מִכְתָּב שִׁישִׁי
יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר יִתְרוֹ, ט"ז בִּשְׁבָט תש"פ.
לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה ר' …. שֶׁיִּחְיֶה.
אַתָּה צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַהֲכָנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר לַחַיִּים הִיא, לָדַעַת, שֶׁכָּל הָעוֹלָם מָלֵא עָגְמַת נֶפֶשׁ, וְצַעַר וְיִסּוּרִים, וְאֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ מִזֶּה כְּלָל, וְאִם אָדָם מִתְעַקֵּשׁ כְּנֶגֶד הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ – הֵם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ מִכָּל וָכֹל אֶל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וּלְהִמָּסֵר בְּיָדָיו, וַאֲזַי לֹא שַׁיָּךְ צַעַר וְיִסּוּרִים, כִּי כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים עַל הַתַּכְלִית מִתְבַּטְּלִים כָּל הַיִּסּוּרִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ.
עָלֶיךָ לְדַעַת, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא כֻּלּוֹ נִסָּיוֹן לָאָדָם, וְצָרִיךְ לְהִתְאַזֵּר בַּהֲמוֹן סַבְלָנוּת וְיִשּׁוּב הַדַּעַת, שֶׁלֹּא לִכְעֹס וְלִקְפֹּץ כְּלָל כְּשֶׁעוֹבֵר עָלָיו אֵיזֶה מַשְׁבֵּר, שֶׁקּוֹרִין פַארְלִירְן זִיךְ, אֶלָּא לִשָּׂא עַיִן הַשָּׁמַיְמָה, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁבָּאִים הַמַּשְׁבֵּרִים, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הֶסְכֵּם חָזָק וְהֶחְלֵט אֵיתָן בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה – לֹא יְאַבֵּד אֶת הַשִּׂמְחָה וְהַצָּהֳלָה הַפְּנִימִית, שֶׁהֲלֹא אֵינִי אָדָם הַשַּׁיָּךְ לְכָאן, אֲנִי אָדָם מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וּמַה שֶּׁקּוֹרֶה שָׁם – מְעַנְיֵן אוֹתִי, וַאֲנִי נִמְצָא כָּאן רַק בֵּינְתַיִם, וְזוֹ לֹא מַדְרֵגָה אֶלָּא שֶׁזּוֹ הָאֱמֶת, כִּי מִי אָנוּ, וְלָמָּה בָּאנוּ, וּמַה פֵּשֶׁר כָּל הַסֵּבֶל שֶׁל הַחַיִּים, אִם לֹא הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁשָּׁלַח אוֹתָנוּ שְׁלִיחִים לְכָאן לְהַאי עָלְמָא.
מַה הַשְּׁלִיחוּת שֶׁלָּנוּ? בִּפְרָטִיּוּת כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ שְׁלִיחוּת אַחֶרֶת, אֲבָל הַשְּׁלִיחוּת הַכְּלָלִית שֶׁל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי הִיא, שֶׁמְּצִיאוּתוֹ בָּעוֹלָם תָּאִיר אֶת הָאוֹר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְשֵׁם כָּךְ אָנוּ מִתְמוֹדְדִים כָּל כָּךְ קָשֶׁה, עִם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה קְשָׁיִים, וְלִפְעָמִים זֶה נִדְמֶה שֶׁמַּמָּשׁ רוֹדְפִים אוֹתָנוּ מִלְמַעְלָה, כִּבְיָכוֹל, וּכְמוֹ שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת זי"ע עוֹנֶה לִבְנוֹ בְּמִכְתָּבוֹ, שֶׁהִתְאוֹנֵן אֶצְלוֹ אָז מֶען מוּטְשֶׁעט מִיר, אָמַר לוֹ אָבִיו, מֶען מוּטְשֶׁעט אִיטְלִיכְן, אֶת כָּל אֶחָד כְּאִלּוּ מְיַגְּעִים. אֲבָל לְמַעַן הַשֵּׁם, מַה הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה? מַה כָּל הָרָצוֹן בָּזֶה. וְהָעִנְיָן הוּא פָּשׁוּט… רוֹצִים אוֹתָנוּ קְרוֹבִים אֶל ה', לַמְרוֹת כָּל הַקְּשָׁיִים, זֶה כָּל שֵׁם הַמִּשְׂחָק שֶׁל הַזִּירָה הָעוֹלָמִית הַזּוֹ, זוֹ הַשְּׁלִיחוּת הַזּוֹ, וְעַד שנעצום אֶת הָעֵינַיִם – נִהְיֶה מְחֻיָּבִים לַשְּׁלִיחוּת הַזּוֹ.
מַה כּוֹלֶלֶת הַשְּׁלִיחוּת הַזּוֹ? הִיא כּוֹלֶלֶת שִׂמְחָה תְּמִידִית בָּאֱלֹקוּת! אַהֲבָה עֶלְיוֹנָה שֶׁאֵינָהּ מִסְתַּיֶּמֶת, לִרְאוֹת אֶת טוּב ה' בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, מַמָּשׁ כָּךְ!
ועלינו לדעת, כי הַדִּבּוּר שֶׁל רַבֵּנוּ – מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, הוּא לֹא סְתָם אִמְרַת כָּנָף מְשַׁעֲשַׁעַת, אֶלָּא תָּמִיד מַמָּשׁ, וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, זֶה לֹא רַק הַכַּוָּנָה לִהְיוֹת מְרֻצֶּה וְלִשְׁתֹּק וְלֹא לְהִתְלוֹנֵן, אֶלָּא כְּמוֹ אָדָם שֶׁהוּא בְּשִׂמְחָה – שֶׁהוּא רוֹקֵד וְצוֹהֵל מַמָּשׁ… זֶה מַה שֶּׁרַבֵּנוּ רוֹצֶה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ.
וְאִם הוּא אָמַר שֶׁזּוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה, זֶהוּ סִימָן שֶׁאֶפְשָׁר גַּם לְיַשֵּׂם אֶת זֶה בַּחַיִּים שֶׁלָּנוּ, לִזְכּוֹת לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה אֲמִתִּית, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ לֹא יוּכְלוּ לְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ, אֲבָל לָזֶה צָרִיךְ לְהִתְמַסֵּר, צָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר בְּלִי הֶרֶף, שֶׁיֵּשׁ לִי שְׁלִיחוּת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, אֲנִי חַיָּב לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי פֹּה, כִּי כְּשֶׁאֲנִי בְּשִׂמְחָה אֲנִי מְקַיֵּם בָּזֶה מִצְוָה שֶׁל אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן וַאֲנִי חַי חַיִּים שֶׁקְּשׁוּרִים לְבוֹרֵא עוֹלָם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה חָרְדוּ עָלַי אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת – וְזוֹ נְקֻדַּת נַפְשִׁי וְחִיּוּתִי בְּהַאי עָלְמָא.
כְּשֶׁאָדָם מוּדָע לַשְּׁלִיחוּת שֶׁלּוֹ, הוּא לֹא יָכוֹל לִחְיוֹת אַחֶרֶת בִּכְלָל, הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁאִם הוּא לֹא יַעֲשֶׂה אֶת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁלּוֹ – הוּא מְפַסְפֵס אֶת הַנְּקֻדָּה הָעִקָּרִית שֶׁל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ, וְלָכֵן בְּכָל מַצָּב בִּלְתִּי נָעִים – צָרִיךְ לִזְכֹּר אֶת הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ, וּמִמֵּילָא לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דָּבָר כְּמוֹ עַל נִסָּיוֹן וּמִשְׂחָק, כִּי כְּשֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל מִשְׂחָק – לֹא קָשֶׁה לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן. וְאַף שֶׁבֶּאֱמֶת זֶה קַל לְדַבֵּר, כִּי יֵשׁ אֵינְסְפוֹר נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכַאֲשֶׁר עוֹבְרִים צָרָה אַחַת, בָּאָה אַחֶרֶת, וְיֵשׁ בְּלִי סוֹף דְּבָרִים בִּלְתִּי נְעִימִים, שֶׁעַל כָּל אֶחָד מֵהֶם – קָשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁזֶּה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, כִּי עִם הַזְּמַן, הָאָדָם מִתְרַגֵּל לְחַיֵּי שִׂמְחָה.
כְּשֶׁהַלֵּב שֶׁל הָאָדָם מִתְרַחֵב, הוּא מְסֻגָּל הַרְבֵּה יוֹתֵר לְהַסְפִּיק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵאֲשֶׁר חַיִּים שֶׁל צִמְצוּם הַדַּעַת וְהַמֹּחַ, כִּי כְּשֶׁאָדָם בְּעַצְבוּת – הוּא מְקַלְקֵל אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, וּבִפְרָט אֶת שֶׁפַע נִשְׁמָתוֹ, וְכָל הָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁהָיוּ לוֹ, כֻּלָּם הוֹלְכִים מִמֶּנּוּ וְאֵין נִשְׁאַר לוֹ כְּלוּם. נִמְצָא, לְפִי זֶה, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא חִיּוּב גָּדוֹל מַמָּשׁ, וְהִיא אוֹר שֶׁל כָּל הָאוֹרוֹת, הַמִּצְוָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת. וְלָכֵן הַהֲבָנָה בְּמִצְוַת הַשִּׂמְחָה הִיא הֲבָנָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי…
רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר, שֶׁעַל יְדֵי יִשּׁוּב הַדַּעַת זוֹכֶה לְשִׂמְחָה, אִם נְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ הֵיטֵב, עַד כַּמָּה שָׁפַר חֶלְקֵנוּ וְגוֹרָלֵנוּ, שֶׁאָנוּ חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאָנוּ יְהוּדִים, וְאָנוּ יְהוּדִים כְּשֵׁרִים, וְאָנוּ חֲסִידִים, וְנָפַלְנוּ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וְעוֹד דֶּרֶךְ הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, וְעוֹד וְעוֹד, עַל כָּל אֶחָד מֵהַדְּבָרִים הַלָּלוּ רָאוּי לִרְקֹד וְלִשְׂמֹחַ בְּלִי סוֹף מַמָּשׁ. אַל תְּזַלְזֵל בַּדִּבּוּרִים הַלָּלוּ, בְּנֵה אֶת בֵּיתְךָ עַל יְסוֹדוֹת הַשִּׂמְחָה וְהַנַּחַת רוּחַ, שֶׁאֵין שׁוּם עֶצֶב שֶׁבָּעוֹלָם לְמִי שֶׁדָּבוּק בְּאוֹר הָאוֹרוֹת שֶׁל הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, הָאֱמֶת שֶׁל רַבֵּנוּ. וּבְוַדַּאי אִם תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ יִהְיוּ לְךָ חַיִּים טוֹבִים בֶּאֱמֶת.
שֶׁלְּךָ בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה – שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ