שלום רב.
ההתמודדות שלך, בגדול, היא בעצם ההתמודדות של פער בין בני זוג, שצריך המון חוכמת חיים, איך לזהות את המחבר ולא את המפריד, בקרב זוגות רבים יש את הפער הזה, כי אין אדם דומה לחבירו, ולכל אחד יש תדר אחר בחיים, הבנה שונה וגישה יחידנית המותאמת רק לו. אם נבנה את הבית שלנו רק על החלטה אחת, שכולנו חושבים אותו דבר, ותמיד, זה יהיה נידון לכישלון, היופי האמיתי הוא שהפערים הם המיטיבים אתנו, כאשר אנו מתאחדים למרות הפער, ואף על כל הקשיים שמתגלעים בעקבות כך.
כאשר האשה יותר רוחנית מהבעל, היא עשויה לראות את עצמה אבודה, כי בחווייה שלה הבעל אמור להיות המוביל בכל עניני דת, אך כיון שהמציאות היא הבית ספר שלנו, עלינו להבין, כי ההבנות האלו מי אמור להיות המוביל, ומי חייב יותר – אלו רק כיוונים שהלב שלנו אומר, ולא ברור שהוא צודק, משום שאם הקב"ה הפגיש בין בני זוג, שאחד מהם הוא כך והשניה היא כך, הרי שזו זירת הפעולה שלהם הרצויה מן השמים, ואי אפשר לטעון אבל… בבתים אחרים זה אחרת, לי נראה אחרת, אנו יותר צודקים מריבונו של עולם?!
וצריך לזכות משהו מהותי, כי אין לנו באמת מושג על עומק הרמות, יש כאלו שעושים מעט וזה שרשי יותר מאלו שעושים הרבה, יש שמדברים המון על רוחניות והם נותנים ביטוי לגשמיות יותר מאלו שלא מדברים בכלל, ויש אמצע, ויש שילובים ויש הכל, רק יודע תעלומות יודע כל מעשי בני אדם וכל מחשבותיהם, והוא יוצר בעבורם את המסלול השייך לשורש נשמתם, ואם הבית שלך הוא בית של ה', עלייך לסמוך עליו יתברך, שזה מה שהוא רוצה מהבית הזה. בדיוק ככה.
עם זאת, גדול כוחה של האשה להחדיר בדרכי נועם את התדר המיוחד שלה, הרי לא בחנם העניקו לך את הצד היותר רוחני, כנראה שזה מה שנדרש ממך, או יותר נכון – הזכות שלך, להיות האור של המשפחה, עם הבנה ללבו של בעלך, כלומר, אפשר להביא את התדר המיוחד של הרוחניות מבלי לדרוס את כבודו של האחר, בלי להוכיח, בלי להתווכח, בלי להתנשא… כי ה' אוהב שפלות וענוה, אמת וצניעות. כל אדם שמניח את הנחותיו בדרך הזו – דברים מתקבלים ונשמעים, כמו שכתוב דברי חכמים בנחת נשמעים, לא כן כאשר זה מלווה בכעס ובטרוניה – אין את הקדושה המיוחדת העוברת ללבו של האדם.
לפעמים המטלה הזאת נראית כמו יאוש, מה אני חייבת כל הזמן, כשאין לי עזרה… אבל כשמביטים על זה מזוית אחרת, רואים דברים אחרים, ההיפך, אם מן השמים סיבבו שאני אהיה הדומיננטית בעניני דת ויהדות, אזי סימן שגם יעניקו לי את הכח לזה, איזו זכות היא זו! פשוט מתנה מן השמים, נתנו לך את הכח והיכולת לחנך את הילדים שלך, שיהיו אנשים טהורים מלאי רוחניות, וזה ישפיע על הדורות הבאים. כלומר, יש בידים שלך איזה מימד נצחי, שרק את יכולה לעשות את זה, אז במקום להתלונן, לראות את הדברים כחוויה עמוקה של הנפש.
ועוד, הרבה פעמים חוסר הנכונות להתחבר לרוחניות, באה ממקום שזה הוחדר בו בדרך לא נעימה, הרי שלא הרוחניות היא פה הסיפור, אלא הדרך בה היא מועברת, אז הנה המקום לחוויה מתקנת, להתחבר אל הקב"ה ממקום שמח ואהוב, ללמוד את הדת האמת מתוך אהבה וחיבה, ואף שהאשה לא תלמד את בעלה תורה, היא יכולה, בדרך של דוגמה אישית, להעביר את האור המיוחד שלה בבית, וכבר אמרו חכמים: בינה יתירה ניתנה לנשים יותר מהאנשים. וזה לא נדיר לגלות שלפעמים האשה יותר רוחנית מהגבר בבחינה מסויימת, ויש לזה שורש בפנימיות התורה.
ואולי כדאי שתתייעצי עם אשת מקצוע שקרובה ללבך, איך מיישמים את הקשר המיוחד הזה עם בעלך, למרות כל הפערים שביניכם, כי רצון ה' שתשכון שלווה בבתי ישראל, ואין עוד דבר יותר גדול מזה.
המאחל לך הצלחה גדולה וענקית בהשראת השכינה בביתך, וה' יהיה עמך תמיד.