מצות ציצית – נציגתה של תורת אמת
בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת שְׁלַח, אָנוּ קוֹרְאִים אֶת פָּרָשַׁת צִיצִית, אוֹתָהּ אָנוּ זוֹכִים לְאוֹמְרָהּ בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְפָחוֹת בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע. בְּנוֹסָף, מִצְוַת צִיצִית קְרוֹבָה מְאֹד לְחַיֵּינוּ, בִּהְיוֹתָהּ מִצְוָה תְּמִידִית, נְגִישָׁה וְאוֹפֶפֶת אֶת הַיְּהוּדִי מִיּוֹם בּוֹאוֹ לָעוֹלָם וְעַד צֵאתוֹ.
הָאָב הַמַּחֲזִיק אֶת הָרַךְ הַנִּמּוֹל לִשְׁמוֹנָה עָטוּף הוּא בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת, כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד נִהְיָה בֶּן שָׁלוֹשׁ מַלְבִּישִׁים אוֹתוֹ בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת מְצֻיָּצוֹת טַלִּית קָטָן, עִמָּן יֵלֵךְ – אִם יִזְכֶּה – כָּל יְמֵי חַיָּיו. בְּהַגִּיעוֹ לְיוֹם נִשּׂוּאָיו הַטַּלִּית מְקַדֶּמֶת אוֹתוֹ בִּבְרָכָה, בְּכָל עֵת שֶׁנִּגָּשִׁים לִקְרִיאַת תּוֹרָה, תְּפִלָּה לִפְנֵי הַתֵּבָה וְכוּ' – טַלִּית חוֹבָה! כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּרֵד מֵהַאי עָלְמָא, הַמְלַוִּים מוֹלִיכִים אוֹתוֹ לְבֵית הָעָלְמִין כְּשֶׁהוּא עָטוּף בְּטַלִּית.
מִסְתַּבֵּר אֵיפֹה, כִּי לְמִצְוָה זוֹ מָקוֹם מֶרְכָּזִי בְּחַיֵּינוּ הַיְּהוּדִיִּים, הַלְּבוּשׁ הַמֵּעִיד עַל הֱיוֹתֵנוּ קְשׁוּרִים לְרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מְסוֹבֵב אוֹתָנוּ בְּאוֹר נוֹרָא וְנִפְלָא, מְגוֹנֵן וּמְסוֹכֵךְ, עַד שֶׁאֵינֶנּוּ מְהַלְּכִים אַרְבַּע אַמּוֹת לְלֹא צִיצִית. צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּעֹמֶק מִצְוָה זוֹ.
הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמָהּ מְפָרֶטֶת אֶת הַתּוֹעֶלֶת הָעֲצוּמָה שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ מִלְּבִישַׁת הַצִּיצִית בְּאֹפֶן קָבוּעַ.
"לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי" (בַּמִּדְבָּר טו, מ)
כְּלוֹמַר, מִצְוָה זוֹ הִיא הַנְּצִיגוּת הַבּוֹלֶטֶת, הַמְבַטֵּאת אֶת אֱמוּנָתֵנוּ וּנְכוֹנוּתֵנוּ לְקַיֵּם אֶת כָּל תּוֹרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵיזֶה חֶסֶד נִפְלָא עָשָׂה עִמָּנוּ ה', בֶּגֶד קַל, שֶׁכְּלָל אֵינוֹ מַפְרִיעַ, אֵין לוֹ הַרְבֵּה הַגְבָּלוֹת, מְזַכֶּה אוֹתָנוּ בְּקִרְבַת אֱלֹקִים הֲדוּקָה לְלֹא גְּבוּל וְסוֹף, מִצְוָה זוֹ הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל מִצְווֹת ה'.
מִשּׁוּם שֶׁעִקַּר הַמִּצְווֹת הוּא לְהָבִיאֵנוּ לִדְבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּבֵקוּת זֹאת אֵינָהּ אֲמוּרָה לִהְיוֹת רַק בֵּין כָּתְלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֵינֶנּוּ מְשִׁילִים אֶת יִרְאַת הַשָּׁמַיִם וְאַהֲבַת אֱלֹקִים, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מוֹפִיעִים בְּשַׁעֲרֵי שׁוּק הַחַיִּים, הַחָמְרִי, הַתּוֹבְעָנִי וְהַמְגֻשָּׁם.
הַצִּיצִית, הַתְּלוּיָה בְּכַנְפֵי כְּסוּתֵנוּ מַזְכִּירָה לָנוּ אֶת הַדְּבֵקוּת הַזֹּאת, הִיא בָּאָה בִּשְׁלִיחוּתָן שֶׁל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, הִיא מְבִיאָה אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת לַבּוּרְסָה/חֲנוּת/עֵסֶק וְכוּ' וְכוּ'. דְּבָרִים מֵעֵין אֵלּוּ, מִתְבַּקְּשִׁים לִהְיוֹת חֲקוּקִים בְּלִבֵּנוּ, אֵין הַקְּדֻשָּׁה חָלָה עַל הֶעְדֵּר כֵּלִים מַתְאִימִים. כְּלֵי הַמִּצְווֹת הֵם הַהֲכָנָה הַנַּפְשִׁית לְהַכָלַּת הָאוֹר הַגָּדוֹל וְהַנִּשְׂגָּב הַמִּתְלַוֶּה לִמְקַיֵּם מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינַיִם.
הַגְּמָרָא (מְנָחוֹת מא, א) מְסַפֶּרֶת עַל פְּגִישָׁה שְׁמֵימִית בֵּין מַלְאַךְ ה' לְאָמוֹרָא רַב קְטִינָא, שֶׁהָיָה לְלֹא בֶּגֶד שֶׁמִּתְחַיֵּב בַּצִּיצִית, הוּא קָרָא לוֹ: "קְטִינָא! קְטִינָא! סַרְבָּל בַּחֹרֶף וְסָדִין בַּקַּיִץ, מִצְוַת צִיצִית מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? עָנָהוּ הָאָמוֹרָא הָאֱלֹקִי רַב קְטִינָא: וְכִי מַעֲנִישִׁים אַתֶּם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה (כְּלוֹמַר, אִם אֵינִי חַיָּב… אֵיךְ מַקְפִּידִים עַל הֶעְדֵּר צִיצִית?) עָנָהוּ הַמַּלְאָךְ: כֵּן, בְּעִידָן רִיתְחָא (בִּזְמַן שֶׁל זַעַם) בּוֹדְקִים גַּם בְּכָךְ.
לְאוֹר גְּמָרָא זוֹ, נוֹהֲגִים יְהוּדִים בְּמַהֲלַךְ כָּל הַדּוֹרוֹת, וַאֲפִילוּ תַּחַת עֵינַי נוֹגְשִׂים עָרִיצִים, לְהִתְהַדֵּר בְּמִצְוַת הַשֵּׁם נִפְלָאָה זוֹ, לִהְיוֹת קְרוֹבִים אֶל אוֹרוֹ שֶׁל ה', וְאָז כָּל מִינֵי 'עִדָּנֵי רִיתְחָא' אֵינָם חָלִים עַל הַמְגוּנָן בְּצֵל סֵתֶר עֶלְיוֹן.
בַּגְּמָרָא (מְנָחוֹת מד, א): מוּבָא סִפּוּר נוֹרָא עַל אִישׁ שֶׁזָּכָה לְהִנָּצֵל מִיֵּצֶר הָרַע קָשֶׁה מְאֹד, רֶגַע לִפְנֵי הַמְעִידָה הָאֲיֻּמָה, בְּהַבִּיטוֹ בְּחוּטֵי הַלֹּבֶן הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל צִיצִיּוֹתֵיהֶם.
אֵין כְּמוֹ צִיצִית.
אֲבָל אָסוּר לָנוּ לִשְׁכֹּחַ, כִּי לַמִּצְוָה הַזֹּאת רַעְיוֹן עָמוֹק, שֶׁעִמּוֹ יְכוֹלִים אָנוּ לִחְיוֹת אֶת כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי (בְּרָכוֹת ז, א) מוּבָא עַל הַפָּסוּק: וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְווֹת ה', וּרְאִיתֶם 'אוֹתָם' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'אוֹתוֹ', אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, כְּלוֹמַר, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְקַיְּמִים אֶת מִצְוַת צִיצִית אָנוּ רוֹאִים, כִּבְיָכוֹל, אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל רֶגַע, כָּל הַזְּמַן.
זוֹ נְקֻדַּת הַפְּתִיחָה שֶׁל יְהוּדִי!
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל עָלַי וַאֲנִי עָלָיו, הוּא יִתְבָּרַךְ יֶשְׁנוֹ, הָעוֹלָם מֵעִיד עַל מְצִיאוּתוֹ, בְּכָל רֶגֶב אֲדָמָה וּבְכָל עֲלֵה שַׁלֶּכֶת, גָּנוּז אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
רַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, הָיָה אוֹמֵר:
'כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת הָעוֹלָם, אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא'!
הַדְּבָרִים תּוֹאֲמִים אֶת מִדְרַשׁ חֲזַ"ל (קֹהֶלֶת רַבָּה ב, כו): 'גָּדוֹל כֹּחָם שֶׁל נְבִיאִים שֶׁמְּדַמִּים אֶת הַצּוּרָה לְיוֹצְרָהּ'…
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אַתָּה נִמְצָא כָּאן, מַמָּשׁ לְיָדִי… וְאֵיךְ אֶהְיֶה מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה רַע? זוֹ הִיא מִצְוַת צִיצִית.
מִנְּקֻדַּת פְּתִיחָה זוֹ מִסְתַּעֲפִים מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, כַּכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, פו): "כָּל מִצְווֹתֶיךָ אֱמוּנָה", לְהַחְדִּיר אֶת הַנּוֹכְחוֹת הָאֱלוֹקִית בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם, הַיַּהֲדוּת, שֶׁלֹּא כְּדִבְרֵי הַחִקּוּי הָאֲחֵרִים, הַמְכֻנִּים 'דָּתוֹת', אֵינָהּ גּוֹרֶסֶת בְּמִשְּׁנָתָהּ פְּרִישׁוּת מֻחְלֶטֶת מֵהַחֹמֶר, כָּךְ שֶׁרַק מְעַטִּים מִתְהַלְּכִים כְּאַנְשֵׁי רוּחַ, וְהַשְּׁאָר בְּבִצַּת הַתַּאֲוָה.
הַיַּהֲדוּת תּוֹבַעַת לְרוֹמֵם אֶת הַחֹמֶר, לְהַכְנִיעוֹ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַקְּדֻשָּׁה, הָאִישׁ הַמִּתְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר סוֹאֶנֶת בִּלְבוּשׁ שֶׁל קְדֻשָּׁה, מֵעִיד עַל רְצוֹנוֹ לִהְיוֹת חֵלֶק פָּעִיל בַּתָּכְנִית הַגְּדוֹלָה שֶׁל תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי.