{001 אגרות לב בשר}

מכתב ראשון

יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר בְּשַׁלַּח, ז' בִּשְׁבָט תש"פ

לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה … שֶׁיִּחְיֶה.

הִנֵּה בָּאתִי לְקַיֵּם רְצוֹנְךָ לִכְתֹּב לְךָ כַּמָּה דְּבָרִים מֵאֲשֶׁר אָנוּ זוֹכִים לִשְׁאֹב מִמֵּי הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, מֵהָאֱמֶת שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁכְּפִי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, דָאס אִיז אַיין אַנְדֶערֶע סָארְט אֱמֶת, אֱמֶת אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַצִּיץ מִן הַחֲרַכִּים לָאֱמֶת הַזּוֹ, זוֹכֶה לִרְאוֹת נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת בְּהִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ זַ"ל, וְכָל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ מִתְהַפְּכִים לְחַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ לוֹ אוֹר בְּחַיָּיו.

וְעִקָּר הָאוֹר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁדִּבַּרְנוּ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית זוֹ, שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים אַנְשֵׁי הָעוֹלָם בְּפִיהֶם, כְּשֶׁדּוֹחֲקִים אוֹתָם אֶל הַקִּיר – אוֹמְרִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם מַאֲמִינִים, אֶלָּא לְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, רוֹצֶה לְהַכְנִיס בָּנוּ אוֹר כָּזֶה, שֶׁכָּל רֶגַע בַּחַיִּים נִהְיֶה דְּבוּקִים בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בִּדְבֵקוּת פְּשׁוּטָה כָּזוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָדָם דָּבוּק בְּחַיָּיו, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינוֹ לְבֵין הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ, וְהוּא מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כָּל רֶגַע שֶׁחַי, כָּךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, צָרִיךְ כָּל כָּךְ לְהַרְגִּישׁ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה רֶגַע בְּחַיָּיו שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַחוּשִׁים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁהִנֵּה הִנֵּה יֵשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁחַי בְּתוֹכִי.

זָכוֹר תִּזְכּוֹר תָּמִיד אֶת מַה שֶּׁהָיָה אוֹמֵר מוֹהֲרָא"שׁ זי"ע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי אִם עַל יְדֵי רִבּוּי לִמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁשָּׁם יֵשׁ אֶת כָּל הָאוֹר הַזֶּה, בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים, וְלֹא לִלְמֹד כְּדֵי לַעֲשׂוֹת טוֹבָה, לְהַרְגִּישׁ שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם לָמַדְתִּי הַיּוֹם, אַף שֶׁגַּם זֶה טוֹב, אֲבָל זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת מְקוֹר חִיּוּתֵנוּ, הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' וְהַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת', וּשְׁאָר הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁבָּהֶם רוֹאִים אֶת כָּל הָאוֹר הַזֶּה, וּבִפְרָט כְּשֶׁלּוֹמְדִים אֶת הַכֹּל עִם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, שֶׁמּוֹצְאִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה, וְאַחַר כָּךְ זֶה מַשְׁפִּיעַ עַל הַחַיִּים עַצְמָם, שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים שֶׁל קְדוֹשָׁה וְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת, לֹא עַל צַד הַדִּמְיוֹנוֹת אֶלָּא בֶּאֱמֶת לְמַעֲשֵׂה מַמָּשׁ.

עַתָּה כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי בְּנִיַּת בֵּיתְךָ בְּיִשְׂרָאֵל, וּכְבָר עָבַר עָלֶיךָ מַה שֶּׁעָבַר, מַה שֶּׁרַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ, וְאֵין אֶחָד שֶׁיָּבִין אוֹתְךָ אֶלָּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, עָלֶיךָ לִקְשֹׁר אֶת עַצְמְךָ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁתֵּדַע, שֶׁאֵין יְכֹלֶת לְאָדָם לַעֲשׂוֹת כְּלוּם בְּחַיָּיו, כִּי אִם בִּרְשׁוּת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה הַלִּמּוּד הֶעָמֹק שֶׁלָּמַדְנוּ בְּהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, לְהַכְנִיס אֶת הַבּוֹרֵא בְּתוֹךְ לְבָבֵנוּ בְּמִדָּה כָּזוֹ, עַד שֶׁרוֹאִים בְּכָל דָּבָר יַד הַשֵּׁם, וְאֵין שׁוּם דָּבָר הַנַּעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלֶיךָ – הַכֹּל לְטוֹבָה, וְלֹא הָיָה שׁוּם דָּבָר לָרִיק, וְלֹא הָיָה שׁוּם טָעוּת כְּלָל, וְלֹא נָפַלְתָּ בְּשׁוּם נְפִילָה, כִּי הַכֹּל הָיָה מְכֻוָּן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, לְיַשֵּׁר לְפָנֶיךָ הַמְּסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ, שֶׁתִּתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּוְקָא מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה, וְדַוְקָא מֵהָאֹפֶן הַזֶּה, וְאִם תַּשְׂכִּיל לְהִתְבּוֹנֵן בָּזֶה, תִרְאֶה אוֹר בְּחַיֶּיךָ, כִּי מְסַבְּבִים אוֹתְךָ מִלְמַעְלָה בַּחֲסָדִים נִפְלָאִים שֶׁאֵין לָהֶם קֵץ, וְהָאָדָם לִפְעָמִים הוּא עִוֵּר וְחֵרֵשׁ מִלִּרְאוֹת וּמִלִּשְׁמֹעַ אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת הַלָּלוּ, אֲבָל אַתָּה עֲשֵׂה לְעַצְמְךָ קְבִיעוּת לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, גַּם עַל הֶעָבָר הַזֶּה, וְגַם עַל מַה שֶׁסָּבַלְתָּ, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים – לַחַיִּים הֶחֳדָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ לְךָ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

אֲהוּבִי אָחִי, אִם מַכְנִיסִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ הַחַיִּים – הַחַיִּים הוֹפְכִים מַמָּשׁ לְגַן עֵדֶן, וְאֵין שׁוּם נְפִילָה וְנִסָּיוֹן כְּלָל, כִּי יוֹדְעִים בְּכָל פִּנָּה וּפִנָּה שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ אָסוּר שֶׁיִּהְיוּ כְּעֵין שִׁיר וּפִתְגָּם, אֶלָּא צָרִיךְ לִחְיוֹת אוֹתָם, זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת הַדִּבּוּר שֶׁלְּךָ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּבְכָל שִׂיחַ וְשִׂיג, וְאָז תִּרְאֶה בְּעֵינֶיךָ אֵיךְ שֶׁאַתָּה קָשׁוּר אֶל הָעַצְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָמוֹ, וְאַתָּה בְּיָדַיִם טוֹבוֹת בְּכָל עֵת וְרֶגַע, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁזֶּה עַצְמוֹ – הָאֱמוּנָה הַבְּהִירָה – מֵבִיא סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא שֶׁל הַצְלָחָה בְּכָל, בְּפַרְנָסָה, בִּשְׁלוֹם בַּיִת וְכוּ' וְכוּ'.

אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁלִּפְעָמִים עוֹלָה עַל הַדַּעַת, כְּאִלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁלָּנוּ הֵם תְּלוּשִׁים מִן הַמְּצִיאוּת, וְעוֹשִׂים אֶת הָאָדָם נִפְרָד מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה הַנּוֹרְמָלִיִּים, כִּי מְדַבְּרִים בָּעוֹלָמוֹת גְּבוֹהִים וְכוּ', אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה תֵּדַע, כִּי הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית הִיא שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בֶּאֱמֶת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּבֶאֱמֶת הוּא מָלֵא אֶת כָּל הַיְקוּם מַמָּשׁ, וְהוּא מַנְהִיגוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים רַבִּים לְאֵין שִׁעוּר, וְאֵין שׁוּם יְכֹלֶת לִבְרֹחַ מִן הָאֱמֶת הַזּוֹ, וְאַדְרַבָּה, אֵלּוּ שֶׁחַיִּים חַיֵּי גַּשְׁמִיּוּת מְנֻתָּקִים מִן הָאֱמֶת, הֵם אֵלּוּ שֶׁחַיִּים בְּדִמְיוֹן גָּדוֹל, וְעוֹבֵר עֲלֵיהֶם צַעַר וְיִסּוּרִים בְּכָל עֵת וְרֶגַע, פַּעַם מִזֶּה וּפַעַם מִזֶּה, וְאֵין לָהֶם מְנֻּחַת הַנֶּפֶשׁ כְּלָל, וְיָעִידוּ עַל כָּךְ אַלְפֵי הַמְטַפְּלִים בְּנֶפֶשׁ, כַּאֲשֶׁר הַמְטֻפָּלִים הֵם שְׂבֵעִים מִכָּל טוּב גַּשְׁמִי, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם רֶגַע מְאֻשָּׁר בְּחַיֵּיהֶם.

לָכֵן זְכֹר זֹאת הֵיטֵב, כִּי הָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי תָּלוּי בְּדִבּוּרִים הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים תָּמִיד, בְּדִבּוּרֵי הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטִים וְהַתְּמִימִים, בְּקִרְבַת אֱלֹקִים וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים, וְעִקָּר שֶׁבְּכָל הָעִקָּרִים מַחֲשֶׁבֶת הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית, לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, וּמִמֵּילָא יֵשׁ תַּכְלִית לָעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵשׁ תַּכְלִית לַחַיִּים שֶׁלִּי, וְלָכֵן אֲנִי צָרִיךְ לְהַקְדִּישׁ אֶת הַחַיִּים שֶׁלִּי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ ולתכליתות הַנִּצְחִיּוֹת הַלָּלוּ.

שֶׁלְּךָ בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה – שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ