים מודעות רחוב וחוברות הסברה אודות האיסור בגלישה לא בטוחה וכו', והם שואלים: אבא, למה לנו יש אינטרנט?"

[מאת: דוד]

תשובה:

במידה וברמת העיקרון אין ההשקפה הרבנית סותרת את של ההורים, והתמיהה היא רק במציאות הנראית לעין, ניתן להסביר את הדברים בדרך ברורה ומסודרת ולא בהצטדקות ותירוצי התחמקות.

כלומר, אם אמנם ההורים מחזיקים את האינטרנט בבית לצורך עבודה לבד, ואף עשו חסימה או שאר הגנות מפני מה שלא טוב באינטרנט, הרי שיתכן וגם אם הם היו שואלים דעת תורה, היו נענים בחיוב. ומצוה עליהם להודיע לילדים את ההבדל בין האינטרנט שעדיין אסור, לבין מה שהם עושים – שזה בגבול המותר והנצרך.

לפני תהליך ההסברה, כדאי לשבת עם הילדים, שההורים לא יעמדו בפוזה של ילד שנתפס כשידו במגירת הכסף… אלא כאבא בוגר שאמור להתמודד עם טענת הילד על מוסר כפול שהאבא משדר לו. האבא והאמא יושבים עם הילדים, מנסים להסביר לילדים למה באמת הרבנים פסקו שאינטרנט זה דבר אסור… ("לפי דעתו של בן – אביו מלמדו"). מהו שורש הרע של גלישה חופשית ומהו תפקידנו כיהודים יראי שמים למול התכונות החיוביות הנצרכות לנו בהתחברות לרשת לצורך פרנסה ועבודה, ולחדד את החילוק בין האסור למותר עד שישקוט הלב הקטן והמתפלא.

יש הרבה הורים שעושים גם חייץ והבדלה טכניים, כגון חדר עבודה מסוים, או פינה של עבודה – גלויה לכל, כולם רואים את האבא באתר הרלוונטי בלבד, ובסיום העבודה – המחשב מכובה. ואין כאן לא בילוי ולא סקרנות. כך שהאבא לא נתפס אצל ילדיו כ"אחד בפה ואחד בלב". במשפחות אחרות, יש כאלו הנזהרים שלא לתת לניסיון לעבור על מפתן הקן החמים שלהם. "את העבודה אנחנו עושים בחוץ" – הם אומרים. כאן אני למען המשפחה. אבל גם הם חייבים להסביר לבניהם ולבנותיהם – מהו ענינו של עולם כזה – המלא ניסיונות שבריריים ותחומי פעילות אפורים למדי.

בנימה אישית, זכרתי ימים מקדם, כשמורי הגר"ש ואזנר (שהיה גם רבו של אבי) יצא חוצץ נגד ערבי שירה בסגנון מסוים, ואף אסרו על מכירת כלי נגינה בבני ברק וכו'. והנה אחותי (הכשרה שבבנות) הייתה לומדת שיעורי אקורדיון… ואנוכי, רוח קנאות לבשה בי והחלטתי לעצור את האיסור בפועל ממש… או אז ניגש אבי מורי אל מרן שליט"א, ונענה בחיוב – שבאופן הזה, ובמקרה המסוים – לא חל האיסור הכללי ההוא. הנה, כך צריך לנהוג – אנו מראים לילדים שאנו עושים מה שהתורה מצוה עלינו, ואם מציאות מסוימת נראית כסותרת את החינוך… ניגש למורה הוראה, כבכל דבר וענין ונקבל את דעת ה'!

כמה יפה היה, אם האבא היה יכול לקחת את הילד ששאל אל הרב ולהציג בפניו את השאלה הזאת, לאוזני הילד: ילמדנו רבנו, כיון שאני נזקק לאינטרנט למען פרנסתי – מה עלי לעשות? תשובת הרב שתקויים במלואה, תעשה את העבודה הכי טוב שאפשר. עלינו לדעת, כי אסור לחנך ילדים בסתירות… אם בחרנו להם חינוך דתי/חרדי עלינו לנהוג כך, ללא כחל וסרק. המושג היהודי "ועשית ככל אשר יורוך" הוא יסוד היסודות של החינוך היהודי המוצלח.

יש לך שאלה?