{שיעור אמונה 028 – נולדנו כדי להכיר את הבורא}

להתחבר אל השורש שלנו

מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ לְסֵדֶר בְּהַר,  כ' בְּאִיָּר תשע"ח

 

הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא פִּסְגַּת הַהַצְלָחָה שֶׁל אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, הִיא הָאֱמוּנָה הִיא בִּנְיָן מְפֹאָר וַעֲנָק, עִם קוֹמוֹת וְהֵיכָלוֹת, חֲדָרִים וּמִסְדְרוֹנוֹת, וּכְמוֹ בִּנְיָן שָׁלֵם עִם כְּנִיסוֹת וּמַעֲבָרִים, וְכָל נִדְבָּךְ בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עוֹד צֹהַר לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, וְלָכֵן חַי אָדָם אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹתָיו בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת הַהֶעְלֵם הַזֶּה, וּכְדֵי לִקְנוֹת חָכְמָה וְדַעַת אֱמוּנָה לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְלָכֵן עִקַּר הָעִסּוּק שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אָמוּר לִהְיוֹת לְגַלּוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַמִּסְתַּתֵּר בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה.

בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים כְּשֶׁאָדָם רָצָה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה, הָיָה פּוֹרֵשׂ מֵחֶבְרַת בְּנֵי אָדָם, וְהוֹלֵךְ לַמִּדְבָּרִיּוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת פָּנוּי בְּלִבּוֹ לְעַיֵּן בְּעֹמֶק הָעִיּוּן, וּלְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגוֹת נִשְׂגָּבוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל גַּם כַּיּוֹם, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אֶפְשָׁר לִחְיוֹת חַיֵּי דְּבֵקוּת מֻשְׁלָמִים, מִבְּלִי לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַעֲשֶׂה שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, אֶלָּא יָכוֹל לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְהִתְפַּרְנֵס כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָדָם, וְלִחְיוֹת עִם אִשָּׁה וּבָנִים בְּבֵיתוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים עוֹשִׂים, אַךְ הוּא יִהְיֶה עִנְיַן אַחֵר לְגַמְרֵי, כִּי הַכֹּל יִהְיֶה בְּרוּחַ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבִדְבֵקוּת אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

טָעוּת הִתְאַזְרְחָה בְּלִבּוֹת בְּנֵי אָדָם, כִּי כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַנַּעֲלוֹת שֶׁל אַהֲבָה וְיִרְאָה, שֶׁל דְּבֵקוּת וֶאֱמוּנָה, שֶׁל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, נְתוּנוֹת אַךְ וְרַק לְצַדִּיקִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁכְּבָר זִכְּכוּ אֶת עַצְמָם בְּתַכְלִית הַזִּכּוּךְ, אַף שֶׁיֵּשׁ אֱמֶת בַּדְּבָרִים בְּאֹפֶן כְּלָלִי, אַךְ אֵין זוֹ כַּוָּנַת הַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ מְנֻתָּקִים לְגַמְרֵי מִן הַדְּבֵקוּת הַנִּרְצֵית בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, מִי שֶׁעָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי אָמוּר לִהְיוֹת בְּתַהֲלִיךְ שֶׁל הַשָּׂגַת הַהַשָּׂגוֹת הַלָּלוּ, כִּי דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתוֹרַת אֱמֶת שֶׁלָּנוּ – תּוֹרַת הַדְּבֵקוּת הִיא. כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוֹרִיד נְשָׁמָה יְהוּדִית לָעוֹלָם הַזֶּה בִּכְדִי, אִם אֵין לָהּ אֵיזֶה מַסְלוּל מְיֻחָד שֶׁעָלֶיהָ לַעֲבוֹר לְמַעַן הַשָּׂגַת וּטְעִימַת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן הַבָּהִיר.

סוֹד הָאֱמוּנָה הוּא סוֹד עָמוֹק מְאֹד, שֶׁרַק אֲנָשִׁים עִם נֶפֶשׁ עֲדִינָה יְכוֹלִים לְהָבִין אוֹתוֹ, אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא נוֹלָד בִּשְׁבִיל זֶה, וְכָל הִתְהַוּוּת הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת שַׁעֲשׁוּעִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַהַסְתָּרָה הַנּוֹרָאָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, כְּשֶׁיְּהוּדִי זוֹכֵר בְּלִבּוֹ שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁמִּסְתַּכֵּל עָלָיו בְּכָל עֵת וְרֶגַע, הֲרֵי הוּא מְקַיֵּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת כָּל כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה וּמַצְדִּיק אֶת הַקִּיּוּם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. עֹצֶם הַיְּדִיעָה הַזֹּאת, מַעֲנִיקָה אֶת הָעֲדִינוּת הַנִּדְרֶשֶׁת לָחוּשׁ אֶת נוֹכְחוּתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם וּמַנְהִיגוֹ, וְאִם רוֹאִים שֶׁנִּשְׁכַּח הַדָּבָר מִמֶּנּוּ, צָרִיךְ לְהַעֲמִיק שׁוּב וְשׁוּב, וְלַחֲזֹר עַל הַדָּבָר הַזֶּה אַלְפֵי פְּעָמִים, עַד שֶׁלֹּא תָּזוּז הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת מֵאִתָּנוּ לְרֶגַע – "נוֹלַדְנוּ כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא".

בְּעֶצֶם, הַמִּדְבָּרִיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקַּדְמוֹנִים זֶה הָרְחוֹב הַסּוֹאֵן שֶׁל הַיּוֹם, וְכִי הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה יְכוֹלִים לִגְרֹם לָרְחוֹב לְהִקָּרֵא מְקוֹם יִשּׁוּב? הֲרֵי זֶה מִדְבָּר מַמָּשׁ, וְהָאָדָם שֶׁלִּבּוֹ לְמַעְלָה – רוֹאֶה אֶת הַמָּקוֹם רֵיק מַמָּשׁ, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ אֲפִילוּ בִּשְׁאוֹן הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי, וְאֵין זֶה עַל דֶּרֶךְ הַדִּמְיוֹן אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת מַמָּשׁ, כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, וְאֵין שִׂמְחָה בָּעוֹלָם כִּי אִם הַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

הַהֵיכָל הַזֶּה שֶׁל אֱמוּנָה, מֵכִיל הֲמוֹן חֲדָרִים, הַיְנוּ שֶׁכָּל תְּנוּעָה בָּעוֹלָם – יֵשׁ תְּשׁוּבָה בַּהֵיכָל הַזֶּה, הָעוֹלָם מְשֻׁפָּע בִּדְבָרִים מְנֻגָּדִים, בִּתְמִיהוֹת לֹא פְּתוּרוֹת, וּבְחִידוֹת שֶׁאֵין לָהֶן פֵּשֶׁר, וּבַתָּוֶךְ נִמְצָא הָאָדָם חֲסַר הַיֶּשַׁע שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְמוֹדֵד, הוּא כְּאִלּוּ חַיָּל בְּתוֹךְ מִלְחָמָה קָשָׁה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵילוּ כְּלֵי נֶשֶׁק לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּדֵי לְמַגֵּר אֶת הָאוֹיֵב. הַנֶּשֶׁק הַיָּחִיד שֶׁהוּא יָעִיל בֶּאֱמֶת בָּעוֹלָם הַתְּמוּרוֹת הַזֶּה – הוּא נֶשֶׁק הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו" (יְשַׁעְיָה יא, ה), כְּשֶׁאָדָם קוֹלֵט בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּחַיָּיו, הוּא שֵׂכֶל פְּרָטִי שֶׁמְּגַלֶּה יְסוֹד חָדָשׁ בֶּאֱמוּנָה – הוּא חַי חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי.

רָאוּי בֶּאֱמֶת לְהַקְדִּישׁ זְמַן בְּכָל יוֹם, לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת, מַה גִּלָּה לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּיּוֹם הַזֶּה, כִּי כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה הוּא רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם מַמָּשׁ, אֵיךְ לְהוֹרוֹת אֶת הָאָדָם בְּדַרְכֵי חַיָּיו, וְצָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בַּשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר (סִימָן א), וְזֶה הַיְּסוֹד שֶׁל מִצְוַת הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ. הַדְּבֵקוּת אֵינָהּ מַתְחִילָה מֵהַסּוֹף, מֵאֵיזוֹ הִתְגַּלּוּת מַרְעִישָׁה, הִיא מַתְחִילָה מִבְּנִיָּה שֶׁל נִדְבָּךְ אֶחָד נִדְבָּךְ, שֶׁל מַחֲשָׁבָה אַחַר מַחֲשָׁבָה, בְּכָל פַּעַם שֶׁאָדָם זוֹכֶה לְאֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה קְדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא קוֹנֶה לְעַצְמוֹ עוֹד הַשָּׂגָה שֶׁל דְּבֵקוּת, וְצָרִיךְ לְהִתְרַגֵּל לַחֲטוֹף עוֹד וְעוֹד מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ.

גַּם בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד, חֻמָּשׁ, מִשְׁנָיוֹת, גְּמָרָא, שֻׁלְחָן עָרוּךְ, זֹהַר וּסְפָרִים קְדוֹשִׁים, עָלָיו לַחֲשֹׁב בְּאֶמְצַע הַלִּמּוּד, הֲרֵי אֲנִי לוֹמֵד אֶת דְּבַר הַשֵּׁם מַמָּשׁ, הֲרֵי כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאֲנִי לוֹמֵד, אוֹמֵר וְחוֹשֵׁב, הֵמָּה גִּלּוּיִים שֶׁהִתְגַּלּוּ עַל יְדֵי בּוֹרֵא עוֹלָם בְּעַצְמוֹ, וְלִי יֵשׁ אֶת הַזְּכוּת לְדַבֵּר אֶת הַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ בְּפִי מַמָּשׁ, וְעִם הָעֹמֶק הַזֶּה אֲנִי חַי אֶת הַחַיִּים שֶׁלִּי, מִלְּבַד הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמַּרְגִּישִׁים בְּמַחְשָׁבָה כָּזֹאת, זֹאת הִיא שׁוּב מִצְוַת הַדְּבֵקוּת בָּרָמָה הַגְּבוֹהָה שֶׁלָּהּ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות